הכדורסלן האגדי דניס רודמן מתראיין למגזין "ביזנס אינסיידר" כדי לקדם את סרט הדוקו החדש על חייו, "רודמן: בטוב וברע". בראיון הוא מדבר על החיים כספורטאי המוזר והקוויר ביותר בתולדות ליגת ה-NBA, ויחסיו עם גברים לאורך שנות התשעים החשוכות. "אני לא יודע למה אנשים לא יצאו מהארון קודם", מעיד רודמן בראיון, "זה מגניב שאנשים יוצאים מהארון שהם גייז או הומואים או וואטאבר, לסביות וכאלה".
נדמה שהוא מרמז, שאולי בשנות התשעים זה היה יותר קול, אבל רודמן כלל לא היה צריך לעשות זאת, מכיוון שעד היום הוא מזדהה כסטרייט.
"לא יפתיע אותי לגלות, כלומר, תמיד אמרתי ש-10 או 20 אחוז מכל השחקנים ב-NBA, או בכל ספורט אחר, הם גייז", הוא ממשיך, "נראה לי שהיום זה כבר לא יזעזע אף אחד. לדעתי זה הרבה יותר מקובל היום מדברים אחרים".
הוא מעלה בשיחה את ריאן ראסל, שחקן ה-NFL שזה עתה יצא מהארון כביסקסואל ל-ESPN. "לא משנה אם אתה בספורט, בידור, משחק או כל דבר שלא יהיה בעולם. למי אכפת? אתה מבין, כל עוד הוא משחק או מבצע, משהו מזה משנה?”.
אבל לאנשים היה אכפת, מאוד. גיליון הספורטס אילוסטרייטד שהופיע בו בדראג היה הגיליון הכי נמכר בהיסטוריה של מגזין הספורט. "הם לא היו מודעים לעובדה בזמנו, כשצילמו את השער לספורט אילוסטרייטד, שזה יהיה הגיליון הכי נמכר של המגזין בכל הזמנים".
>> 15 דברים שכל אקטיבי מוכרח לעשות במיטה
>> 26 דברים שכל ההומואים ילדי שנות התשעים יבינו
>> "ברור לי שהקהל מתחרמן כשאני יושב על דילדו ענק"
“ואז אנשים מהקהילה הגאה יצרו איתי קשר ואמרו, 'וואו, לא ידענו שהקהילה יכולה להיות מיוצגת ככה בספורט'. ואנשים לא ידעו אז שזה מה שעשיתי", הוא נזכר.
ולמרות ההשפעה העצומה שהייתה לתמונת השער האייקונית הזו על עולם הספורט האמריקאי והקהילה הגאה, רודמן אומר שכל זה בא לו בקלות. “באותו זמן, אתה מבין, הייתי בכל מועדוני הדראג, עליתי על דראג. התלבשתי בבגדי נשים. הייתי בקטע של הלבשה תחתונה וכאלה ואנשים מהקהילה הגאה אימצו אותי", הוא מסכם, "לא שמתי זין אם אתה הומו".