ענת גלעד, דיג'יי ובלורית בלונדינית שהפכה למעין סימן הכר, יוצאת לדרך חדשה. המיקס טייפ הראשון שהפיקה, ה'מומבה מיקס', יושק בשבת בצהריים ויהווה את יריית הזינוק למרוץ של גלעד להגשמת חלומותיה.
"מומבה מיקס" זה הבייבי שלי, עבדתי עליו כשנה. זה דיג'יי סט והפקה מוזיקלית לכל דבר", מחייכת ענת בגאווה, כשהיא נשאלת על הפרויקט שלה. "הוא מורכב ממיקסוסים, סימפולים ועריכה מחדש שעשיתי לקטעי מקור במגוון ז'אנרים מ-סול, פאנק וג'אז משנות ה-50 ועד היום, כשהתוצר הסופי הוא רצועה בת חצי שעה שמיועדת להעביר לך רגש מסוים. אני רואה את הדיסק הזה מושמע באחר צהריים קיציי, עם בירה על המרפסת, בחוף הים או על הדשא בפארק, באווירת chillout".
אם תהיתם, זה לא האוס ולא אלקטרו, אלא ז'אנר שנקרא מומבה-סול ומגיע אלינו מארצות רחוקות כמו דרום אמריקה ומרכז אירופה. יש בו נגיעות היפ הופ, קצת אלקטרוני, פאנק, ג'אז והמטרה היא פשוט להישען אחורה וליהנות ממנו. "החוויה שאני קיבלתי מהמומבה סול היא מה שאני מנסה להעביר הלאה".
ה"מומבה מיקס" הוא הזדמנות מצוינת שלנו להכיר את ANXIOUS G- הזהות המוזיקלית הבימתית של גלעד, ה"מדונה" שמאחורי אסתר אם תרצו. "אנשים מכירים אותי מחיי הלילה בתור ענת גלעד, וכשהתחלתי להפיק מוזיקה היה לי נורא קשה להתחיל ולבנות לעצמי שם חדש, להפוך מדיג'יי למפיקה מוזיקלית. הרעיון הוא לשווק את השם שלי החוצה, שאנשים יבינו מה זה הפרויקט הזה שנקרא ANXIOUS G ולכן הם יקבלו אותו בחינם. בחרתי לשלב בין השניים עם המיקסטייפ הזה, לרכז עריכה מחדש של שירים שאני מאוד אוהבת לרצועה אחת שאנשים יוכלו להגיד גם 'אה, זו דיג'יי ענת גלעד אני ממש אוהב אותה" וגם "אה, זו ANXIOUS G אני ממש אוהב את ההפקות והמוזיקה שלה".
מה ההבדל בין דיג'יי למפיק מוזיקלי?
"דיג'יי הוא זה שמנגן ומופיע מול קהל, מפיק מוזיקאלי יושב באולפן מול מחשב, תוכנת עריכה כלשהי ומפיק- כותב תופים, כותב בס, קלידים, מקליט ווקליסטית ומוציא את זה החוצה. הוא לא מנגן על שום כלי, הכל נעשה בעזרת מחשב. דוויד גואטה הוא דוגמא מצוינת לכך. יש לך את דויד גואטה הדיג'יי שמתקלט ומרים ידיים, ויש את דויד גואטה המפיק שבסוף יום עבודה מגיע הביתה ועורך ועובד על ההקלטות שלו".
עוד דוגמאות זה עופר ניסים, טיאסטו, אפרו ג'ק, כולם חבר'ה שהתחילו בתור תקליטנים והמשיכו את דרכם בתור מפיקים מוזיקליים.
איך בחרת מרשימה ארוכה של שירים שאת אוהבת ומתחברת אליהם את שמונת השירים שנכנסו לדיסק?
"בכל מאגר מוזיקלי שנמסר אלייך בצורת דיסק יש כמה שירים שקטים, כמה קצביים וכמה מטורפים. ככה גם הדיסק הזה בנוי, יש בו למשל את NEED U TONIGHT של INXS או עריכה מחדש לנינה סימון ומייקל ג'קסון. יש דברים שכולם יתחברו אליהם. השיר שלדעתי מהווה את לב ליבו של המיקס טייפ הזה הוא the sunshine בביצועו של רוי איירס. זה שיר שגורם לי להרגיש את ההרגשה שאני מקווה שהמיקס הזה יגרום לך להרגיש".
"ותודה לדנה זיו וענת ניר"
גלעד (24) מתקלטת כבר 10 שנים. את העריכה המוזיקלית התחילה לפני כשנה וחצי. "גדלתי על הרבה מוזיקה אפרו אמריקאית, פאנק ודיסקו של שנות ה-70 ו-80. היו לי פטיפונים ומיקסרים, החדר שלי היה חדר דיסקו, פאנק, להיטים ואפשר לומר שהושפעתי קצת מאחי, ג'אזיסט מושבע, כי אני מאוד אוהבת את כל מה שהגיע מג'אז", היא מספרת על המקורות.
"לפני שהתחלתי לערוך מוזיקה, היו לי לא מעט חששות, זה תמיד היה נראה לי דבר גדול ומסובך. אבל חברה טובה בשם טל גלזר הזמינה אותי אליה לראות איך בעזרת מחשב ביתי ועם האמצעים הכי פשוטים שיש אפשר להפיק שיר מגניב בחצי שעה. אז החלטתי ללמוד ב-BPM שהיא המכללה הכי גדולה ומוצלחת בארץ למוזיקה וסאונד. לקחתי מסלול שנקרא ELECTRONICAL MUSICAL PRODUCTION ובקיצור EMP וזה מסלול של שנה שלוקח אותך דרך הפקה מוזיקלית, לימודי דיג'יי וסאונד, מיקס ומסטר ואפילו שיווק ומיתוג. BPM נתנו לי את כל הכלים כדי להפיק את המוזיקה שלי. למזלי הרב היום אני גם מוברגת במקום שיש לי את היכולת לקפוץ ממנו- אני עובדת עם דנה וענת, ה"שפגאט" ו- BPM שזה הגב הכי נעים שיכולתי לבקש הם עזרו לי להוציא את הדיסק, נתנו לי תמיכה, בית ואפילו מסיבה להשיק אותו".
המיקסטייפ של ANXIOUS G זכה לתמיכה כלכלית ושיווקית של שלושה גופים חשובים: מכללת BPM, בר ה"שפגאט" בו ANXIOUS G מהווה רזידנטית וצמד המפיקות דנה זיו וענת ניר. "יש הרבה דיג'יים שעושים מיקסטייפ, מעלים לאינטרנט, מפיצים בין כמה חברים וזהו", ענת ניר מספרת. "ענת גלעד לקחה את זה שלב אחד קדימה והיא יודעת למצוא את הפרטנרים הנכונים לשיתוף פעולה, זה מביא את הרעיונות שלה לידי מימוש וזה מדהים לראות את המוצר הזה מוגמר. המיקס טייפ עבורנו זה תוצר של חצי שנה אחורה של בניית יחסים אישיים שלנו עם ענת גלעד וגם של ANXIOUS G עם דנה וענת והצוות".
ניר מסבירה, כי במסיבות שלהם חשוב שתהיה מוזיקה איכותית וענת בעניין של איכות. "דנה וענת זה לא רק מסיבות זה קהילה מסוימת שעושה דברים מגניבים ואנחנו מחפשות כל הזמן רעיונות חדשים כדוגמת המיקסטייפ, וכשיש אנשים יצירתיים כמו ענת שהרעיון היה לחלוטין שלה, אז לקחנו וליווינו את הפרויקט לאורך כל הדרך. בשבת אנחנו מפיקות כמו בכל שנה מסיבת צהריים אביבית, ה- spring breeze, שיש בו גם מיני אירוע בין 14:00 ל-16:00 וזו השקת המיקסטייפ של ANXIOUS G ובה יחולקו דיסקים, ינוגנו שירים מהמיקסטייפ, שירים ברוח המיקס טייפ והמשך המסיבה שתמיד ממשיכה גם לתוך הלילה תראה שונה כדי קצת לשבור. בנוסף נעשה אירוע follow up ב-20 לאפריל בבר ה"שפגאט" כדי שגם שם אנשים יוכלו לקבל את המיקס טייפ".
ניר מדגישה את תמיכת ה"שפגאט" בפרויקט. "חשוב להם שהמוזיקה הזו תהיה בחוץ, ואין זה עניין של מה בכך- שלבר חשוב לתמוך ביצירה של רזידנטית שלו באופן כלכלי וגם בה כאדם. אירועי ההשקה הם ביטוי של זה מול הקהל".
מיקסטייפ אביבי למסיבה אביבית
השקת המיקס טייפ במסיבת האביב השנתית של צמד המפיקות דנה זיו וענת ניר היה ל- anxious G מובן מאליו. "דנה וענת הן צמד מפיקות לסביות נדירות עם מעריצים בפייסבוק, רשימות תפוצה, שנים של עשייה בפועל וגם הרבה ערך ועיקרון שעומד מאחורי ולא סתם לעשות כסף- הן פמיניסטיות בקטע אחר וזה מדהים. עקבתי אחרי הפעילות שלהן מלפני כמעט 8 שנים".
עוד אושיית לילה שהייתה מודל עבור גלעד היא תמי ביברינג, הרזידנטית. "היא הייתה אחת האיידולים שלי במשך הרבה מאוד זמן, הייתי באה לראות אותה מתקלטת וממש רציתי להיות חלק מהצוות הזה. לפני כמה חודשים נוצר בינינו שיתוף פעולה שבא לידי ביטוי בין השאר ביח"צנות ועזרה שלי בבחירות המוזיקליות ובאיזשהו מובן אני עוד קול צעיר שמכניס INPUT מעניין למסיבות שלהן. כשהמיקס טייפ היה סופי ומוכן העליתי את הרעיון להשיק אותו במסיבה ובסוף התגלגל הרעיון שהשקת הדיסק ומסיבת האביב השנתית של דנה וענת צריכים להיות יחד: מסיבה אביבית- מיקסים אביביים. השירים שמופיעים במומבה מיקס משתלבים בצורה מושלמת עם הקונספט של המסיבה בשבת. אחרי המסיבה אני מתכוונת לשלוח אותו ללייבלים ותחנות רדיו באירופה וארה"ב".
לגלעד, או ANXIOUS G, יש קהל גדול וחם בקהילה הגאה איתו היא מרגישה מאוד בטוחה ובנוח ולכן תמצאו אותה מתקלטת בהרבה מסיבות נשים. אבל, מסתבר, שמתפתח ומתעצם לו גם קהל מסוג אחר. "אני לא רוצה לנוח על זרי הדפנה. מאוד נעים לי עם הקהילה שלי ועם הפרגון שאני מקבלת, אבל יש לי גם קהילה סטרייטית נכבדה שעוקבת יותר אחרי המוזיקה שלי ופחות באה למסיבות שלי, הם מחפשים את המוזיקה שלי באינטרנט. אני גם מקבלת הרבה פניות ממפיקי מסיבות, יחצני מסיבות, מפיקים מוזיקליים, דיג'יים כמו יוגו, אורי שוחט, אמיר אגוזי, מאש, זה חבר'ה שגדלתי לידם הייתי הולכת לשמוע מוזיקה שלהם לפני שהלכתי לתקלט בתל אביב באופן שוטף, והם גם ראו איך התפתחתי".
גלעד מדגישה, כי היאי לא עושה רק מסיבות קהילה. "פעם בחודש היה לי ליין מסיבות שנקרא AFROBOTICS ברדיו EPGB ואני עושה גם חתונות ואירועים פעם בחודש, שזה נישה שאני פחות אוהבת לעשות, אבל זו השלמת הכנסה נהדרת. אני עושה מעין ג'גלינג בין הפקה מוזיקלית, להפקת מסיבות, יח"צון מסיבות ותקלוטים, יחד עם העבודה במכללת BPM, וגם יש לי חברה שזה בכלל לא פשוט".
"מה אני? אני בחור? אני בחורה?"
אי אפשר לדבר על גלעד מבלי להתייחס ללוק ה-אגנס דין שלה שנראה לא מתאמץ, אך עדיין משווה לה מראה סופר מגניב שמצליח בכל פעם לתפוס את העין.
"אם היית גרה בברלין המקרה היה הפוך, היה עדיף לי להיות דיג'יית שנראית כמוך, כהה יותר, אז הייתי הרבה יותר בולטת בנוף. למזלי הרב כאן הסיכויים שיזכרו אותי יותר. כשהגעתי לתל אביב עשיתי את המוהאק הראשון שלי, צבעתי לבלונד (ענת, מסתבר, איננה בלונדינית טבעית, גם אני הופתעתי) ובגלל שהספר שלי היה מאוד מוצלח השטיק תפס. אחרי הרבה שנים נשבר לי מהמוהק וזה צמח למעין תספורת מארינס לא ברורה. למזלי הצלחתי להתעדכן עם האופנה מבחינה תספורתית מבלי לשים לב.
אבל מאחורי המראה החיצוני והמחמאות, מסתתרים, מסתבר, לא מעט דילמות ולבטים של גלעד עם עצמה בכל הנוגע לזהותה המגדרית. "היו ועדיין יש לי הרבה התלבטויות מגדריות- אני בחור? אני בחורה? אני לסבית אני הומו? אני מנסה לכסות את הציצי אבל עדיין יש לי ציצי, מידי פעם אני לובשת סקיני ומגפיים אבל מעדיפה את הסניקרס".
ובכל זאת, אין לגלעד בעיה והיא שמחה לדבר על המגדר שלה ועל ההתלבטויות. "הושפעתי הרבה מאלביס פרסלי, ג'יימס דין, הביץ' בויז, אנשים שמרחו ג'ל בשנות החמישים והתחברתי אליהם אופנתית, זה היה נראה לי מתאים וזה דבק בי. אבל עדיין קורים מצבים כמו בסופ"ש האחרון כשהייתי באילת, נכנסתי לשירותים של הבנות וקיבלתי מבטים ממש לא נעימים. אז עם כמה שאת אומרת שהמראה שלי יפה ומגניב, זה גם נורא מבאס באיזשהו מובן כי אני נכנסת לשירותים של הבנות והן מסתכלות עליי במבט של 'מה זה מי את, מה את עושה בשירותים של הבנות?'.
כמו שזה נראה, חוץ מתל אביב היא לא תתעכל בשום מקום אחר בארץ. "זה סוג של מחדל ברירה, אני חייבת לגור ולחיות כאן אחרת אני לא אוכל להרשות לעצמי להיות שלמה עם עצמי כמו שאני עכשיו. אז הדרך שלי להיות שלמה עם עצמי היא בלא לבחור מגדר, להיות משהו באמצע לא להיות בן או בת".
מי שלא תבחר להיות, הכישרון והחוש המוזיקלי המפותח של גלעד מהדהדים היטב מבין אצבעותיה ועד אוזננו. ומה לגבי השאיפות המוזיקאליות שלה? "בוויקיפדיה תחת הערך "מיקסטייפ" כתוב שזה מוצר שמגיע לפני אלבום בכורה. אז אני שואפת להפיק אלבום, לעבוד עם אנשים שאני מעריכה, לעבור לאירופה או ארה"ב ופשוט לחיות מוזיקה. זה בערך מה שאני עושה היום, רק בארץ".
>> פסטיבל לסבית קטלנית יוצא לדרך
>> נשים חוגגות פורים: הליינים הגאים מתאחדים