הלילה (שישי) משיק מפיק העל שמעון שירזי ליין מסיבות חדש חדיש ומחודש כחלק ממותג חיי הלילה ה-FFF, העונה לשם Freedom. ליין מסיבות שיכיל את כל מאפייני הפנטזיה אותם הוא מספק לבלייניו במשך 26 שנים, אבל הפעם עם טוויסט. שירזי מעביר את שרביט הניהול האומנותי לצוות חדש בעל ויז'ן חדש, הן אסתטית והן מוזיקלית, ויותר מהכל, חורט על דגלו להעצים את הקהילה הטרנסית, כשהוא מתעדף העסקת נשים טרנסיות ומאמין כי הן הקול שצריך להוביל, קהילה אותה שירזי מיטיב לכנות "הלב הפועם של מסיבות הלהט"ב".
מה בעצם משך אותך בקהילה הטרנסית?
"הטרנסיות מייצגות בעיניי כוח, תעוזה ואומץ. להיות גיי בשנות ה-90 היה אמנם לא פשוט, אבל אם מבחינת התנהגות לא היה משהו שונה או נשי, לא היו להם בעיות במרחב החברתי. הגייז שאליהם נטפלו היו האנשים שהיו נשיים במידה מסוימת, ועל כן טרנסיות, בזה שבעצם היו דמויות שעברו שינוי מגדרי, נתנו להם כוח ועוצמה להיות עצמם".
שמעון שירזי, AKA שירזי, נולד בתל אביב מול גינת שינקין לאב מעצב תפאורה ואמא שניהלה את המקום של רפי שאולי, מלך חיי הלילה של שנות ה-70. הוא גדל בעיצומה של תרבות תל אביבית בוהמיינית, וכבר בשנות ה-20 המוקדמות לחייו התברג כמעצב חלונות ראווה בכיר במותג האופנה הכה ניינטיזי "ראש אינדיאני". כבליין צעיר, ראה שירזי שבארץ הקודש, בניגוד למדינות המפותחות האחרות בהן טייל, אין מענה לתרבות הקווירית שהתפתחה. בשנת 1992, רק 4 שנים לאחר שיחסים הומוסקסואליים הפכו לחוקיים, קוויריות והומוסקסואליות עדיין היו טאבו בשיח הישראלי.
איך זה היה בעצם להיות בתקופה מורכבת שכזו?
"היינו חבורה תל אביבית שגדלה ביחד באותה השכונה. אני, עופר ניסים ודנה אינטרנשיונל. זו הייתה תקופה שאם היו קולטים שאתה שונה, היית בקלות יכול להיות מותקף".
אז איך בעצם שורדים תקופה שכזאת?
"היה קושי לדבר בציבור באופן חופשי. לדוגמה, אם היינו יושבים בבית קפה והיה עובר מולנו גבר, לא באמת יכולנו לדבר במילים הברורות, שמא חלילה יראו חבורת גברים מדברים בתאווה על גברים אחרים. זה יצר בעייתיות, היינו בפחד תמידי, כי אז עדיין היו מקרי אלימות נגד כל מי שיכל להיחשב גיי. מתוך המצוקה הזאת ותחושת הסיכון יצרנו שפה. יום אחד התגלגלה המילה לורד (lord) כדי לתאר גבר חתיך, משם זה התפתח ללירד וללארד. התחלנו לערבב כל מיני מילים בערבית של עירקים כמו ווטש. שילבנו שפה שכבר הייתה קיימת על ידי הטרנסיות וערבבנו עם השפה שיצרנו בעצמנו, וכך יכולנו לדבר על מה שרצינו בציבור ועדיין להיות מוסווים באיזשהו אופן. כך בעצם נוצר הסלנג ההומואי, שפת מחאה מחתרתית שידוע היום כ'סלנג התל אביבי'".
איך החלטתם כחבורה להתחיל להרים מסיבות?
"היינו יוצאים, ושמנו לב שאין מסביבנו שום מסיבה בעלת ערך מוסף שמעניקה תחושה של פנטזיה. כל מה שהוצע לבליין התל אביבי היה מקום עם אורות מהבהבים, אלכוהול ומוסיקה, אבל נשמה לא הייתה. כל מי שהתעסק אז בחיי הלילה היה עסקן, ולא באמת אדם שעניין אותו האספקט האומנותי. החלטנו ביחד שאנחנו מפריחים את השממה".
"להרים מסיבת גייז היה בעצם שווה ערך לאקטיביזם חברתי"
המסיבה הראשונה שיצר שירזי הייתה תחת הקונספט ״גיי פרנדלי״ במועדון הפינגווין, וענתה לשם Playroom. "בזמנים ההם לא היה אינטרנט, הלכתי את תל אביב לאורכה ולרוחבה והדבקתי פלאיירים", נזכר שירזי, "להרים מסיבת גייז היה בעצם שווה ערך לאקטיביזם חברתי. בכל צעד שעשיתי נתקלתי בתקרות זכוכית, היו מועדונים שסירבו כי לא רצו להיות מקושרים לקהילה".
"כשהיינו מתקשרים כדי לקיים אצלם מסיבה או שסירבו בנימוס או שפשוט ניתקו לנו את הטלפון בפרצוף, המשטרה שהייתה מתנכלת אלינו ומנתקת לנו את החשמל תוך כדי מסיבה, זה לא היה קל בכלל", הוא משחזר, "לא הרבה יודעים, אבל הייתה אישה קסומה, חברת הכנסת שולמית אלוני, שהייתה לצידנו לאורך כל הדרך, תמכה, הזיזה דברים ותמיד הייתה זמינה כשהיינו צריכים אותה".
אז איך בעצם הפכתם ממסיבות מחתרתיות שנלחמות על עצם קיומן למותג העל FFF?
"האווירה הייתה היסטרית, אנחנו היינו המסיבה היחידה שהביאה בשורה. כל מסיבה הייתה עם נושא, הבאנו את המוסיקה הכי מתקדמת, תפאורה מטורפת והשמועה פרסה לה כנפיים. האנשים שנהרו למסיבות שלנו באו בסופו של דבר בכדי להשתחרר ולהיות עצמם. התורים התארכו והתארכו והביקוש רק עלה וכך גדלנו".
"אנחנו גם בעצם מדברים על השנים בהם פרחה דנה אינטרנשיונל ועלתה לגדולות", מדגיש שירזי, "תוך כדי ההצלחה של המסיבות, המוסיקה שיצרו עופר ניסים ודנה התחילה לקבל חשיפה. 'סעידה סולטנה' היה שיר שנוצר לכבוד מסיבה בשם 'אלף לילה ולילה' וזה היה פרודיה על שיר של וויטני יוסטון, וכשאנשים שמעו אותו במועדון, הם עפו. השיר התגלגל אל מחוץ לכותלי המועדון, ולאט לאט, להיט אחרי להיט, התחיל המיינסטרים לחבק אותם. באותה השנה החלטנו, בעזרת עוד אנשים כמו גל אוחובסקי ועופר נחשון, שהשלב הבא יהיה שדנה תגשים חלום ותגיע לאירוויזיון. את סוף הסיפור כולם מכירים, דנה בסוף זכתה באירוויזיון של 98 וזה בעצם היה הצעד הגדול שקידם את הקהילה ושיחרר אותה אל החופש, ואז גם שונה השם לFFF, שמשמעותו Freedom Friendly Friday, והתמקמנו סוף סוף באלנבי 58 האייקוני".
איך זה פתאום הרגיש להיות ליין כל כך מבוקש?
"פתאום כל מועדון רצה שנתארח אצלו, אנשים היו מגיעים מכל הארץ, זה היה מדהים. פתאום הייתי מלך חיי הלילה".
זה בטוח יצר מתחרים מסביבך, לא?
"בטח, היו גם בעלי מועדונים שהציבו להם מטרה להפיל אותי, אבל הקהל שלי, על אף שרחרח בשדות זרים, היה נאמן וחזר אליי".
אם היית מול באר משאלות, איך היית רוצה שיראו חיי הלילה?
"אני חושב שיש היום אנשים מאוד מוכשרים בחיי הלילה. אני מאוד נהנה לצאת לכל אותן מסיבות בעצמי, הן מושקעות ובעיקר נושאות עליהן קונספט. לכל קבוצה בקהילה יש מסיבה, אם זה היפסטרים, דובים, אוחצ׳ות, מזרחים וכו'. אני עדיין חושב שחשוב שבין כל הקטגוריות, יהיה ליין מסיבות שבו יהיה מקום לכולם. הלילה זה הזמן הכי טוב ביממה לאחד אנשים ולקרב לבבות, אז מה שחשוב הוא שתישאר הנשמה בעשייה".
ומה צופן לקהילה הלהט"בית בעתיד?
"אני חושב שכקהילה כל כך גדלנו. מהימים בהם המצעד היה קומץ של אנשים שיצאו מגינת שינקין, למצעד שמושך מאות אלפי אנשים. תל אביב שהפכה מעיר רדומה הפכה לאחת הערים המבוקשות ביותר בעולם על ידי תיירות גאה, ושפה שהתחילה כסלנג מחתרתי שלנו כחברים והיום מושרשת בשיח הישראלי. המסיבות האלה קידמו את הקהילה, בנו אותה והיו חלק בלתי נפרד מהמאבק. ההתעוררות הזאת שהייתה בשבועות האחרונים, ההתאגדות הזאת של עשרות אלפי אנשים לאחר כמה שנים של שקט, הזכירו לי את הימים בהם אנחנו צעקנו, כמו שעצרנו את התנועה כשניתקו לנו את החשמל בוויגסטוק 1998.
>> דקלה התחתנה עם בחירת ליבה אלין - גם בלי אביה
>> מטופל PrEP הגיע למיון באיכילוב - וגילה שהוא נשא HIV
"זה היה מרגש לראות את האיחוד הזה בעצרת בכיכר רבין. לראות סוף סוף טרנסיות על הבמה זועקות את זעקתן. אני רוצה לראות בעתיד טרנסיות בעמדות מפתח, אם זה בפוליטיקה, בתקשורת, בעבודות רגילות, בתרבות הפופ", הוא מסכם, "אני רוצה שיהיה שיוון זכויות לזוגות חד מיניים. אני רוצה שהקהילה שלנו לא תוותר ורק תמשיך ותתחזק כי היום אנחנו הגב, אנחנו החיבוק הזה והמקום מפלט הזה לאותו ילד או לאותה ילדה מהפריפריה או מכל מקום בארץ, בו הם יודעים שיש קהילה חזקה שעומדת מאחוריהם ושהם יכולים להיות עצמם".
FREEDOM | האומן 17 | יום שישי | 17.8 | חצות | כרטיסים ניתן לרכוש באטרף
חלק מהכרטיסים שנמכרו נתרמו לעמותת מעברים לפרויקט המלגות להעצמת הקהילה הטרנסית