סוף עידן: 24 אחרי שנפתח, מועדון התיאטרון המיתולוגי ביפו סוגר את שעריו לצמיתות. בשיחה עם mako, מסביר טל ברנמן, מבעלי המועדון, כי הקורונה פגעה במועדון, אבל שזו לא הסיבה לסגירה. "הקורונה הקדימה את הסגירה, אבל זה שטח שאמור להיבנות עליו בניין. לפי התוכניות המועדון היה אמור לעשות חגיגות של חצי יובל אחרי פורים 2021 ולהיפרד מכולם לשלום"
בפוסט הפרידה בפייסבוק כתב ברנמן: "לא כך רצינו להיפרד, אבל החיים מובילים אותנו אחרת", כתב טל ברנמן, לצערי אנחנו סגורים כבר 10 חודשים ונראה שגם בשנה הבאה לא יהיה פשוט למקומות סגורים".
דורון אינהורן וטל ברנמן הקימו את מועדון התיאטרון על חורבותיו של קולנוע ‘צליל’ המיתולוגי שהיווה אבן דרך בתרבות התל אביבית המקומית. לאחר כ – 40 שנות פעילות כקולנוע מצליח נעקרו הכיסאות ממקומם, והוחלט לשנות את ייעוד המקום אשר הפך למועדון התיאטרון.
"זה ממש לא פשוט, זה אפילו קצת קשה, כבר יותר מחודש שאני מנסה לשבת ולכתוב משהו ופשוט לא מצליח. אחרי כל כך הרבה שנים נבוא מהצד המחבק והאוהב ופשוט נגיד תודה".
"אז מה זה בעצם מועדון התיאטרון? מקום שהכיל וקיבל באהבה אירועים פרטיים, אירועי חברה, הופעות , מסיבות , צילומי טלוויזיה חתונות ועוד ועוד... תמיד באהבה גם אם זה חתן וחתן, כלה וכלה, חתן וכלה וכלה וחתן. תמיד תמיד באהבה. אז תודה לכל מי שלקח חלק בחוויה המטורפת ברבות השנים".
במשך שנים, המקום אירח לא מעט אירועים נוצצים ביניהם החתונה של מיכל ינאי והיה ךבית לאמני ישראל ולא מעט אמנים בינלאומיים שהופיעו במקום. כמו כן, המקום האיקוני נחשב לאבן דרך חשובה בסצנת חיי הלילה של תל אביב בכלל ושל הקהילה הגאה בפרט.
יגאל רענן, שהפיק במועדון התיאטרון יחד עם רענן ניסנזון בעשרים השנים האחרונות שלושה ליינים גאים - פופ רינג, ביג בויז ומידנייט, סיפר שחיכה זמן רב להודעה העצובה. "זה קרע לי את הלב. זה המקום הראשון שבאו למסיבה של גייז ועמדו בתור ארוך ברחוב ועוד ביפו", הוא מספר בשיחה עם mako. "כולם ידעו שאתה יכול להביא לשם את החברה הטובה ואת החבר הסטרייט. כולם היו מוזמנים לראות איך באמת נהנים".
המסיבה הראשונה שלהם הייתה ב-2001, אז הם חגגו יום הולדת משותפת והשיקו את ספרו הראשון של יגאל רענן, "יש לך אש?". ההצלחה הייתה מסחררת והקהל דרש עוד. כך נולד ליין המסיבות הגאה "פופ רינג", ובהמשך נוספו הליינים ביג בויז (30+) ומידנייט (25+).
"זאת הייתה אמורה להיות מסיבת יום הולדת וזהו, אבל זה היה כל כך כיף ומוצלח כי אז לא ידעו שמסיבות פופ יכולות להיות גדולות, עד אז הן היו קטנות", הוא נזכר. "גידלנו במועדון התיאטרון את כל הדור הזה. אלפי אנשים שרצו לדבר, לשמוע, להכיר ולהרגיש את האנשים. באיזה עוד מסיבה בעיר היה יכול לגשת אליך מישהו ולשאול למה אתה עצוב? היו דברים שהיו יכולים לקרות רק בפופ רינג. הסגירה של המקום היא סימן דרך לקהילה הגאה".