>> לקבוצה של mako גאווה בפייסבוק כבר הצטרפתם?
הדיונים הממוחזרים שנשמעו בשנים הקודמות על הצורך בקיום מצעד גאווה פינו את מקומם לתכנון לו"ז מסיבות הגאווה ונדמה שהיום כבר ברור לכולם שמהאג'נדה המהפכנית שסבבה את המצעדים בשנות התשעים לא נשאר דבר.
החג של אנשי הלילה
חג הגאווה גירסת 2012 הוא פסטיבל אירועי לילה תיירותי לחלוטין שמאגד תחתיו את ההיצע המשובח ביותר של חיי הלילה בתל אביב לכדי חופשה מושלמת וסושפבוע בלתי נשכח. אז בשנה שבה שבוע הגאווה התל אביבי גורם לסירקיט ברצלונה להחוויר מבושה, למי בכלל נשאר כוח למחאות האידיאולוגיות של העבר. המהפכה הושלמה – חג הגאווה שייך היום בעיקר לאנשי הלילה.
שניים מאנשי הלילה שאחראים במידה רבה על המהפכה הזו הם שמעון שירזי, מפיק ליין ה-FFF המיתולוגי ותומאס שהביא לארץ את מהפכת ה-BEEF, וכמיטב המסורת הם מתכננים סופשבוע גדוש במיוחד.
זה יתחיל במסיבת הגאווה המסורתית של ה-FFF בשישי הקרוב שידועה כאחת מהפקות הענק של הליין והשנה מרימה את הרף אפילו גבוה יותר עם הופעה ראשונה בארץ של דיג'יי Abel שנחשב היום לאחד המובילים של הסצנה האלקטרונית הגאה בניו יורק לצד קונספט אולימפי מרשים והופעה ייחודית של האתלטים ומרימי המשקולות הישראלים הלוהטים ביותר.
מיד לאחר מכן, יחל האפטר הרשמי של ה-BEEF בזיזי שבמרכזו סט גאווה מיוחד של ג'ק צ'אנג, הרזידנט של שלל מסיבת פטיש באירופה לצד טל כהן (הרזידנט הקבוע של ה-FFF) ואורחים נוספים. "השיתוף פעולה הזה כבר דגדג לנו בשנה שעברה אבל השנה הצלחנו לקחת אותו צעד אחד קדימה", מספר תומאס בראיון מיוחד לרגל שבוע הגאווה ושירזי מוסיף: "ואני כמו שאתם יודעים מאוד מתחבר לאפטרים".
צפו בסרטון של ההפקה הגדולה של שירזי
שניכם ליינים מצליחים ומשגשגים בתל אביב. מאיפה הגיע הרעיון לשיתוף פעולה?
שירזי: אני אישית נורא מעריך אנשים שעושים דברים שחסרים בתל אביב. ברגע שאני רואה קונספט ורעיון שהוא לא חיקוי ושמצליח לספר משהו חדש, אני מאוד מתחבר לזה. אני חושב שתומאס משלים נישה שמאוד חסרה בבינלאומיות פה ובעיני הלילה הוא אמנות לכל דבר ואני אוהב לראות שהיא שבלונית. חוץ מזה שאני גם כבנאדם מאוד אוהב הפרעות אז החיבור מאוד טבעי.
תומאס: מבחינתי זה כבוד גדול לעבוד עם שירזי. הליין שלנו קיים כבר שנתיים ומתבסס על נישה שעד הקמת הליין ישבה בבית והוצאנו אותה החוצה עם המון קונספטים סביב פטישים, גיל ומראה שחורגים מהמיינסטרים. הצלחנו לשלב בהפקות שלנו אמנות ואידיאולוגיה וזה נקודה שממנה נוצר שיתוף פעולה אמיתי. אצל שירזי המסיבה המרכזית היא הלבן והמיינסטרים ואצלי זה הדארק והשחור של הארדקור תל אביב.
מהפכות גדולות מתחילות בחושך
בתל אביב 2012, מדורת השבט התרבותית-קהילתית הכמעט יחידה היא עולם הלילה, אבל לפי שיראזי ותומאס, לחיי הלילה השפעה רבה גם כשמדליקים את האורות.
"בסופו של דבר, הלילה מצליח לחבר יותר מאשר אור היום", מסביר שיראזי. "כשהכל מעורפל, אנשים פחות עצורים וזה המקום שבו התחילה מהפכה שיצאה רחוק מאוד מגבולות המועדון. הגיי הצעיר היום לא מבין את המהפכה שהלילה עשה כי הוא קיבל את הכל מוכן. אני זוכר ימים לא רחוקים שבהם לא רק שלא היה מימון של עירית תל אביב למצעד אלא שוטרים שהסתובבו בוויגסטוק עם ככפות כי לא רצו לגעת בהומואים".
שירזי מתאר תקופה אחרת לגמרי ממה שרובנו מכירים היום. "בשנות התשעים בעלי המועדונים שהיום מחזרים במרץ אחרי הקהל הגאה לא רצו לתת לי להפיק מסיבות מחשש לציביון הומואי. הפער עצום ואין לצעירים את הפרספקטיבה להבין שהחלוציות הזו של חיי הלילה היא במידה רבה אחראית על כל מה שקורה היום ברחוב התל אביבי. אני זוכר ימים שהייתי שומע נאומים באגודה של האידיאולוגים שחשבו שהלילה זה תרבות רעה של סקס וסמים והשיוויון צריך להגיע דרך הממסד ולא קרה עם זה כלום".
הביף מזמינים אתכם למסיבה
"אין גטו של גייז - כל העיר הזו גאה"
גם עבור תומאס, לחיי הלילה הייתה השפעה מרחיקת לכת. "כבחור בן שש עשרה שהגיע מחדרה, החשיפה הראשונה לחיי הלילה עשתה אצלי "וואו" שהשפיע עלי בצורה מאוד עמוקה. זה חופש שאולי התחיל במסיבות סגורות אבל היום השתלט על העיר כולה.תיירים תמיד שואלים אותי מה הרובע הגאה של תל אביב ואני אומר שאין פה גטו של גייז. כל העיר הזו גאה וזה הרבה בזכות הלילה. עשרים שנה אחר כך, אני מנסה לספר את הפרק הבא במהפכה ששירזי התחיל. ה"ארון" של הדור החדש הוא כבר לא ההומואיות שלו אלא ה"פטיש" שהוא הסתיר שנים רבות. ובאמת תוך שנתיים מאז שהתחלנו את הליין, כבר יש כבר תיוגים באטרף של עור ו-BDSM והשיח סביב הנושא הפך להיות יותר חופשי ופתוח".
שתי אושיות הלילה מציגים שתי גישות מאוד שונות ביחס לעולם הלילה הגאה: שירזי פונה לקהל רחב, מעודד גם קהל גיי פרנדלי ומייצר אווירה של מיינסטרים גאה בעוד תומאס לא מתפשר על סוג הקהל או אופיו ומציג קו הרבה פחות מתפשר וקומוניקטיבי.
>> צפו: הגייז רוקדים מדונה אצל שירזי
לאן לדעתכם הלילה הוורוד בתל אביב הולך?
שירזי: העולם היום נהיה יותר בוטיקי. כל גוון וצבע באוכולוסיה הגאה רוצה לחגוג את הייחוד שלו. אנשים מאסו במראה הצ'לסי בויז המלוקק של הקהילה ומחפשים להתגרות מדברים מחדשים ולכן המגמה הזו תמשיך. בתור המיינסטרים הגאה, מה שאני רוצה להשיג זה לחבר את כל העולמות והגאווה הוא היום לייצר מכל הקבוצות אמירה אחת. קוקסינלים, הומואים, לסביות ואפילו סימני שאלה – כולם מוזמנים למסיבות שלי ואני רוצה שאנשים ירגישו בנוח לבוא ולגלות את עצמם.
תומאס: אני נהנה מהנישה ולא מחפש להיות מיינסטרים. יש חופש מסוים שמתקבל מלהיות סמן קיצוני ולהציג איברי מין גברים בהזמנה. אני לא מחפש לעדן את עצמי אלא להראות את המאחורי הקלעים כמו שהם. ברור לי שקשה לממסד לראות את המיניות והבוטות הזו בפרצוף אבל צריך לזכור שבסוף כל האידיאולוגים למינהם האלה מרוויחים מהקיצונות של הלילה לא מעט. קח את התיירים לדוגמא: עם כל הכבוד, הם לא באים לכאן כדי לראות בית ביאליק. הם קודם כל באים להשתולל ואז על הדרך פתאום אפשר לדחוף להם מסרים הסברתיים ולשלוח אותם באוטובוסים תיירותיים לים המלח.
נשארים ילדים לכל החיים
אחת הביקורות הכי גדולות שמקבלים מפיקים מעולם הלילה נוגעת בכך שהפנטזיה מתגברת על המציאות. מערכות היחסים הזוגיות הקונבנציונליות הולכות ומתמעטות והרבה אנרגיה מושקעת בלהמשיך לקיים את הפנטזיה. שירזי ותומאס דווקא רואים בפנטזיה יתרון ולא מתנצלים.
שירזי: הדבר שאני הכי אוהב בלהיות הומו זה שאני נותן לילד שבתוכי לדבר ולחיות את הפנטזיות האלה. זה יתרון עצום. אני רואה חברים שלי מהכיתה שהילד שלהם התבגר ונעלם וזו מתנה ענקית שקיבלנו שהופכת אותנו לפיטר פנים לכל החיים. ילדים נצחיים שבדור הנוכחי כבר לא רוצים להפסיק ולבעוט ולחגוג מבלי להתנצל. מה שיפה הוא שהתרבות של הלילה מתפתחת בהתאם ומוצאת את הדרך שלה לחיות לצד השאיפות הסטנדרטיות של להיות בצבא ובעבודה ובזוגיות. אנחנו מגדירים מחדש את הנורמליות וזה תקופה מאוד מיוחדת להיות גיי בתל אביב. בעיני, אנשים שהולכים להביא ילדים לעולם ועדיין נותנים גם לילדים הפנימיים שלהם לחגוג הם אנשים שאני באמת מעריך אותם כפול. ולך תדע (צוחק), אולי בעוד כמה שנים השלב הבא יהיה לפתוח שירות בייביסיטינג באומן.
תומאס: הכל היום בא מבחירה. מהרגע שאין לנו את השטאנץ הסטרייטי של חתונה, ילדים, משכנתא וזה נותן לנו אפשרות להמציא את הנוסחה מחדש ולכן נוצר פה הסדר יום שאתה מדבר עליו. הדור החדש ממשיך לחגוג את חיי הלילה לצד ההתברגנות ובעיניו זה לא מתנגש אחד בשני. החיים בכל עיר מתקדמת בעולם קדחתניים וזה רק טבעי שבסופשבוע אנשים ירצו להשתחרר קצת. אני רואה את זה כמשהו מאוד בריא ומאזן וחלק ממה שאני מחפש לעשת במסיבות שלי זה לתת הזדמנות לכל שכבות הגיל, המצב המשפחתי והמראה להתפרק.
שניכם עובדים ומתנהלים בחיי הלילה לא מעט שנים. לא מתחיל להימאס?
שירזי: הלילה הוא המקצוע שלי וברגע שיימאס לי, אני לא אהיה שם. היום אני קוצר את הפירות של עבודה קשה שהתחילה בשנות התשעים ובגלל שאני רואה את כל הדרך, אני נהנה מזה אפילו יותר. תראה, אני באמת מתרגש אותו דבר לפני כל מסיבה. ביום שאני לא אתרגש, אעשה מסיבה אחרונה ואוריד את הכובע.
תומאס: הלילה בשבילי הוא באמת מקום ייחודי של אמנות ויצירה ובגלל זה אני גם מתחבר מאוד לשירזי ויכול להבין איך הוא עוסק בזה כבר שנים. אנחנו שנינו יוצרים אמנות וחיים את הדימויים שהופכים את הפנטזיה הזו למציאות וכשאתה חי את העולם הזה מהבטן, אז כנראה שאי אפשר באמת להפסיק.
אחרי אירועי גאווה כל כך גדולים השנה, מה עוד אפשר לאחל לנו בגאווה 2013?
שירזי: תל אביב על המפה העולמית והיא רק עולה וגדלה. יש בישראל סוג של התרגשות שעדיין קיים סביב הגאווה שנעלם מהערים הגדולות האחרות בעולם - שם זה מסחרי נטו. אנשים כמונו שעוסקים בדבר מתרגשים מיום הגאווה ותיירים מרגישים את הלהט הזה. הייתי רוצה לראות את רעיון ה"לא לדבר מתוך בועה" הולך ומתרחב ויוצא מגבולות תל אביב. הקונספט השנה הוא כל הארץ דגלים דגלים ובהחלט הייתי רוצה לראות אותנו יוצאים מחוץ לעיר.
תומאס: לדעתי, שיתוף הפעולה הזה הוא התחלה ממה שהייתי מאחל לאירועי הגאווה של השנים הבאות. להפוך את אירועי הגאווה פה לפסטיבל של שבוע שחוגג את כל הגיוון התל אביבי. שתיירים שמגיעים לכאן לא ינוחו פה בדיוק כמו שאנחנו לא נחים שאנחנו מגיעים לפסטיבלים בחו"ל. יש פה חשיבה בינלאומית שאני מאוד רוצה שנאמץ פה לשנה הבאה.
כרטיסים מוזלים לאפטר של ה-BEEF ניתן למצוא כאן
כרטיסים מוזלים להפקת הגאווה ה ה-FFF או כרטיס משולב לשני ההפקות במחיר מיוחד ניתן למצוא כאן.
>> למבוגרים בלבד: הביג בויז חוגג 9 שנים