>> לקבוצה של mako גאווה בפייסבוק כבר הצטרפתם?
לא צריך להיות חד הבחנה או בקיא במיוחד בקהילה הגאה בארץ הקודש בשביל להבין דבר אחד - גייז יודעים לעשות שמח. משהו ב DNA שלנו, עושה אותנו טובים מכל אחד אחר, מכל יחצ״ן מסיבות גדול או מפיק אירועים ססגוני. זה פשוט בדם שלנו.
בשנה האחרונה ידעה העיר הוורודה פריחה חסרת תקדים בליינים ובמסיבות – עד כדי כך שחשבנו שהגיע הזמן לעשות קצת סדר ברחבה. לשם כך, נידבנו את האנימל פארטי שלנו למדע כשפן הניסויים הקהילתי. חייתה מסיבות תלך מהמסיבות השוות ועד הליינים המפוקפקים – על מנת לחסוך לכולנו זמן וכסף יקרים ולדעת איזה ליין הכי מתאים לנו.
הקריטריונים נוקשים וקפדניים ונחלקים לקטגוריות הבאות: המיקום, המחיר, התור בכניסה, קהל היעד, קוד לבוש, הפלייליסט, ערך מוסף ואירוע בלתי נשכח.
מצויד בכוחות נפשיים, ג' ינס סקיני בצבע חרדל שקניתי במיטב כספי ושפע קסם אישי הגעתי ללא אחר מאשר ליין הקונספט הצבעוני ה״גלאם-או-רמה״. הייחוד של הגלאם להבדיל ממתחריו הוא בבחירת הנושאים למסיבות שמתלווה בהשקעה וביצירתיות לא מועטה של קהל המסיבה, שמגיע מחופש ומאובזר בהתאם לנושא הנבחר.
הפעם, בצעד קצת משונה, יצא הגלאם במסיבה "היפסטרית במיוחד". לא כל כך ברור לי מה מייחד אותה מכל מסיבה עם קהל תל אביבי ממוצע, בהנחה וכל מסיבה הפכה היפסטרית לאחרונה.
המיקום
קומפורט 13, לכל אותם העוקבים כבר מספר שנים טובות אחר ה"גלאם-או-רמה" וזוכרים אותו עוד מימי הבלוק במסגר ומועדונים צפופים וחשוכים אף יותר, אגיד: המעבר הקבוע למועדון הקומפורט 13, בחלקו השקט של דרום תל אביב, גבול יפו, מסתמן כשדרוג מצוין בסה"כ.
למועדון יש מספר חניונים בקרבת מקום והסיכוי שתגיע עם רכבך האישי ולא תמצא מקום הולם להעמיד ולהחנות את רכב היוקרה שלך, קלוש בהחלט. כנ"ל לגבי הפיאט פונטו שבאמת יש לך.
המועדון בנוי משני מפלסים מרווחים, במה גבוה לחלקים אומנותיים ובנוסף מסך הלדים (אורות קטנטנים ומרצדים) מאחורי הבמה משווה במועדון אווירה קצת בין לאומית.
עם זאת מקשה עליי הרעיון שבעלי המקום פשוט שכחו להתקין דלתות בשירותי הבנים במועדון. אז נכון: אנחנו גברים ומשתינים בעמידה, אבל בתור מי שחרד לפרטיותו וכאשר מאחורי נמצאים מספר גברברים שיכורים עם שיקול דעת לקוי, תחושת אי נוחות עברה בגופי.
המחיר
ממוצע, 50 שקלים למקדימים, 60 שקלים למאחר האופנתי בחבורה (אחרי השעה 1:00).
התור בכניסה
למרבה הפתעתי לא היה שום צורך לעמוד בתור. בהיות כולנו פולנים שאוהבים לסבול, אני חייב לציין שהיעדר התור גרם לי להרים גבה. כמו כשאני מקבל מנה במסעדה דקה לאחר שהזמנתי אותה, הדבר מעורר את חשדי. כנראה יש בנו את הצורך לעמוד ולחכות, זהו הרי חלק מהחוויה לשמה יצאנו מהבית.
קהל היעד
קהל היעד של הליין מאוד מסוגנן וספציפי. מדובר בגייז הצבעוניים והעליזים של מדינת תל אביב, שלפי טביעת העין כולל בעיקר גברים בגילאי 20-30, אולי קצת יותר. הגברברים נעימים לסביבה ולא פוגעים בזולת בצורה כזאת או אחרת. מצד שני אפשר לומר שמדובר בבחורים די למל"מים: לא מזיקים אבל בהחלט לא מועילים - קצת אקשן ויותר אגרסיביות עוד לא הזיקו לאיש.
לחברינו הסטרייטים, הגלאם משמש במה נהדרת להיכרות. זאת משום מספר הבנות הסטרייטיות הרב, המגיעות לליין עם ה B.G.F (best gay friend) שלהן. רובן לא יסרבו לגבר חסון שיעיף מבט עליהן ולא רק על איך הן לבושות.
קוד לבוש
"כל מה שנשאר בבוידעם של ההורים לא יאוחר מ-1985: פפיונים, שפמים, משקפיים, כובעים, וינטאג', רטרו, ראש של צבי או רק קרניים יהיו להיט וכל דבר אחר שייראה טוב בתמונה שחור לבן ב'טיים אאוט'", כך נכתב בהזמנה. בפועל רוב האנשים לא הרחיקו לכת עם הקו ההיפסטרי והגיעו סולידי למדי.
הפלייליסט
די.ג'ייז פרסטון H ביזאר ואדי לישס היו אמונים על הפלייליסט המקפיץ: מוזיקת פופ-טראש. בהחלט היה אפשר להרגיש במעין מוטיב מוזיקלי ואם נגדיר זאת בפשטות "מנהרת הזמן". בתחילת הערב התנגנו ברצף מספר להיטי פופ שאם היו משמיעים אותם באותה צורה לפני עשור אולי היינו מקבלים סט איכותי ואף רלוונטי, לי אישית זה פחות עושה את זה. לקראת סוף הערב הושמעו כבר כל להיטי הפופ-טראש החדשים והמוכרים. בשורה התחתונה, כשאני מגיע למסיבה אחרי שבוע מפרך אני מעדיף לא לאמץ את הראש יותר מידי בבחירות מוזיקליות מאתגרות וללכת את הגל הפשוט והמקפיץ.
אני בטוח שלחברי בגילאים הבוגרים יותר, הפייליסט היה מרצה יותר והעניק איזון מוזיקלי בין להיטי עבר וקלאסיקות פופ נצחיות בשילוב טראשי ועכשיו.
ערך מוסף 1
במהלך הערב עלתה לבמה הצבעונית אמילי קרפל שופעת הסטייל והחן. אמילי נתנה הופעה מסוגננת ומלבבת, רק אם הייתי מבין מילה ממה שהיא הוציאה מהפה הייתי מרגיש שהידע המוזיקלי שלי הרחיב אופקיו הרבה יותר. אני לא חושב שהבעיה היא בזמרת הצעירה והמרעננת, אלא בסאונד הבעייתי במועדון בכל הקשור להגברה בהופעות חיות, פספוס.
ערך מוסף 2
לגלאם, כמו לרוב המסיבות יש אפשרות הרשמה לקבלת הנחות, אחד הדברים הנחמדים בליין הוא שבכדי לקבל את ההנחה אתה צריך לשתף פעולה במעין "משחק חברתי", בשביל לקבל את ההנחה אתה צריך להגיד בכניסה סיסמא שנשלחת לדוא"ל האישי שלך. חסמב"ה מישו?
אירוע בלתי נשכח
אני חושב שהמאורע שהשפיע עליי יותר מכל היה האיסור לעשן במועדון. הסיבה ברורה בהחלט, אבל כאשר אין לך שום שטח פתוח, אזור נפרד לעישון במתחם המועדון או את האפשרות המינימאלית והאלמנטרית לצאת מהמועדון לפני השעה 2:30, אתה מוצא את עצמך מתאפק באלגנטיות ומחכה לרגע שרק תוכל לצאת מהמועדון בשביל מנת ניקוטין.
חשוב לציין שהטור אינו מעודד עישון בשום צורה, ומציג את האוכלוסייה על כל גווניה.
סיכום
מדובר באחד הליינים החזקים ביותר כיום בעולם הגייז, עם גרעין חזק של חובבי הז'אנר המוזיקלי ונתיני מלכות הפופ. אני בטוח ש"הגלאם" עוד ישיב לעצמו את ימי התהילה והכבוד שאותו רכש בעבר. האזור הבטוח והמוכר של הליין - מסיבות התחפושות ומלכות הפופ - צריך להישמר. הקונספט ההיפסטרי ניסה להכניס תחכום קליל לליין ולדעתי ללא כל הצדקה. מטעויות לומדים, בטוח שהמסיבה הבאה תפגין כושר ביצוע הרבה יותר גבוה.