למעלה מיובל שנים לאחר שחרורו, סרט הדוקו "The Queen” מציב תמונה עזה של חיי לילה קווירים לפני ההתקוממות בסטונוול. הדוקו של פראנק סיימון עוקב אחר שתיים מהמתמודד לתחרות היופי מיס אול-אמריקן קאמפ, עם כל הדרמה של מאחורי הקלעים המתלווה לאירוע. למרות שהיה יחיד במינו, כשהוקרן לראשונה בפסטיבל קאן 1968, הסרט לא זכה להקרנות רבות, למעט כמה הצגות בלתי סדירות בפסטיבלים וסינמטקים. לאחרונה חזר הסרט לתודעה עם גרסה משוחזרת, שיצאה לאקרנים בחודש הגאווה אשתקד.
כיום, תרבות קווירית החותרת נגד גבולות מגדריים נפוצה למדי בטלוויזיה, קולנוע ומוזיקה. אולם בזמן צילום הסרט, לבישת בגדי נשים הייתה אסורה במרבית המדינות בארה"ב. מלכות דראג ואמניות פרפורמנס היו חופשיות לבצע רק בסצנה המחתרתית. הסרט אינו נוגע בסוגיות של "צבע", למעשה, יש לא מעט דיבור על כך שאנדי וורהול שימש בתור שופט בתחרות, אך פחות מדברים על כך שחבר השופטים כולו לבן.
"עד כמה שסרטים כמו The Queen נחוצים לתיעוד התקופה, מה שהבחנתי בצפייה זה עד כמה הסרט מפספס", אומר עורך הסרט מאט באום להאפינגטון פוסט, "הוא מרוכז כולו בפרפורמריות הלבנות, בייחוד במנצלץ הארלו, אבל הרבה מתרחש על המסך עם המלכות שאינן לבנות, במיוחד קריסטל לה בז’ה".
"אנו זוכים רק להצצה קצרה בתסכול של קריסטל לקראת הסוף", ממשיך באום, "אבל זה ברור שיש עוד הרבה דברים שמתרחשים בסצנות נשפי הדראג של ניו יורק, והנאומים שלה מובנים הרבה יותר כשלומדים על הגזענות, שהייתה חלק מתרבות הנשפים במשך עשורים רבים".
>> 50 שנה למצעד הראשון: אבולוציה של גאווה
>> לפני שהפך לגיבור תרבות הוא התפרנס כנער ליווי
>> בלוויה של איימן קרה משהו שהמגזר הערבי לא ישכח
הראיון נעשה בעקבות סדרת היוטיוב של מאט באום Cruising Culture,המוקדשת להסתכלות מחודשת בדמויות להט"ביות מתכניות טלוויזיה קלאסיות, כולל "חופשי על הבר" ו"בנות הזהב".