>> לקבוצה של mako גאווה בפייסבוק כבר הצטרפתם?
ובעוד זמרים גאים אחרים חושבים רבות לפני שהם יוצאים מהארון, אדרי הוא בין האומנים הישראליים שהחליטו להישאר נאמנים לעצמם. יחד עם זאת, הוא השאיר את המוזיקה לצד האהבה ובמקביל מטפח קריירה בתחום נוסף – בדים. "רציתי שהמוזיקה תישאר פרס, לא האמצעי, התסכול והרעב. שאוכל להיכנס אל החדר ולכתוב מתי שנוח לי מבלי להתחשב בשיקולים מסחריים, עיצוב בדים היה תחום שתמיד סיקרן אותי ואני לוקח את כל היצירתיות שבי גם לשם".
לא מחפש להיות סלב
אדרי מספר בפתיחות על תהליך היצירה המוזיקלי שהוא עובר מזה שנים ועל ההתרגשות לקראת האלבום החדש שבדרך. "חיכיתי המון שנים כדי לצאת עם חומרים שלי, ב-2006 הקלטנו את האלבום הראשון אני ועוד כמה נגנים מוכשרים כמו ג'נגו ,עילי בוטנר וכ'ו. באותה תקופה אפשר לומר שקונן בי צורך עז להצליח וזו הסיבה שמבחינת הסאונד האלבום היה פופי יותר. באלבום השני כבר הרגשתי שזה הזמן להתקרב אל הסאונד האמיתי אותו רציתי, אל המקומות במוזיקה מהם אני מגיע".
אדרי הוא אמן אמיתי, שלא מתפשר ולא הולך אחרי העדר, הוא רוכש כבוד עז למוזיקה ושם את האמת שלו על השולחן בדרכו האמיצה והנועזת. יחד עם זאת הוא מתחזק זוגיות יציבה כבר 11 שנים ומודה כי לא היה יכול להגיע אל הטקסטים ואל המוזיקה כך, לולא תמיכת בן זוגו.
מאז ומתמיד הוא היה מושפע מהדארק אייטיז ומלהקות כמו הקיור והסיגר רוס. "האלבום השני הביא את הערך המוסף שהיה חסר באלבום הראשון, הוא היה אלטרנטיבי הרבה יותר ודווקא בעקבותיו רכשתי לי קהל גרעיני משלי של חובבי מוזיקה".
הוא אף פעם לא שאף להיות "סלב" ולתחזק את מעמדו בקרב הקהל הרחב באמצעות קמפיינים וכתבות שער. "תמיד הייתי סוג של אאוטסיידר, בחברה מסביב ובקהילה הגאה בפרט. העדפתי ליצוק אל הדמות שלי, את מי שאני ולא את מי שרוצים שאהיה. שלא תבין לא נכון, יש לי המון הערכה לקהילה הגאה ולאנשים כמו אוחובסקי ויניב ויצמן אשר נלחמים למענינו, פשוט אני לא מרגיש שליח של גאווה. אני מתעסק בזהות המינית שלי בשירים מאז ומתמיד בלי להסתיר שום דבר, כשאני שר אל אישה זה אף פעם לא מהמקום הרומנטי אלא מחוויות של אנשים אחרים שקרובים אלי. אני לא תמים, ברור לי שהמוזיקה שאני עושה היא לחלוטין לא מוזיקה הומואית טיפוסית וזו גם הסיבה שרוב הקהל שלי הוא סטרייטי לחלוטין".
דואט עם עברי לידר
אדרי איננו מעוניין שיצבעו אותו בצבעים ורודים, כחולים או לבנים, יש לו צבע משלו. בעזרת קול ייחודי והגשה כנה הוא מצליח לרגש ולגרום למעריצים להתחבר למבוכים הנסתרים של הנפש שלו.
לפני שהוא מתחיל לחלוק איתי את חוויותיו מהאלבום החדש שבדרך, הוא משמיע לי את הדואט שהקליט בימים האחרונים עם עברי לידר.
"הקשר ביני ובין עברי נוצר כשבאלבום הראשון ניגנו איתי כמה נגנים מהלהקה שלו דאז. אט אט נרקמה לה חברות של ממש, גילינו מכנה משותף כל כך רחב בינינו - שלא היו בכלל קשורים למוזיקה. עברי הציע באדיבותו לעזור לי עם חלק מהפקות השירה באלבום החדש, באחת החזרות כשהגעתי אליו שרתי לו שיר שאני מאוד אוהב 'אבן על המים' והוא פשוט הציע לי לבצע אותו יחד איתו. יצא מדהים ובעתיד תוכלו לראות גם את הקליפ".
בנוסף, מגלה אדרי על שיתוף פעולה מסקרן נוס, עם אורון שרי מלהקת האינדי "העברית", אותה הוא מגדיר כלהקה הטובה בישראל. "הקלטנו ביחד את 'כמעט עד הקצה', שזכה גם הוא לקליפ עם הרבה מאוד אופי. הוא הביא איתו את הסאונד של העברית, אני הבאתי את שלי, החיבור הזה היה רק מתבקש".
באלבום החדש והשלישי במספר, החליט אדרי לבצע את מרבית העבודה לבדו. "במשך שנתיים הייתי נכנס אל אולפן ההקלטות הקטן שבניתי לי ולומד לבד איך לתפעל את כל תוכנות המוזיקה. הייתה לי שאיפה שהדברים ישמעו הכי קרובים לצלילים אליהם ריחפתי בדמיוני כל פעם שסיימתי לכתוב עוד שיר. בעבר כשעבדו איתי עוד לא מעט נגנים באלבומים הקודמים, הרגשתי שכל אחד לוקח את זה למקום שלו, באלבום הנוכחי היה חשוב לי להביא את הדברים בדרך הספציפית שלי וזו הסיבה שהעדפתי לעשות את רוב הדברים לבדי. גם את הגרפיקה של האלבום, את האתר החדש שלו, זו לא מעט עבודה אבל זו הדרך היחידה לגרום ליצירה שלי לעבור כמה שפחות מסננים".
הקליפ "ערימות של כלום"
הסינגל הראשון מתוך האלבום החדש 'ערימות של כלום' אמנם לא נכנס לפלייליסט של גלגל"צ, אך אדרי לא מודאג, הוא יודע מה הוא שווה.
"ב'ערימות של כלום' אתה יכול לשמוע את הפרידה זועקת בתוך השורות, דרך סיפור עצוב של חבר התחברתי אל פרידה אשר חוויתי בעבר, הרגשתי שוב את אותה ריקנות אשר עוטפת כל איבר בגוף, את המפולת הנפשית. כך נכתב לו הפזמון: "ערימות של כלום ולב שבור, אתה נשבר בדקה. הכל סגור ומתרסק, אויב אוהב כאן מולך".
גם במחשבות על הקליפ רצה אדי לספר את הסיפור ולהמחיש אותו בעזרת אמצעי אחר, אז הוא בחר במחול. "אני תופס את המחול כריקוד טוטאלי שיכול להביע לא מעט רגש וכאב".
אדרי מספר על תוכן האלבום הקרב ובא. הוא מתאר לי את הפחד שלו מהמחנק הטכנולוגי ומאיבוד התמימות והאנושיות, הוא חוזר אל הילד שהיה, לרגעים בהם הבין כי הוא לא כמו כולם, אך מה שנגע יותר מכל הוא השיר על אביו שנפטר בשנה האחרונה ממחלת הסרטן. אדרי מודה כי זו הייתה שנה לא קלה עבורו וכי את השיר על אביו כתב זמן קצר טרם מותו. 'איש אחד אמר שבסוף ניפגש, הוא לא מבטיח, אז בוא נתעקש. איש אחד פרם את החוט שקשר, אהבות אמת, אתה לא מת'.