איך זה שתמיד / (אני שואל: איך?)/ אתה אוהב אותי אחרי-הכל / ומבט ארוך אלי שולח שבו רואים הכל / איך זה שתמיד אתה מוצא איך / לאהוב אותי אחרי הכל? /
לא פשוט להיות זמר ויוצר בישראל. זה הופך להיות מורכב יותר אם אתה הומו, שרוצה לעשות את מה שהוא הדבר הכי נכון בשבילך: לשיר שירי אהבה לגבר. כאשר ישב היוצר והזמר יאיר אפשטיין עם המפיק המוזיקלי של אלבום הבכורה שלו, "בהכרה", התברר כי כמה וכמה שירים שיאיר רוצה לשלב באלבום, עוסקים באהבה בין גברים.
המפיק אמר לו בתגובה כי זה אלבום ראשון ו"אתה חייב לחשוב איך אתה בוחר בחירות שהן גם מסחריות". יאיר סירב. "הרגשתי את הרצון לעשות משהו שונה בעולם, לא כמו כולם. לא יכול להיות שהמאזינים לא מספיק אינטליגנטיים, ולא מבינים ששיר אהבה הוא שיר אהבה וכל אחד יכול לשמוע אותו כמו שהוא רוצה".
ילד רגיש שמתעניין במוזיקה
האמונה שלו בצדקת הדרך עומדת למבחן; השירים העוסקים במפורש באהבה בין שני גברים, דוגמת "בהכרה, "בשעותי הקשות" או "איך זה (לפעמים)", לא מושמעים בשלב זה בתחנות רדיו.
יש לו קול רגיש ונוגע, שעובר בשיחה כמו גם בשירים עצמם. ההופעות הקרובות שלו במרכז הגאה בגן מאיר בתל אביב (יום חמישי, 9.2) ובתיאטרון תמונע – שם יארח את כרמל אקמן, צפויות להיות אקוסטיות, תוך שיתוף פעולה עם הפסנתרן והמלחין מיכאל וולפה.
יאיר אפשטיין - "איש בים"
המסלול שעבר אפשטיין בחייו כלל לא מעט התנגשויות עם הסביבה, עוד הרבה לפני האלבום. בן 31, הוא בן זקונים למשפחה בת 5 נפשות, המתגוררת בקיבוץ שדה בוקר, אי שם בקצה קצהו של העולם, במיוחד עבור כל מי שגר במרכז הארץ.
"תקופת הילדות שלי לא היתה תקופה קלה", הוא מתנסח בעדינות. "ילדים מזהים ילדים שמתנהגים אחרת בלי להבין בכלל מה. אצלי ראו את הרגישות כנראה ואת העיסוק בעולם ההומאני - ריקוד, מוזיקה, שירה, נגינה. לא הייתי ילד שהולך למשחקי כדורגל, וזה די מהר הגיע לכך שבתור ילד ספגתי קריאות גנאי כאלה ואחרות".
מה שהתחיל בכיתה א' הגיע לשיא מסוים אי שם בכיתה ד', מה שהביא את ההורים לשלוח את הילד הקטן לטיפול פסיכולוגי. "מאותו רגע היה לי יותר קל לפתח כלים שעזרו לי להתגבר על ההתנהגות של ילדים אחרים".
יאיר אפשטיין - "גלויה"
אבל הקושי לא הסתיים גם אז, ובגיל 16 הוא עזב את הקיבוץ לטובת לימודים בתיכון למדעים ואומניות בירושלים, שם חי בתנאי פנימייה. "הייתי שנה אחת של לימודים בתיכון האזורי קרוב לב"ש, וזה לא נהיה יותר קל. הבנתי שאני רוצה לצאת מהקיבוץ וגם להתעסק בתחום שיותר דיבר אלי".
המעבר לירושלים הוציא עזר לו לצאת מהארון
המעבר לירושלים סימן התחלה של תקופה חדשה בחיים, שהביאה ליציאה מהארון כמעט שנתיים מאוחר יותר. "זה היה מקום מאוד מקבל ומחבק, עם הרבה חבר'ה שחלקם הומוסקסואלים מוצהרים". הוא היה צריך לעבור 2 ניסיונות לצאת עם בנות, ורק אחרי ששיבצו אותו לישון בחדר עם תלמיד חדש – הומו מוצהר – הוא קיבל את האומץ להגיד את האמת.
התגובות, הוא מספר, היו טובות. "ההורים שלי, שהיו האחרונים במעגל המשפחתי הקרוב לדעת, אמרו לי שהם תמיד חשבו שאולי, אבל רצו לתת לי את הזמן שלי, שאני אוכל לבוא ולספר את זה להם. הם אמרו שתמיד יאהבו אותי כמו שאני וזה היה מאוד נעים לשמוע".
לימודים בבית צבי ופלירט עם כוכב נולד
אחרי שסיים שירותי צבאי כאחראי על מרפאות המומחים בחיל הרפואה בבאר שבע, הוא התחיל במסע המפותל של האזרחות. זה כלל עבודה כדייל באל-על, לימודי מוזיקה בירושלים שנקטעו באיבם ולימודי משחק בבית צבי שהסתיימו אחרי שנתיים. "בבית צבי היתה לי תקופה לא קלה כמבצע, מול הרבה כשרונות שרצו לצאת. מלחמת אגו לא קטנה שבה אתה מתמודד עם תחושות שאף אדם לא אמור להתמודד איתן. כל היסודות השליליים של מה שאדם יכול לאחל לרעהו. כולם".
הוא סיים את הלימודים בגיל 27 והתחיל לעבוד על האלבום הראשון. חמש שנים אחרי הוא אומר ש"אם מישהו היה יוצר מילון למתמודד המוזיקלי הצעיר, שיסביר איך אתה מקליט דברים ומוציא אלבום וגם זוכה לחשיפה, הייתי מפיץ אותו ברבים".
יאיר אפשטיין - "מה הקשר?"
היה לו פלירט קצר עם כוכב נולד, שרצו שישתתף בתוכנית, אך הנהלת בית צבי אסרה באותה התקופה על התלמידים לעשות זאת. הניסיונות שלו בהמשך להתקבל לתוכנית לא צלחו, והיום הוא אומר כי יש בכך דבר טוב. "לא הלכתי עד הסוף עם המקום שמוכן להתמסחר. בתוך תוכי הרגשתי שאני מתפשר אם אכנס לתוכנית. איפשהו בתוך תוכי אני מעדיף את הסיבוב הארוך - והוא לא קל. הרצון הגדול להגיע לאנשים, שהחומרים שאתה עושה יהיה להם פידבק מהעולם בחוץ".
את האלבום הוא סיים בשנת 2009, והוא חתום עליו לא רק כמבצע; הוא כתב והלחין את הרוב המוחלט של האלבום. כאן התחיל שלב חדש של חיפוש אחר חברת תקליטים שתקח עליו חסות, והאלבום נכנס למגירה לשנה. "אני מאמין שאומן צריך שיהיה לו בית - גם אם זה אומר שיהיה הסכם בינו לבין המממן - כדי שיוכל ליצור באופן רציף. אלו דברים שאני עד היום מייחל להם".
לבסוף הוא התייאש והוציא אותו עצמאית, והוא הגיע לחנויות המוזיקה במחצית השניה של שנת 2011. "החלטתי שאני לא מחכה יותר ושאני משחרר אותו גם אם הוא יזכה להשמעה בתחנה אחת או אם מישהו אחד בלבד יקנה את האלבום". בזמן הזה הוא נכנס למערכת יחסים, והוא חי כבר יותר משנתיים וחצי עם בן זוגו, סטודנט לארכיאולוגיה. "הוא לא מוזיקאי", הוא אומר בחיוך.
הוא מספר כי לפני כמה חודשים הוא קיבל שיחת טלפון מרגשת במיוחד. על הקו היה בחור צעיר מדרום הארץ המשרת בצבא, אשר סיפר לו כמה התרגש מהסיפור שלו, שהתפרסם באחד מהעיתונים בדרום, והודה לו. "זה נטע בי ביטחון", הוא מספר, "וחיזק את ההבנה כי המוסיקה, שממנה קיבלתי הרבה תמיכה בנעוריי, מסייעת לי לתת תמיכה לאנשים הצריכים אותה".
>> לקבוצה של mako גאווה בפייסבוק כבר הצטרפתם?