באופן מוזר הפך השם "קוקסינל" לביטוי זול ומעליב, כינוי מזלזל ופוגעני. רבים בקהילה הגאה, ולא רק טרנסג'נדרים, מתקוממים כאשר נעשה הביטוי בכינוי, מבלי לדעת כי ה"קללה" הזו הייתה פעם אישה, וכי מקור של השם הוא דווקא מקור להשראה.
זמרת קברטים, כוכבת קולנוע והטרנסג'נדרית הראשונה שהגיעה למעמד של מגה-סטאר בצרפתבחודש שעבר מלאו חמש שנים למותה של מי שסללה את הדרך לנשים רבות לא לפחד להיות מי שהן, ופעלה רבות למען טרנסג'נדרים בצרפת ובעולם.
היא נולדה בשנת 1931 בשם ז'ק-שרל דופרסנואה, בגוף של גבר. בגיל 22 החלה להופיע על הבמה כמלכת דראג, ובחרה לעצמה את השם קוקסינל – השם הצרפתי לחיפושית מסוג פרת משה רבנו. היא הופיעה במופעי הקברט "מדאם ארתור" ו"הקרוסלה של פריז". הזמר האיטלקי גיגו אגוסטי התרשם ממנה עמוקות, וכתב עליה את השיר "Coccinella".
חמש שנים מאוחר יותר, בגיל 27, היא נסעה לקליניקה של ד"ר ג'ורג' בורו בקזבלנקה, מרוקו, שם עברה ניתוח לשינוי מין. היא שינתה את שמה האמיתי מז'ק-שרל לז'קלין-שרלוט, ועם שובה לצרפת הפכה לסנסציה תקשורתית – האישה הראשונה בצרפת שעברה ניתוח שכזה.
על הבמה היא המשיכה להופיע בשם קוקסינל, ולמעשה, היא העידה בעבר, זה השם בו היא נקראה גם בחיים הפרטיים, כאשר ז'קלין-שרלוט היה בעיקר שם לתעודת הזהות.
ב-10 במרץ 1960 התחתנה קוקסינל עם עיתונאי הספורט פראנסה ב., מה שגרם למהומה רבתי בקרב החברה הצרפתית, שחלקה פקפק בלגיטימיות של הנישואים. ב-11 במרץ 1966 התחתנה בפעם השנייה עם מריו פלורנטין. לאחר מכן הופיעה במספר סרטים, אך היא סיפרה שנים מאוחר יותר כי לא באמת אהבה אותם.
ג'ורג' בוש האב וסדאם חוסיין שיבשו לה את התוכניות
אבל את חותמת הגומי של המיינסטרים של תעשיית הבידור הצרפתית קיבלה קוקסינל בשנת 1963, כאשר הופיעה בהצגה "חיפוש אחר אישה" באולימפיה של פריז – אחד מהאולמות הנחשבים ביותר בצרפת, בו הופיעו, בין השאר, ז'ק ברל, אדית פיאף, שרל אזנבור, מרלן דיטריך, החיפושיות, לד זפלין ועוד רבים וטובים.
בשנת 1978 עברה קוקסינל לגור בברלין, וכיכבה במופעי קברט גדולים במערב גרמניה. היא חזרה לפריז שמונה שנים מאוחר יותר, ואז חתמה על חוזה ענק להופעה מחודשת של "מדאם ארתור" – 40 שנה לאחר שהופיע עמו לראשונה. היא הופיעה במספר תוכניות טלוויזיה וקיבעה את מעמדה ככוכבת.
באותן שנים יצא לאור ספרה האוטוביוגרפי "קוקסינל קוקסינל", ובשנת 1990 תכננה לצאת עם מחזמר בכיכובה, המבוסס על חייה. אלא שג'ורג' בוש האב וסדאם חוסיין שיבשו לה את התוכניות, ומלחמת המפרץ הביאה לחוסר משקיעים, וההצגה ירדה לטמיון.
הקימה ארגון למען טרנסג'נדרים
לאורך השנים עסקה קוקסינל בפעילות חברתית למען טרנסג'נדרים, והקימה את ארגון "להיות לאישה", שנועד לתת תמיכה כלכלית ונפשית לנשים טרנסג'נדריות המבקשות לעבור ניתוח שיאפשר להן לחיות בגוף של אישה. היא גם סייעה להקים את המרכז לסיוע, מחקר ומידע על טרנסג'נדריות וזהות מגדרית.
בין השנים 1992 ל-1996 הופיעה קוקסינל במרסיי, שם התחתנה בפעם השלישית עם טרנסג'נדר בשם תיארי וילסון. החתונה שודרה בשידור חי ברשת TF1. בשנת 2003 הודיעה על פרישה מעולם הבידור והתמקדות בפעילות ציבורית.
"אני הייתי החלוצה של הטרנסג'נדרים בצרפת", סיפרה בראיון לטלוויזיה הצרפתית, אותו תרגם עבורנו איל סלביץ' (ולמען הסר ספק – הוא סטרייט). "נסעתי לקזבלנקה לעבור את הניתוח, כי בצרפת זה לא היה אפשרי. אני לא מבינה למה לא לאפשר לאנשים לעבור ניתוח שכזה. אין סיבה לגרום לאנשים לחיות חיים מסכנים".
בשנת 2005 יצא לאור אלבום אוסף משיריה ממופעים שונים לאורך ההיסטוריה. באפריל 2006 היא מתה משבץ מוחי בבית חולים במרסיי. בצוואתה ביקשה לשרוף את גופתה ולפזר את אפרה במקום לא ידוע, כדי שבני משפחתה לא יוכלו לפקוד את קברה. "לא הייתה לי משפחה במהלך חיי, אז שיעזבו אותי לפחות במותי", כתבה.
>> לקבוצה של mako גאווה בפייסבוק כבר הצטרפתם?