במבט ראשון, הלהיט של קייטי פרי משנת 2008 נראה כמו פזמון חמוד, אבל כל לסבית או ביסקסואלית מתחילה יכולה להצביע על כך שהשיר בסופו של דבר מציג לסביות דרך מבט גברי, הופך אהבת נשים לפטיש ומנציח את הנחות היסוד למחיקה ביסית. בינתיים בישראל, שנת 2009, יהודית רביץ יוצאת מהארון, קורין אלאל משתתפת באח הגדול VIP ורונה קינן זוכה בתואר זמרת השנה. למילניאלז, השמות הללו לא בדיוק אומרים פופ, וכנראה שגם לאנשים אחרים.

את נקודת המפנה ניתן לאתר לפני כחמש שנים, כשהציבור החל לדון לראשונה בשוויון בנישואים ושוויון זכויות ללהט"בים בכלל. ראפריות כמו יאנג MA, ברוק קנדי, אנג'ל הייז ואזליה בנקס החלו להתוודות על היותן לסביות ביסקסואליות או פנסקסואליות, ולעשות זאת בצניעות, דבר שממש לא מאפיין אותן בדרך כלל. "אם המצב היה מיני בינינו, היית יודעת בדיוק איזו מיניות יש לי", הצהירה הייז למראיינת, "אבל אם אנחנו רק מדברות, זה לא עניינך מה אני עושה בפרטיות. מיניות היא לא הדבר הכי מעניין".

כיום ישנן דוברות קוויריות רבות בפופ, מיילי סיירוס וכוכבת האלקטרו-פופ הלסי שמכסות ייצוג ביסקסואלי ופנסקסואלי. אמניות גאות כמו פיבר ריי או סנט וינסנט מהוות מוקד משיכה עצום, ואילו אחרות כמו ז'אנל מונה ופרינסס נוקיה זורקות לחלל האוויר מחוות קוויריות ומתחמקות מהגדרה לאחר מכן.

השינוי שאולי אפשר לראות לאחרונה הוא לא בהכרח בכך שכוכבות הפופ הללו משתפות מידע על חיי המין שלהן, אלא יותר בכך שהן מוכנות לשיר אותם. טום-בוי של פרינסס נוקיה הפך להמנון בוצ', השיר girls like girls משבח אהבת נשים, ה-XX שיחררו סינגל בשנה שעברה שמספר על החלוצה הגאה רומי מדלי קרופט, שנקרא say something loving.

הצימאון לנשים קוויריות בפופ מתגלה בעיסוק האובססיבי של מעריצים ומעריצות במיניות של כוכבות הפופ האהובות עליהם. דמי לובטו מתמודדת שנים עם תיאוריות על מיניותה שפיתחו המעריצות, ומערכת היחסים של סנט וינסט (אנני קלארק) עם הדוגמנית קארה דלווין היוותה את הרקע לפרשנות של הסינגל "ניו יורק" של הזמרת. גם בישראל כמובן יש מלכה אחת בפופ הישראלי, שבמשך שלושה עשורים לא הפסיקה להיות הפינוק האהוב על אוהבי השמועות, ההשערות ותיאוריות הקונספירציה.

ייצוג לסבי וקווירי אפשרי היום יותר מבעבר, בגלל הקבלה הרחבה יותר של הקהילה הלהט"בית במקומות מסוימים בעולם. הקבלה והייצוג משפיעים זה על זה במעגל, ולא נוכל לדעת מה הסיבה. עשרים שנה לפני השיר של קייטי פרי, בשנת 1988, פורסמה בלדת הפופ הספרדית mujer contra mujer (אישה אל מול אישה), שהייתה פופולרית במיוחד במדינות הומופוביות באמריקה הלטינית, מצ'ילה ועד קובה. הבלדה מספרת על אהבתן האסורה של שתי נשים, וגילמה בתוכה הרבה מהלך הרוח בקהילות הלהט"ביות בארצות דוברות ספרדית.

התקדמות של ייצוג לסבי בפופ נעשית במשך זמן רב מאוד, והזינוק בשנים האחרונות בכמות ובצורות הייצוג השונות מובילים אותנו למקום שבו, לבסוף, יש קרקע לנשים גאות להביע את עצמן מבלי להיות חלוצות, או להיות מוגדרות כ"הלסבית", רק בגלל שהן היחידות בסביבה שמזדהות כלסביות.

>> "יצאתי מהארון בפני אחי הגדול - ואז הוא יצא בפניי"

>> "עד שסיפרתי לאשתי שאני הומו הרגשתי אשם מאוד"

בסופו של דבר, ייצוג קווירי מאפשר לנשים קוויריות לעשות את מה שהן עושות, מבלי להיות מוגדרות בידי נטייתן המינית או הזהות המגדרית.