>> לקבוצה של mako גאווה בפייסבוק כבר הצטרפתם?
אלמודובר יצר סרט מצחיק, מטלטל ונוגע ללב, שקיבל לפני מספר שנים לראשונה עיבוד בימתי. סמואל ג'ונסון הפך את הסרט למחזה שעלה לראשונה ב-2007 באולד ויק שבלונדון. המחזה עולה בימים אלו לראשונה בישראל, הודות לקבוצת התיאטרון תהל, אשר תציג אותו במרכז העירוני הגאה.
הצגה שאפתנית בהתנדבות מלאה
הבחירה במחזה נובע מהאני המאמין של הקבוצה, אשר הוקמה בינואר 2011 על ידי גרי בילו ז"ל ביחד עם חמישה בוגרי בית צבי. הם חרטו על דגלם להביא לבמה תרבות הנוגעת בחיי קבוצות מיעוט בחברה הישראלית, בעיקר כאלו העוסקות בקהילה הלטבי"ת אך לא רק בה. "הכל אודות אימא", אומר גיל רשף, ממייסדי הקבוצה, "הוא המחזה הראשון העוסק בקהילה הטרנסית".
הרעיון הגיעה לראשונה מסנדרה שונוולד, המשחקת במחזה את מנואלה. "היא הביאה את המחזה לאבישי מילשטיין, הבמאי, וביקשה לשמור לה את התפקיד הראשי. אבישי התלהב מהרעיון וכך התחלנו לרוץ עם זה. זו הפעם הראשונה שאנחנו מעלים מחזה גדול בו משתתפים הרבה שחקנים. זה משהו שאפתני מאחר ואנחנו תיאטרון שפועל ללא מימון והכל בהתנדבות מלאה. אנו בתהליכים לקבל הכרה ממשרד התרבות ועד אז נהיה בבעיה כספית עם הפקות מורכבות".
המגבלה הכספית לא עוצרת את חברי הקבוצה. אביהוד תדהר תרגם את המחזה והעיבוד הבימתי כולל הרבה וידאו ארט וטלוויזיה במעגל סגור שתשודר תוך כדי ההצגה. "העיבוד שונה מהסרט, הוא ערוך קצת שונה, אבל מדובר באותן דמויות ואותו סיפור מרגש ומצחיק", מבטיח רשף. מספר המשתתפים הגדול כולל את גלי בן גיאת, תמר גוטמן, מירב גרובר, גיל וייס, אורלי טובלי, פביאנה מיוחס, סיוון קרצ'נר, גיל רשף, סנדרה שונוולד ואביהוד תדהר. ניר מנור אחראי על התפאורה, יחיאל אורגל עיצב את התאורה, קיי לונג את התלבושות, אמיר לקנר יצר את המוזיקה, והכל, כאמור, בהתנדבות מלאה.
מסוזן דלאל למרכז הגאה
תיאטרון תהל קם כאמור לפני כמעט 3 שנים ואת תחילת דרכו הוא עשה בסוזן דלל. "הם נתנו לנו מקום לחזרות ואפשרות להשתמש בסטודיו לצורך הצגות. ההצגה הראשונה היתה פשוטה, כמעט ללא תאורה, הקהל ישב על כסאות בחדר חזרות. מאוד מחוספס, גס".
המעבר למרכז הגאה נרקם לאחר שהתיאטרון התאחר עם הצגה במרכז. "העלנו את 'סיפור אהבה בשלושה פרקים' וההצגה מאוד הצליחה. האולם על כל מה שיש בו היווה עבורנו שדרוג מאוד גדול לעומת התנאים הקודמים, והתכנים של ההצגות שלנו משתלבים עם הסיבה שלשמה נועד המרכז".
צומת הדרכים הראשון והמשמעותי של התיאטרון התרחש לפני כמעט שנתיים. 11 חודשים לאחר הקמת התיאטרון נפטר בילו, וחברי הקבוצה נדרשו להחליט מה הם עושים. "החלטנו שאנו לא מוותרים. חשוב לנו לעשות תיאטרון איכותי ומקצועי, ולעסוק בנושאים הקשורים בקהילה הגאה וקבוצות מיעוט אחרות בחברה.
אחת ההצגות האחרונות שהעלתה הקבוצה, Cock, זכתה גם לביקורות אוהדות וגם לביקוש גבוה יחסית. ב-8 ההצגות שהיו עד כה צפו בהצגה 650 איש, נתון אותו רשף מגדיר "מדהים". "ההצגה מדברת על הקבעון שיש בתוך הקהילה", הוא מספר. "גם אנחנו בתוך עצמנו קצת סטרייטים". Cock, למי שאינו מכיר, עוסק בבחור שלאחר שנפרד מבן הזוג שלו מתאהב באישה, ומאז עסוק בהתמודדות עם הצורך בהגדרה.
"המטרה שלנו היא ליצור עוד נדבך תרבות בשביל הקהילה. יש הרבה מקומות ידידותיים לקבילה ובוודאי בחיי הלילה, אבל פחות ברמת התרבות. בתיאטרון כדי לרגש ולהגיע לאנשים אנחנו מאמינים שצריך לייצר הזדהות. אני חושב שזה אחרת לבוא ולראות הצגה המדברת על החיים שלך, הקשיים שלך, שאפילו צוחקת על סגנון החיים שלך. זה גורם לקהל להתחבר להצגות. עם זאת, חשוב לנו ליצור גשר בין הקהילה לבין הקהל הרחב. כל היופי בהצגות שלנו הוא שאנשים הם אנשים, קנאה זו קנאה, שנאה זה שנאה ופחד הוא פחד, לא משנה אם אתה סטרייט, גיי או טרנס. כל אחד יכול לעשות את ההשלמה בראש שלו לחיים שלו".
הקבוצה מונה חמישה שחקנים ומפיקה אחת, אך בהצגות משתתפים עוד שחקנים רבים, לא כולם מתוך הקהילה. "יש שחקנית מבוגרת יותר שמשחקת ב'הכל אודות אימא' וזו הצגה שלישית שהיא משחקת אצלנו. יש שחקנים צעירים שסיימו ללמוד ועושים תפקיד קטן".
ההצגות, מסביר רשף, עוסקות רק בחלקן בתכנים הרלבנטיים לחברי הקהילה. הצגות אחרות כוללות בתוכם דמויות מהקהילה אך בהן הנושא הלהט"בי אינו מהווה נושא לדיון. בדרך לשינוי של מוסכמות חברתיות-תרבותיות, רשף גם חולם בגדול. "אני מחכה ליום שבו ייצא לאקרנים סרט של דיסני עם נסיך ונסיך או נסיכה ונסיכה. זה חזון אחרית הימים, אני יודע, אבל לא צריך לעשות סיפור מזה שיש הומואים על הבמה".
שישי עד שלישי - 8.11.13 עד 12.11.13 בשעה 21:00
באולם התיאטרון במרכז הגאה - תרבות בגן מאיר, תל אביב
הזמינו כרטיסים מראש
לפרטים והזמנת כרטיסים, http://www.thl-theater.co.il/