סרטים להט"בים כמעט ולא מגיעים בצרורות אל מחוזות הקולנוע של מדינת ישראל, אך אם נחזור רגע אחורה לחורף האחרון, נוכל לשים לב שהסרטים המובילים בעונת הטקסים היו כאלה שעסקו במערכות יחסים להט"ביות. "הנערה הדנית", "קרול", ואפילו "לאהוב אותה" שקצת התפספס, כולם מוכיחים שהקולנוע הגאה מצליח למשוך אליו צופים, ושזהו אחד מהנושאים המסקרנים במדיה. לשם כך בדיוק קם ה-TLVFest, פסטיבל הקולנוע הגאה שנערך זו השנה ה-11 בסינמטק תל אביב. לאחר שנבחר על ידי מגזין הקולנוע Indiewire כאחד מעשרת הפסטבלים הלהט"בים הטובים בעולם, אין ספק שלקיחת חלק בפסטיבל, בראשות יאיר הוכנר, הפכה ליעד מבוקש על ידי יוצרי ומפיקי קולנוע מרחבי העולם.
השנה מסתמן שה-TLVFest, שיערך בין ה-29.5-7.6, הצליח לעשות שינויים מבורכים בתוכניה. זו הפעם הראשונה שסרט דוקומנטי יפתח את הפסטיבל ("אוריינטד" המסקרן של ג'ייק וויצנפלד שעקב אחר חייהם של שלושה הומואים פלסטינאים מתל אביב-יפו), וזוהי גם הפעם הראשונה שסרטי נשים יעמדו במרכז הפסטיבל. בנוסף הפסטיבל יארח אורחים חשובים, כשאולי המרגש מביניהם הוא השחקן אלן קאמינג ("האישה הטובה") שיקבל את פרס הכבוד של הפסטיבל וישוחח על עבודותו בקולנוע, בתיאטרון ובטלוויזיה.
האירוע המרכזי שנערך בטקס חשיפת התכניה החדשה של הפסטיבל היה הקרנת הסרט "VIVA", שנבחר כמתמודד האירי במירוץ לאוסקר. הסרט בכלל מתרחש בנופים של שכונת עוני (הכי יפה שתראו) בהאוונה שבקובה, ומגולל את סיפורו של חזוס (הקטור מדינה), בחור צעיר שהוא סוג של ישו, נשמה טובה בתוך עולם של עוני, זנות ופשע, שחולם להופיע כדראג קווין במועדון הגייז המקומי. העלילה מסתבכת כאשר אביו של חזוס, אנג'ל (חורחה פרוג'וריה), מתאגרף שירד מגדולתו, חוזר לחיי בנו לאחר שישב בכלא על רצח.
"VIVA" מתאר עולם שבו קשה למצוא את החלום שלך אם אתה חי בשולי החברה. זו אפילו כבר לא שאלה של איך אתה מתמודד כבחור או בחורה עם נטייה מינית אחרת, אלא איך להתמודד עם החיים שממשיכים לאכזב אותך. החיים של חזוס מוקפים בכל מיני טיפוסים, יש לו את העובדות הטרנסיות מהמועדון, את החברים שעובדים בזנות בכיכר המרכזית, את החברה הכי טובה שנכנסת בטעות להריון, ויש לו שני הורים - את אביו שמופיע לאחר שעזב את חזוס כשהיה פעוט, ואת מאמא (לואיס אלברטו גרסיה המצוין) מנהל המועדון שלוקח את חזוס תחת חסותו. איכשהו, בתוך כל העולם הזה, מצליח חזוס למצוא את עצמו, לשמוח ולחבר קשרים שהיה נראה שהלכו לאיבוד.
יש כמה רגעים מצוינים ב-"VIVA", שביים פדי ברת'נק וכתב מארק אוהלורן (שגם יגיע להתארח בפסטיבל). הוא אומנם מתאר מציאות עגומה ומדויקת להחריד בחיים של אנשים שחיים בשוליים, אבל הוא קודם כל סרט מצחיק ואופטימי במיוחד, שמצליח לקבץ קבוצת דמויות מיספיטיות שמעבירות בהומור את החיים הלא פשוטים שלהן. הוא מצליח לרגש בדיוק ברגעים הנכונים ומבלי להעיק מדי על הצופה, ויש לו פסקול נפלא של דיוות ספרדיות שילווה אתכם עוד הרבה אחרי שתצאו מהאולם.
הבעיה המרכזית היא שהוא נופל לקלישאות תסריטאיות מוכרות. הוא אומנם כתוב נהדר, אבל הסיפורים עצמם לא מצליחים לחדש במיוחד. עם כל הקסם שלו, בסופו של דבר זהו עוד סרט על חיזוק הקשר המשפחתי ומציאת הקול שלך באומנות, לא משהו שלא ראינו לפני וזה קצת נשמע כמו "בילי אליוט" בספרדית, אבל יש לו מסר אחד מאוד ברור ומאוד מרגש - שבכל מקום ולכל אחד יש את האפשרות להגיע לתחתית, אבל העיקר הוא למצוא את האנשים סביבך שיאהבו אותך כמו שאתה ויעזרו לך לפרוח. כמו שאומרת השכנה ניטה בסרט כשהיא עוזרת לחזוס כשנקלע למשבר: "אני לא עושה את זה בשביל הכסף. עוד לא הדרדרנו למצב של פראי אדם".
>>החבילה היומית: הביבר של ג'סטין מכה שנית - ובגדול!