יוצר הקולנוע הוותיק והמוערך, יאיר קדר, זוכה השנה לכבוד במסגרת פסטיבל 'דוקאביב' המתקיים בימים אלו בסינמטק תל אביב, שכן לא סרט אחד, כי אם שני מסרטיו נבחרו לפסטיבל היוקרתי - "המעורר" סרט שגם ביים על הסופר י.ח.ברנר, והשני הוא 'שיר ידידות' שהפיק קדר וביים רפאל בלולו, על הפייטן דוד בוזגלו. שני הסרטים הופקו במסגרת 'העברים' (www.ivrim.co.il), פרויקט שקדר עובד עליו מעל לעשור ושמטרתו לתעד את התרבות העברית. לקראת הקרנת שני הסרטים ב'דוקאביב' ובסינמטקים הקרובים לביתכם, ומאוחר יותר גם בערוץ הראשון, ישבנו עם יאיר קדר לשיחה קצרה.
מזל טוב, שני סרטים שלך התקבלו ל'דוקאביב'. איך זה מרגיש?
שמחה גדולה. כל שנה סרטי העברים מתקבלים לתחרות, וזה תמיד מפתיע, משמח ואני מקווה שזה יימשך.
ספר על שני הסרטים שיוצגו.
ברנר הוא מגדולי הסופרים העבריים ואחד האנשים המרתקים, מסקרנים ומפעימים שחיו פה בארץ. בחיים שנמשכו 40 שנה הוא הציל את התרבות העברית, היה למצפן רוחני של העלייה השנייה, ונרצח בפרעות הראשונות בארץ. דוד בוזגלו שנולד במרוקו היה פייטן חשוב שהגיע לארץ בשנות השישים וכמו החלילן מהמלין הסתובב בארץ וזקף את ראשה של עלייה שחשה מובסת. שירתו שינתה את תפיסת הפיוט הספרדי והייתה החוט המקשר בין מודרניות לבין מסורת שהחלה בתור הזהב של יהדות ספרד והוא היה לאחד המשפיעים הקריטיים על זהותה של קהילת יוצאי המגרב במאה העשרים. שני הסרטים נעשו הסרטים נעשו במסגרת הדיוקנאות שאני עושה, ואחרי הסרטים הקודמים שעשיתי על יונה וולך, לאה גולדברג וביאליק.
בסרט על ברנר אתה מעלה סברה שהוא היה הומו. מדוע?
ברנר הוא אחד מיסודות הספרות העברית, ויש לו מיניות סבוכה, לא ברורה, וסיכוי גבוה שהוא היה הומו בארון. ברנר ניהל מערכת יחסים מלאת תשוקה עם חברו הטוב הסופר הגדול אורי ניסן גנסין, שעל שמו גם קרא לבנו היחיד. יש רושם שמערכת היחסים ביניהם לא הייתה תמימה, וגם נישואיו היו קצרים וטעונים מאוד, ועד מהרה עלו שרטון ואשתו עזבה אותו עם ילדם ועברה לברלין. אישית, אני מעריך שהדברים האלה מעידים על המיניות שלו. ומכאן, עולות כמה שאלות, כמו האם ברנר אכן היה הומו? האם אנחנו יכולים בכלל לדעת? האם הנושא הזה טואטא או חודד בביוגרפיה שלו ובמחקר עליו?".
קטע מתוך המעורר י.ח. ברנר:
מה המשמעות של זה שאחד מאבות התרבות שלנו היה הומו, ושהנושא הזה הודחק והועלם? השאלות האלה עולות מסביב לסרט, והעסיקו אותי מאוד בזמן העבודה על הסרט. אנחנו חיים בזמן שבו הזהות המינית של האדם היא לא דבר שצריך להתבייש בו, סודי או סתום או לא רלוונטי או חסר חשיבות. להיפך. אני חושב שבעקבות כך צריך לקרוא את ברנר מחדש גם באופן הזה.
ספר על התוכניות שלך לעתיד.
בקיץ ייצאו לאור במסגרת 'עברים' סרטים על רחל, ז'בוטינסקי וזלדה, ואני עובד ומתכנן בימים אלו את הסרטים הבאים בסדרה. אני מקווה שהערוץ הראשון ורשות השידור יזמינו, ואני בטוח שבסרטים הבאים יהיו יותר ייצוג גם לדמויות גאות, גם למזרחיות ולקהילות ישראליות נוספות. דמויות כמו שלום שבזי, מגדולי היוצרים התימנים, וחזי לסקלי, מראשוני המשוררים ההומוסקסואליים בארץ, שכמעט ונשכחו. מלבד הסרטים הנוספים שאני עובד עליהם במסגרת 'עברים', אני גם עובד עם יוצר מאוד מעניין על קומדיה, בפעם הראשונה בחיי. אני מקווה שיש לי מספיק חוש הומור לזה.
קדר הוא גם היוצר שעומד מאחורי הסרט התיעוד החשוב ביותר שנעשה אודות תולדות הקהילה הגאה בישראל, מהימים בהם הומואים זכו לכינוי "הנעימים והנעמות", "אתר ההיכרויות" היה גן העצמאות ולא אטרף, שוטרים פיזרו התכנסויות של הומואים עם כפפות גומי מחשש להידבק באיידס והמשטרה הכינה רשימות של "הומוסכסואלים" שכן משכב זכר היה אסור בחוק. חדי אבחנה ייראו גם את התקליטן הצעיר עופר ניסים במועדון התיאטרון.
הזמן הוורד:
את 'המעורר' ניתן יהיה לראות בסינמטק תל אביב ביום שבת ה-16.5 בשעה 17:00, ואת 'שיר ידידות' ביום שישי ה-15.5 בשעה 12:30, שניהם במסגרת פסטיבל 'דוקאביב'. את 'המעורר' ניתן יהיה לראות במהלך חודש מאי בהקרנות בסינמטקים ברחבי הארץ וניתן להתעדכן בהקרנות השונות כאן