>> לקבוצה של mako גאווה בפייסבוק כבר הצטרפתם?
גאווה מזרחית היא היום הטרנד הברור בקהילה שלנו. ליין האריסה, אשר מצליח להביא אליו שלל זמרים ידועים ומוכרים שאינם בהכרח חלק מהקהילה, הוא הביטוי הכי ברור להצלחה של הזמר המזרחי כמו גם לכך שהרבה דברים השתנו בעולם הפרו-אשכנזי שכולנו נולדנו אליו.
למרות כל זה, ולמרות השמועות, עד היום אף זמר או זמרת המתפרנסים משורשים ושירים מזרחיים לא יצאו מהארון. דן מוקטל לא ממש מקווה לשנות את זה. "הזמר הים תיכוני נשלט על ידי גברים מצ'ואיסטים אבל מאוד מטופחים, מטרוסקסואלים, ולמרות זאת עדיין לא קם האחד שעשה את הצעד הזה. אני, בתור מזרחי גיי, הייתי רוצה שיהיה זמר גיי שאוכל להזדהות איתו ועם המוזיקה שלו".
כמו מדונה, רק מזרחי וגיי
ייתכן מאוד ויש רבים המרגישים כמו מוקטל, אך מעטים עשו את מה שהוא עושה. בימים אלה הוא מסיים את לימודיו במחלקה לתקשורת חזותית בשנקר עם התמחות בעולם הפרינט. "מעניין אותי למתג דברים, לחקור את האופן בו מפרשים דברים מילוליים לדברים ויזואליים".
במסגרת תערוכת הבוגרים של המחלקה, יציג מוקטל בתערוכת הסיום את פרויקט הגמר שלו. "נתי" הוא שם הפרויקט ושם הדמות אותה המציא מוקטל עבור הפרויקט, אותו עשה בהנחיית ארנסטו ביחובסקי. מדובר בדמותו של זמר ים תיכוני היוצא מהארון, תהליך הבא לידי ביטוי בשלושת האלבומים הראשונים שלו.
"הפרויקט הוא הסתכלות שלי על שלושה אלבומי קונספט של הזמר, בדומה למדונה המוציאה דיסק קונספט המספר את הסיפור שלה". האלבומים עוקבים אחרי התחנות בחייו של נתי - הפריצה, ההצלחה והחזרה למקורות, כאשר מוקטל יצר עבורם שפה עיצובית שלה, כחלק מההתמחות שלו בתחום התקשורת החזותית. "היה לי חשוב לחפש את המזרחי החדש, איך הוא נראה, מה הוא לובש, מה הטון שלו. העולם מלא בקלישאות ואתה צריך לחדש כל הזמן".
הדיסק הראשון של נתי נקרא "חופשי", בו הוא יוצא מהארון ולא מקבל את התמיכה מההורים שלו. "זה דיסק המרד", אומר מוקטל. "בז'אנר המוזיקה המזרחית, הכבוד של המשפחה הוא מאוד חשוב. אני החלטתי שאני הופך את היוצרות, ויצרתי טקסטים המזלזלים בכבוד של המשפחה בגלל הכאב של חוסר הקבלה".
הדיסק השני, "גורל חדש", הוא דיסק ההצלחה, או כפי שמוקטל מגדיר זאת, "הדיסק הנובורישי", שבו הוא חוגג את העושר ולא מתנצל עליו. "כל הפרויקט הזה חוגג את המזרחיות; אין התעסקות בעניין של אפלייה וקיפוח. השורה התחתונה היא שלהיות מזרחי זה קול. זה העולם שלי, אני מתעסק בו המון ורציתי לחגוג את הדברים הוויזואליים שגדלתי עליהם, להוציא אותם מהבוידעם ולפאר אותם".
הדיסק השלישי, אגב, נקרא "אבא, סליחה טעיתי". זה אינו דיסק החזרה לארון אלא דיסק הפיוס עם המשפחה, שבו נתי מתנצל על הדברים שכתב ושר. זה דיסק עצוב יותר ולכן הכל בו שחור-לבן".
קיבל חיבוק גדול מההורים כשיצא מהארון
פרויקט הגמר של מוקטל אינו יהיה מוכר לכם, קרוב לוודאי, אך ייתכן ועבודות קודמות שלו כן. הוא יצר עבור ליין האריסה מודעות למסיבות, חלקן מהידועות והמוצלחות ביותר של הליין. במקביל הוא יצר קליפ עבור שרית חדד כמו גם עבור הפרויקט "אייל גולן מחכה לך".
מוקטל הוא כאמור ממוצא מזרחי. ליתר דיוק, חצי עירקי וחצי טורקי. היציאה שלו מהארון, הוא אומר, היתה מאוד חלקה. "באופן מפתיע, מאוד מקבלים ואוהבים אותי. אבל בני זוג שהיו לי ואנשים שאני מכיר היתה להם חוויה אחרת. הם באו מבתים מזרחיים מאוד שמרניים, בהם מאוד חשוב מה השכנים יגידו ומה סבתא תגיד, דברים שאני מכיר. במקרה האישי שלי, זה היה החיבוק הכי גדול שקיבלתי מההורים שלי.
"בגלל זה עשיתי את הפרויקט הזה. אני עדיין מרגיש שלילדים גייז, לא בהכרח מהמרכז אלא מהפריפריה, חסרה דמות של גבר-זמר שהם יוכלו לראות אותו, לשמוח איתו, להיות עצובים ולבכות איתו, ולהרגיש שהוא חלק מהם".
אתה לא יכול להבין את הזמרים המזרחיים שכולם יודעים שם הומואים או לסביות ועדיין נשארים בארון?
"אני יכול להבין. אני לא שופט, כל אחד מגיע עם העולם שלו והחבילה שלו והמשפחה שלו, והרבה דברים שאני לא מתיימר אפילו להבין. אבל אפילו סבתא שלי, שנולדה בעירק ובסופו של דבר מגיעה ממקום מאוד שמרני ומבית יחסית פרימיטיבי, מצליחה לעשות את ההפרדה ולהגיע למקום שהיא מקבלת אותי. לכן אני חושב שכן, אפשר לעשות את הצעד ולצאת מהארון. זה גם קורה לאט לאט, הדלתות נפתחות עוד קצת, ולדעתי זה בסופו של דבר יקרה".
פרויקטיי הגמר של בוגרי המחלקה לתקשורת חזותית בשנקר יוצגו באירוע העיצוב "מכנה משותף" בין ה-23-27 ליולי: יום שלישי, 23.07, בין השעות 20:30-22:00, ימים ד-'ה', בין השעות 22:00-10:00, וביום ו' עד השעה 13:00. קומה 7, בנין פרניק, רחוב ידע-עם 8, רמת גן. לפרטים נוספים לחצו כאן!