למרות היותו הומוסקסואל, קואיצי התחיל את דרכו בתור שחקן פורנו בסרטים סטרייטים ובשנת 1999 החל לביים באופן עצמאי סרטים לקולנוע היפני. ברקורד שלו תוכלו למצוא 2 סרטים קצרים ו3 סרטים באורך מלא.
בשיחה מטוקיו, משתף אותנו הבמאי בהכנות לקראת הגעתו לארץ. "זו תהיה הפעם הראשונה שלי בישראל. לומר את האמת, אני לא יודע הרבה על המדינה שלכם ובן הזוג שלי אוסף מידע כדי ששנינו נדע יותר. ראיתי את הסרט 'עיניים פקוחות' של חיים טבקמן בפסטיבל הסרטים הגאה בדרום קוריאה בשנה שעברה ושמעתי המון על הסרט של איתן פוקס 'יוסי וג'אגר' אבל לא יצא לי לראות אותו. אני מאוד רוצה להשתתף במצעד הגאווה שלכם השנה."
הסרטים של אימאיזומי קואיצי מאופיינים בהפקות עצמאיות, בסגנון סרטי מחתרת, ויצירותיו השנויות במחלוקת הוקרנו בעבר בפסטיבלים בינלאומיים שונים, ביניהם ברלין, מונטריאול, הונג קונג, פוסן בקוריאה ועוד. הפסטיבל יציג לראשונה בישראל את כל סרטיו, כמחווה לאחד היוצרים המעניינים ביותר בעולם הקולנוע הגאה. קואיצי יגיע לפסטיבל עם בן זוגו ומפיק סרטיו הירוקי איוואסה.
כמה זמן אתה והירוקי איווסה ביחד כזוג, ומה היתרונות והחסרונות של העבודה ביחד?
"ב1999, כשעבדתי על הסרט הראשון שלי, חיפשתי מוסיקאי לפסקול וחבר משותף הכיר בינינו. לאחר מכן הקמנו את החברה "האבאקארי- קולנוע ומוסיקה" שבעצם הייתה חברה של 2 אנשים בלבד. איווסה תמיד מקבל את הקרדיט בתור מלחין הפסקול אבל הוא גם עוזר במאי וגם מפיק. ה"יתרון" בעבודה יחד של שנינו זה שאנחנו בוטחים אחד בשני. מה שנחמד זה שכל אחד מאיתנו מוצא את הזמן גם לעבוד בנפרד – אני משחק בסרטים של אחרים ואיווסה מביים ומלחין באופן עצמאי. זה חשוב מאוד שלכל אחד יהיו פעולות עצמאיות ולא תמיד לעבוד ביחד. חסרונות? אולי אני אספר לך באופן אישי כשנפגש בישראל"
ללא כל ספק, הסרט המסקרן ביותר של קואיצ'י הוא "כל המשפחה".
מה שמתחיל כדרמה יפנית משפחתית איטית ואומנותית הופך במהירות לאחד הסרטים ההזויים ,המטרידים והביזאריים שנראו על גבי המסך הגדול. זוהי סאטירה עוקצנית על יפן הבורגנית והצורך שלה להשאר צעירים לנצח. משפחה מוזרה, שכל חבריה גרים יחדיו תחת קורת גג אחת ואינם משתנים מבחינת המראה עם חלוף השנים ונראים צעירים לגילם. כולם כולל החתול המשפחתי נמשכים מינית לסבא )אותו מגלם הבמאי, קואיצ’י) שנאלץ לספק את תשוקותיהם.
הבמאי בוחן שאלות קיומיות וחברתיות בסרט הזה: אנחנו יכולים לחבר את גופותינו אבל לא מצליחים לחבר בין הלבבות שלנו. האם אנחנו באמת מאושרים כך? או שמא עדיין חסר לנו משהו.
(הסרט מכיל סצנות מין פורנוגרפיות ולכן, הכניסה לבני 18 ומעלה)
מה הערך האמנותי של הסצינות הפורנוגרפיות בסרט?
"לא ברור לי איזה ערך אמנותי יש לסצינות פורנוגרפיות אבל אני פשוט לא יכול להמנע מסצינות שכאלו כשאני יוצר רומן הומוסקסואלי. בסרט הזה אפשר אמנם לראות סצינות מיניות יותר אבל יש לי קו מנחה מאוד ברור כשאני יוצר סרטים. כל כך קשה להסביר במילים, אבל אם הייתי מנסה, הייתי אומר שאני בעצם יוצר דמות אחת של בחור, שמשתנה בכל סרט שלי. אני תמיד עסוק בחשיבה על אהבה, חיים ומיניות. אני מאוד אוהב פורנו ואני רוצה לעשות סרטי פורנו שיגרמו לאנשים לצחוק, לבכות ולחשוב."
יפן היא מאוד מסורתית בענייני משפחה. איך קיבלו את הסרט שם?
"הסרט לא הוקרן ביפן ולכן אין לי מושג לגבי תגובת הקהל שם. כמו שאמרת, ליפנים יש תרבות משפחתית מאוד מסורתית ושמרנית. כל כך הרבה במאים יפנים העלו את הנושא בסרטים שלהם. לאחר שסיימתי את העבודה על הסרט, עלו בי שאלות לגבי תפקידה של "המשפחה" במדינות שונות בעולם. תוך כדי שאני עונה על זה, אני בעצם מבין שיש בי ניגוד אינטרסים עצום – מצד אחד יש בי געגועים עזים למוסד המשפחתי המסורתי ביפן ומצד שני – יש בי התנגדות עזה לנושא הזה. לצערי לא הייתי בקשר עם המשפחה שלי מאז גיל 18, כשעזבתי את הבית. לפני שנה, נפצעתי קשה בתאונת דרכים וכששכבתי בבית חולים, חשבתי כל הזמן על מערכת היחסים שלי עם ההורים והאח הצעיר שלי. אם אי פעם אעשה שוב סרט על משפחה, הוא יהיה אחר לגמרי".
בסרט "אהבה ראשונה", ברור שהעלית נושאים שמפריעים לך, איך זה קידם את הנושא?
"טוב, זה די ברור שהעליתי נושאים שמפריעים לי בכל הנוגע לקהילה ביפן. ברור שהסרט הזה לא שינה דבר בחוקי המדינה ולא ברור לי כיצד אפשר לכוון את זה כדי שזה ישפיע. התפקיד שלי הוא להעלות מודעות למצב הקיים ואני מקווה שהקהל יחשוב על זה ויסיק מסקנות לגבי מערכות יחסים, מיעוטים בעלי העדפה מינית שונה וזכויות לנישואים חד מיניים".
האם אתה פעיל בנושא זכויות קהילת הלהט"ב ביפן?
"כמו שכבר אמרתי, נפצעתי בתאונה קשה בשנה שעברה ובצורה אירונית, חוויתי חוויה דומה כמו בסצינת בית החולים בסרט, וזה חידד לי שוב את הבעייה של קהילת הלהט"ב. כל מה שנשאר לי לעשות זה להמשיך ליצור סרטים ולהעביר את המסר שלי דרכם. שזה לא ישתמע בצורה לא נכונה, מצב הקהילה ביפן הוא טוב מאוד.
תחושות עם ההגעה לישראל?
"אני שמח מאוד להגיע לישראל. אם לא הייתי יוצר קולנוע, כנראה שלא הייתי זוכה להגיע אליכם. אני בעצם כמו ילד, שרוצה לראות מקומות אחרים ולדבר עם אנשים חדשים. אז אני רוצה שאתה וכמה שיותר אנשים יגיעו לראות את הסרטים שלי בפסטיבל כדי שנוכל לדבר גם אחרי ההקרנה. הכי חשוב – אני רוצה להודות לפסטיבל הסרטים הגאה שהזמין אותנו לתל אביב".
הפסטיבל יקרין גם את הסרט "נערים שובבים" ו2 סרטים קצרים של הבמאי, " מלאך בשירותים" ו" אני רוצה שתנשק אותי" בפסטיבל הקולנוע הגאה הבינלאומי ה-7, בנוכחות הבמאי והמפיק ביפנית, עם כתוביות באנגלית. לרכישת כרטיסים