וינסנט ריבייק הוא יוצר ופרפורמר הולנדי, שיצירותיו הוצגו ברחבי אירופה. במשך עשר שנים הוא רקד לצד פלורנטינה הולזינגר; השתין עליה, הקיא כשהיא על הבמה ורקד במשך עשר דקות, כשדילדו באורך 21 ס"מ תקוע לו עמוק בישבן ומחובר אליה בסטראפ-און. במופע אחר הם העבירו מפה לפה חלמון של ביצה. עבודות אלו הדביקו לו את התואר "אחד היוצרים הפרובוקטיביים ביותר באירופה".
"אני לא רוצה שהאקטים האלה ייחשבו לפורנו", הוא משתף, "שתן או קיא על הבמה הם רק חלק מתוך מופע שלם. באמצעות היצירות שלי אני מנסה לעורר שיח כנה וליברלי סביב מיניות, שנחשבת עדיין טאבו עבור סטרייטים ולהט"ב, לדוגמא, מין אנאלי. אני מקווה שהעבודות שלי יצליחו לשבור את קיר הבושה שמקיף את כולנו ביחס למיניות, נשיות וגבריות".
בשבוע הבא תעלה יצירתו החדשה בבכורה עולמית בישראל, בערב הפותח את פסטיבל "צוללן" למחול עכשווי. הפסטיבל, שנערך אחת לשנה ברחבי הארץ בניהולו האמנותי של עדו פדר, מאגד מופעי מחול ופרפורמנס בעלי קול בולט וייחודי מהארץ ומחו"ל, לצד שורה של הרצאות, אירועי שיח וסדנאות.
ריבייק, 26, התקבל ללהקה ידועה בהולנד כשהיה רק בן 16, ומאז הוא על הבמה. בהתחלה הוא למד היפ הופ וריקוד רחוב, ובהמשך למד בלט קלאסי וגם ריקוד מודרני. הוא מספר שבזמן הלימודים היה משועמם לעתים. "הרגשתי שאני לא יוצר טכניקה חדשה ומאתגרת, אלא שהטכניקה וסגנון הריקוד קובעים לי אך לזוז על הבמה".
ואז ריבייק התחיל לחקור את הגוף ובמשך שנים לימד את עצמו לשלוט בכל השרירים בגוף. "למדתי לשלוט בשרירי השלפוחית שלי, ואני שולט בו לא פחות משרירי הרגליים או הידיים", הוא מעיד, "בכל פעם שהשתנתי על הבמה, זה התאים בדיוק לקיו מוזיקלי. השתנתי במשך דקה וארבעים חמש שניות בדיוק, ואז עצרתי. אני גם יכול להכניס דילדו ענקי לתחת בלי שהוא ייצא מלוכלך, כי אני שולט בשריר הישבן ובפי הטבעת".
ריבייק חונך במשפחה ליברלית שכולם בה אמנים. אחיו הגדול יצא מהארון כשהיה בן 12, וכך חסך אולי את היציאה שלו מהארון. הוא מעיד על עצמו שהוא פאנסקסואל, מי שנמשך לבני אדם יותר מאשר לנטייה מינית. הוא ניהל מערכות יחסים רציניות עם גברים ועם נשים, והוא לא מגדיר את עצמו מונוגמי, אבל גם לא פוליאמורי.
"ההורים שלי ראו שהייתי בקשר רומנטי עם פלורנטינה ולא שאלו אותי על הנטייה המינית שלי, גם כשהייתי עם גברים", הוא מציין, "הם תומכים ביצירות שלי. כשאבא שלי ראה אותי משתין על הבמה בפעם הראשונה, הוא קרץ לי בגאווה מהקהל, קריצה של 'זה הבן שלי'".
"הדילדו עזר לנו לדון בהחפצה היומיומית של נשים ושל גברים"
המופע האחרון שהוא יצר עם הפרטנרית האוסטרית הולזינגר עלה בשנת 2015. הוא היה מבוסס בחלקו על מופע ריקוד שהוצג בפריז בשנת 1910. "היא לבשה סטראפ-און ובאמצע המופע ישבתי על הדילדו שהיה מחובר אליה. במשך תשע דקות היינו מחוברים ורקדנו ביחד".
למה החלטת להשתמש דווקא בדילדו?
"מעולם לא רצינו ליצור שוק או לעורר פרובוקציה, אלא בדיוק להפך. המופעים שלי לא פונים לקהל להט"בי בהכרח, ואני לא עוסק באקטיבי ובפסיבי על הבמה. הדילדו עזר לנו לדון בהחפצה היומיומית של נשים ושל גברים. אני כרקדן, לדוגמה, נחשב מראש לאובייקט מיני סקסי, ותמיד מחפיצים אותי ואת הקולגות שלי. מצד שני, ברור לי שאני לא יכול לשבת על דילדו ענק בלי לצפות מאנשים לא להתחרמן מזה".
מדוע אתה חושף יותר את התחת ולא את איבר המין שלך?
"אני לא אוציא את הזין שלי רק כדי להשוויץ בו. אין טעם שקהל סתם יראה זין לא עומד. עשיתי את זה רק כשהייתה לו מטרה, כמו להשתין על הבמה. ההבדל בין תחת לזין הוא שיותר קל להשתמש בתחת, לא צריך להעמיד שום דבר, ושגם לנשים יש אחד. פי הטבעת היה עבורי בושה במשך שנים כנער בהולנד. אז קרן הלייזר הירוקה שנכנסה לפי הטבעת של הרקדנים באחד המופעים, העבירה את המשמעות שזה מסוכן להסתכל לשם, ומצד שני זה מושך ומעניין"
לא חששת שלא התכוננת מספיק טוב ויהיו פדיחות בזמן המופע?
"מעולם לא עשיתי שום דבר על הבמה שלא עשיתי קודם בחיים, וכדי להצליח, התכוננתי במשך שנים. זה דורש גם הכנות פיזיות כמובן. כשהייתי צריך להשתין במופע, שתיתי שני ליטר מים כל היום כדי שהשתן יהיה שקוף כמה שיותר. כשרציתי להקיא, שתיתי המון חלב אורז ולא אכלתי כלום עשר שעות לפני המופע. המופע עם הדילדו הציג במשך שלוש שנים באירופה, וכל פעם הייתי צריך לגרום להחדרת הדילדו כאקט נקי וללא מאמץ. אז לפני מופע ויתרתי על ארוחת צהריים, ובכלל לא אכלתי הרבה באותו יום. כמובן שכהומו אני יודע איך להתנקות, ועדיין פחדתי שאפשל, אבל תמיד התייחסתי לדילדו כחלק בלתי נפרד מהכוריאוגרפיה. בדיעבד, אני יכול להודות שפלורנטינה לא תמיד הבינה איך זה הרגיש לי כשדילדו כל כך גדול חדר אליי. זה יצר בינינו בעיות שהובילו לפרידה בסוף".
מה אתה לא מוכן לעשות על הבמה?
"רציתי להופיע עם אחי. הוא שחקן תיאטרון וחשבנו על מופע יחד. ברגע האחרון התקפלתי. כנראה שלהופיע לצד בן משפחה זה יותר בעייתי עבורי ממה שחשבתי".
איך מגיב הקהל למופעים שלך?
"בפעם הראשונה כשרקדתי עירום, גברים כתבו לי דרך הפייסבוק שכל המופע הם הסתכלו על התחת שלי. חשבתי שאם הם נהנו מזה, זה אומר שאני יודע איך להשתמש בו, וכדאי לי להמשיך עם זה. בהרבה מופעים היו לנו סוטים בשורות הראשונות, וכשהחלו להתפרסם סרטונים מהמופעים, קיבלתי הודעות מאנשים שהביאו עליהם ביד. היו גם מעטים שכתבו לי תגובות רעות ומגעילות עם המון מילות נאצה. ועדיין, מעולם לא יצא צופה אחד באמצע מופע. קהל שמגיע למופע באולם התיאטרון או בסטודיו, יודע מראש שזה מופע ליברלי מאוד ולא פורנוגרפי. תמונות שמתפרסמות מהמופעים עוזרות למכור כרטיסים, אבל הן גם גורמות לקהל פוטנציאלי להירתע ולא להגיע למופעים בכלל".
"החיים בירושלים עזרו לי להפוך למי שאני היום"
ב-2018 הוא סיים לימודי תואר שני בבימוי תיאטרון ואז החל לביים וליצור לבד. "תמיד שילבתי טקסט, מוזיקה, קצב דיבור ופיזיות בכוריאוגרפיה שלי. התיאטרון והשילוב בין מחול לתיאטרון תמיד משך אותי, וכשזכיתי על המופעים שלי בפרסים מתחום התיאטרון, הבנתי שחסר לי המון ידע חשוב בעולם הזה". עבודתו החדשה היא בין העבודות הראשונות שהוא יוצר לבדו, וגם היא תהיה רדיקלית למדי. ריבייק ירקוד על הבמה לצד 8 רקדנים ישראלים מהמסלול ללימודי המשך לרקדנים La Collectiz! בניהול עדו פדר ולילך פנינה ליבנה.
זו לא הפעם הראשונה שהוא מבקר בישראל. בשנת 2010 גר בירושלים במשך כחמישה שבועות, ושם הכיר לראשונה באופן מעמיק את הקהילה הקווירית. "החיים בירושלים עזרו לי להפוך למי שאני היום: קוויר, טבעוני ופמיניסט, ולאו דווקא בסדר הזה. אבל החיים שם היו קשוחים מאוד כי כולם היו מעורבים פוליטית, ואני לא בן אדם כזה. אני כבר שבוע בתל אביב ושבוע נוסף לפני. אני מרגיש כאן רגוע הרבה יותר מירושלים כי הווייב פחות פוליטי. יש לי כאן הרבה חברים אמנים, אבל לא יצא לי ממש לחוות את הסצנה הגאה, חוץ מהקוק-שוק בשבת שבו נהניתי מאוד".
מה המשמעות של קוויר עבורך?
"האמת היא שכולנו במשפחה קווירים. אבא שלי לימד אותי איך לענג פות, ואמא שלי לימדה אותי איך להשתמש בזין. כרקדן צעיר ביקשו ממני לשחק את הפרטנר הגברי בדואטים סטרייטים ולא התחברתי לזה. באומנות קווירית זה שונה לגמרי, כי 'החסרונות' של הרקדן הופכים ליתרונות וככה אפשר לשבור סטיגמות. ביצירות שלי אני תמיד מנסה להציג את המגדר כנון-אישיו. אבל גם כשהייתי בזוגיות עם פלורנטינה, ואפילו שאני שוכב עם נשים, עדיין הרבה רואים בי הומו רק כי הכנסתי לי דברים לתחת".
לקראת הבכורה של העבודה החדשה, הוא מעיד על עצמו שהוא מרותק מעמדת "המתחיל", שבעיניו הוא למעשה מעין רב-אמן, מכיוון שהוא מסוגל לגשת לכל נושא בתמימות שכבר לא נגישה למי שצברו שנים של ניסיון. במצב אידיאלי, התלמיד והמורה מלמדים איש את רעהו בתהליך האימון. משום העניין ביכולתו של הגוף לשאת בתוכו זהויות מרובות, העבודה הזו מאמצת את כפילות התפקיד: מורה כתלמיד ותלמיד כמורה. ביצירה שחוקרת מצבים קלאסיים שבהם יחסי הכוחות אינם מאוזנים, והיא משלבת אלמנטים ביוגרפיים שלו ושל "תלמידים". עבודה זו תוצג כסדרה של שחזורים (re-enactments) מיצירות עבר שלו ושל אלמנטים ביוגרפיים שונים שלו ושל הרקדנים האחרים.
>> "זו הסיבה שהחלטתי להפסיק לקחת PrEP"
>> 15 דברים מוזרים ומעצבנים שהומואים עושים
>> כך מצלמים את תמונת הפרופיל המושלמת לגריינדר
פסטיבל צוללן יתקיים בתל אביב בין התאריכים 9-28.9.19. נושא הפסטיבל השנה הוא ה"היפסטריה" - הרגע שבו הדור מתעורר ומבין את הנקודה הקריטית שבה העולם נמצא. המופע The Desire to Create Something that Already Exists יעלה בשני מועדים: 9.9.19 ו-11.9.19 בבת ים. כרטיסים ומידע נוסף באתר הפסטיבל.
