לא פשוט להוציא דיסק ולצאת מהארון בו זמנית. בימים בהם דיסקים נעלמים מן העולם ומוכרים נשמתם לאייטיונז, ובעידן בו אמנים מפחדים לצאת מהארון מחשש שהמוזיקה שלהם לא תצליח להגיע לאלפי בנות 15 צווחניות, נחמד לראות זמרים שעושים את זה אחרת.
אחד מהם הוא אור בן עזרא, שהחליט לשיר על גברים. בלי התנצלות. בלי הסברים. ונראה שאין לו על מה בדיוק: ממש בימים אלו הסינגל שלו "חוזה" נמצא בשיפוט המהיר (של רשת ג). אולי לא כזה מפחיד לצאת מהארון כזמר?
סינגר סונג רייטר גאה
"האמת היא שלא תמיד ידעתי שאני רוצה להיות מוזיקאי", אומר בן עזרא. "אבל תמיד נמשכתי לכתיבת מחזות. האח הגדול שלי היה המוזיקאי במשפחה, אבל בגלל שאני מגיע מבית מוזיקלי, סבתא שלי שמעה אום כולתום, אבא שלי שמע מוזיקה פרסית, אמא שלי שמעה מוזיקה מרוקאית, ואח שלי הכניס את הרוק ג'אז ופאנק. אז אפשר לומר שהגעתי ליצירת מוזיקה בסופו של דבר בצורה הכי אורגנית".
נראה שהחוש למחזאות בא לידי ביטוי גם בשירים שבן עזרא כותב. "גיליתי שהמוזיקה לאט לאט התחילה לתפוס מקום בתוכי. היום כשאני שר המון אנשים שמגיעים להופעות, מציינים שהשירים שלי מרגישים כמו מחזה - כנראה בגלל שאיפשהו תמיד רציתי להיות מחזאי. לכתוב שיר מבחינתי זה לכתוב סיפור עם התחלה אמצע וסוף, לאו בהכרח בסדר הזה".
אור מגדיר את עצמו כ"סינגר סונג רייטר". הוא אוהב לחלוק את "האחד על אחד" האינטימי עם הקהל, ג'וני מיטשל הייתה אבן דרך בעברו והשפיעה על המוזיקה שלו בצורה משמעותית כמו גם דון מקלין, בוב דילן ואף ריטה, יהודה פוליקר ויהודית רביץ לקחו חלק בזה.
"הזהות המינית לא מפריעה להצלחה"
בן עזרא לא מרגיש כי זהותו המינית עומדת בדרכו להצלחה.לדבריו, הקושי לפרוץ כזמר בארץ קיים – בלי קשר לזהותך המינית. "אני חושב שהיום כאומן בישראל לפרוץ ולהגיע לתודעה זה מאוד קשה, אני בטוח שזמרים סטרייטים מתמודדים עם אותן בעיות בדיוק", הוא אומר. "למזלי אני מוקף בחברים, משפחה ובן זוג מחבקים ומחזקים. זה תמיד נותן לך תקווה ודחיפה להמשיך במה שאתה עושה, במיוחד אם אתה אוהב את זה".
כצפוי, חלק בהצלחה זוקף בן עזרא למשפחתו, שתמכה בו מהרגע הראשון. "בגלל שאני מגיע מבית מאוד ליבראלי, אז אף פעם לא חוויתי קושי ממשי בהתמודדות עם הזהות המינית שלי. הייתה לי את הקרקע הזו להתחיל ממנה ולהרגיש מספיק בטוח לכתוב ולשיר לגבר".
"זה נורא חשוב לאמן צעיר להתחיל את דרכו עם האמת שלו ולא בשקר. כשהמוזיקה מגיעה ממקום אמיתי, אז לא משנה אם היא נכתבה על ידי גבר לגבר, גבר לאישה, אישה לאישה - העיקר שהיא נוגעת בעצבים החשופים והרגשים של החברה".
"חוזה" היה אקס לפני שהיה לשיר
ובאמת, באהבה כמו באהבה. לא משנה במי אתה מאוהב, ואם זה גבר או אישה: הרגשות זהות לאהבה סטרייטית, והחוויות הן אותו דבר בדיוק. לכן, חלק גדול משיריו של בן עזרא, נכתבו על מערכות יחסים קודמות. "יש משהו נורא מרתק שיוצא ממך כשאתה מאוהב, עצוב או פגוע. אצלי זה אוטומטית מתורגם למילים ומנגינות, למיני דרמות קומיות שהופכות לשיר. וכן הרבה מהאקסים שלי או אנשים שהצליחו לגרום לרגש עז לגעוש בי אחראים להרבה מהשירים שלי".
אז "חוזה" היה אקס לפני שנהפך לשיר ?
"לפני ש'חוזה' הפך לשיר חורף שגורם למי ששומע אותו לפנטז על גברבר דרום אמריקאי שמחבק אותו מתחת לפוך, חוזה היה בחור ממדריד שפגשתי במהלך לימודי בברצלונה ונוצר בינינו קליק רומנטי שגרם לשיר הזה להיוולד".
בעידן של "איתי" ו"מיגל", בן עזרא לא חשש לכתוב שיר על שם פרטי. "עוד לפני שבארץ אימצו את המנהג, זמרים וזמרות בין לאומיים השתמשו בשמות של האנשים, שלהם הקדישו את השיר. לדוגמא "בילי ג'ין" של מייקל ג'קסון ו"ג'ולין" של דולי פרטון, אז לא חששתי ללכת לכיוון הזה גם".
ולמרות שבן עזרא במסלול המהיר להצלחה, הוא עדיין חושש. "לפני הופעות אני תמיד סובל מתסמונת 'הקיץ של אביה'. אמא שלי לא מחמיצה אף הופעה שלי, וחצי שעה לפני ההופעה אני תמיד בטוח שזה נהיה רק היא ואני. בכל פעם כשאני עולה לבמה ורואה את החברים, המשפחה ואנשים שאני לא מכיר בקהל אני נרגש עד דמעות".