בימי הביניים, אז לקחה הכנסייה הנוצרית את מושכות הנהגת העולם המערבי, הפך האיסור היהודי על הומוסקסואליות למוסכמה עולמית.
כמעט מאותו רגע הפכו האנטישמיות וההומופוביה לקונצנזוס. אך דווקא בעולם העתיק של יוון ורומא, היו ההומוסקסואליות, הביסקסואליות והטרנסג'נדריות חלק מקובל ולעתים אף אינטגראלי מהנוף הציבורי. שירים רבים על אהבת גברים נכתבו בידי ענקי התרבות כמו אפלטון, קסנופון ואתנאוס. המיתולוגיה היוונית כוללת סיפורים רבים על אהבה בין בני אותו מין וכאלה שעסקו בזהות מגדרית.
מתחתנים עם נשים, ומקיימים יחסי מין עם גברים
סיפורים אלה כוללים מיתוסים, בהם האלים לימדו את בני האדם על חוויות מיניות הומוסקסואליות וכן סיפורים על הגורמים לאדם להיוולד בגוף שאינו תואם את המגדר שלו. המיתוסים הללו אינם עוסקים בראש ובראשונה במיניות, אלא בידידות ובאהבה, כמו גם בקונפליקטים על אמון ובגידה, גאווה והשפלה, נכון ולא נכון.
על פי הסיפורים, באותם ימים אף מקובל היה כי גברים מתחתנים עם נשים כדי להתרבות, ובמקביל מנהלים רומן עם נערים צעירים. ישנן אפילו עדויות על ממלכות שנפלו בגלל ריב על מאהבים בני 17-16. למרות שפדופילים נוהגים להשתמש בכך כדי לטעון ללגיטימיות שבדבר, הרי שרוב הסיפורים עסקו בנערים בוגרים, שהיו מודעים למעשיהם, ולא בילדים.
באשר ליחסי מין – בחלק מן התרבויות, כאשר אדם היה חודר אל חברו, הדבר היה נחשב להתעללות. באותן תרבויות, גברים שעשו אהבה, היו עושים זאת באמצעות התחככות של הירכיים, תוך נשיקות לוהטות.
צללנו אל כמה מן הסיפורים הלהט"בים מהמיתולוגיה היוונית- טעימה קטנה מאוד מתוך סיפורים רבים.
הרקולס – סיפורי האהבה לגברים שהושמדו על ידי הכנסיה
הרקולס לא רק היה האדם החזק בעולם, שאפילו כתינוק הרג שני נחשים בשתי ידיו. הוא היה גם הגיבור המטורף ביותר המוזכר במיתולוגיה, שבאחד מרגעי הטירוף שלו הרג את שלושת ילדיו הגדולים. כמו כן, הוא נחשב לגיבור החכם ביותר, שכאשר הוא לא יכול היה להשיג את מבוקשו באמצעות כוח, הוא היה משיג באמצעות תחבולות. מה שפחות ידוע הוא היותו גיבור במיטה לא פחות מאשר בשדה הקרב.
כמה שאהב נשים, הוא אהב לא פחות בחורים צעירים. פלוטארכוס כותב, כי מספר מאהביו של הרקולס היה בלתי ניתן לספירה.
רוב סיפורי האהבה ההומוסקסואליים של הרקולס אבדו או הושמדו על ידי הכנסייה. אולם, בין הסיפורים ששרדו ניתן למצוא את הגיבורים הצעירים אדמטוס, איפיטוס ואופמוס. מאהבים אחרים היו אלופים המשחקים האלקטיים ארגונטוס ואבדרוס.
אבדרוס היה בנו של הרמס, ואהבתו להרקולס עלתה לו בחייו. הוא היה אמון על סוסותיו אוכלות האדם של המלך דיומידס. אלא שהנער הצעיר לא עמד על המשמר, והסוסות קרעו אותו לגזרים וטרפו אותו. שבור לב, הרקולס הקים לזכרו את העיר אברדה על חופה הדרומי של חראקיה.
מכל סיפורי האהבה של הרקולס, מסופר כי הוא אהב יותר מכל את יולאדוס, אחיינו בן ה-16, שלמרות גילו הצעיר, היה מסייע לו בעבודות הכפיים הרבות. מסופר כי לאחר שהיה מנשק אותו ומחכך בו את גופו, הרגיש שהעבודות היו קלות הרבה יותר.
אכילס ופאטרוקוליס: האוהבים שנפרדו רק במותם
גיבור מלחמת טרויה, שהיה חסין לכל כלי נשק, למעט נקודת התורפה, העקב. כאשר נולד, טבלה את גופו אמו, נימפת הים תטיס, בנהר הסטיקס, כשהיא אוחזת בעקבו, והפכה אותו חסין בפני כל כלי נשק. רק העקב, אשר לא נרטב, לא היה חסין.
בסרט הידוע עם בראד פיט הפך סיפור האהבה ההומו-ארוטי בין אכילס לבין בן-דודו פאטרוקוליס לסיפור על ידידות אמיצה, בעוד אכילס מנהל כביכול רומן עם שפחתו בריסאיס.
אלא שהסיפור המיתולוגי מעיד אחרת. מאז ילדותם היו אכילס ופאטרוקוליס חברים טובים. הוא מונה על ידי אביו של אכילס, המלך פלאוס, לשמש בן לוויה לאכילס. על פי אחת הגרסאות, באחד הלילות ישנו השניים, ולפתע חשו צורך להתקרב האחד אל השני. השניים נצמדו זה לזה חבוקים. לאחר שפאטרוקוליס נישק את כתפו של אכילס, נשק אכילס לשפתי חברו. השניים התפשטו והתנשקו, כשהם מתחככים זה בזה.
מאז היו השניים זוג אוהבים, שנפרדו רק במותו של פאטרוקוליס על ידי הגיבור הטרויאני הקטור. זועם על מעשהו, חזר אכילס לשדה הקרב לאחר תשע שנים בהן סירב להילחם, הרק את הקטור וחילל את גופתו.
פאן ודפניס: אהבה מווזיקלית לצלילי החליל
דפניס, בנם של האל הרמס ונימפה מסיציליה, ננטש בילדותו על ידי אמו וגדל על ידי רועה צאן. בנערותו הפך יפה תואר ונחשק על ידי נשים וגברים כאחד. מסופר כי אפילו אפולון חשק בו. אך אהבתו של דפניס הייתה שמורה לאל הרועים, פאן, שלימד אותו לנגן בחליל הקנים הקרוי על שמו, חליל-פאן. מסופר כי הנימפה נומיה, עמה ניהל דפניס רומן קצר, כעסה כל כך על שנטש אותה לטובת פאן, התנקמה בו והפכה אותו לאבן.
איפיס – סיפור טרנסג'נדרי עם הפי אנד
הסופר המיתולוגי אובידיוס מספר כי כאשר נולדה איפיס לטלת'וסה מהאי כרתים, הסתירה מבעלה, איגדוס, את מינה של בתה. זאת לאחר שאיגדוס איים להרוג את העובר, אם לא ייוולד בן. לאחר שאיפיס מתאהבת בנערה אנת'ה. היא מתפללת לאלת הנישואין, הרה, שתוכל להינשא לאהובתה.
כאשר לא קרה דבר, לקחה אותה אמה טלת'וסה אל מקדשה של אלת הפריון המצריה אסת (הקרויה ביוונית איזיס), באי פילאק שבמצרים. אסת נענית לבקשתה, משנה את זהותה המגדרית ומעניקה לה גוף זכרי. איפיס הגבר נושא את אנת'ה לאישה, והשניים חיו באושר ובעושר עד סוף חייהם.
פוסידון ופלופס – אל הים שהתאהב קשות בנער יפה התואר
אל הים פוסידון התאהב קשות בנער יפה התואר פלופס, בנו של טנטלוס מלך לידיה. הוא לקח את הנער בן ה-17 במרכבתו אל האולימפוס, הר האלים. פלופס היה לו למאהב, ופוסידון האכיל אותו באמברוזיה, מזון האלים המעניק חיי נצח, לימד אותו לרכוב במרכבת הקסם המכונפת שלו ולא איפשר לו לחזור אל האדמה.
אלא שאלים אחרים הערימו אל פוסידון והשיבו את פלופס בחזרה אל הארץ. פוסידון, כדי להודות למאהבו הצעיר, העניק לו במתנה את מרכבתו המכונפת. עם שובו לאדמה, התאהב פלופס בנסיכה היפודאמיה, בתו של המלך אוינומאוס מפיזה.
אוינומאוס לא רצה להשיא את בתו, שלה היו מחזרים רבים, וקבע כי רק מי שינצח אותו במירוץ מרכבות יזכה בידה. מי שיפסיד אוינומאוס, שנחשב לרוכב בלתי מנוצח – יוצא להורג. אלא שפלופס, מצויד במרכבה המכונפת של פוסידון, ניצח את אוינומאוס בנקל, והתחתן עם אהובתו היפודאמיה.
>> היכנסו ותיהנו מכתבות נוספות בערוץ הגאווה
>> לקבוצה של mako גאווה בפייסבוק כבר הצטרפתם?