"אחד הדברים המרכזיים שהופכים קבוצת אנשים לקהילה היא כנראה סולידריות", אומר אימרי קלמן, יו"ר האגודה למען הלהט"ב, "אביב פנה אלינו באגודה עם ההצעה לקיים את התערוכה ולתרום חלק מההכנסות לטובת פעילות האגודה. מרגש אותנו מאד לקבל תרומה כזו, של חבר קהילה שרואה את חשיבות הפעילות של האגודה עבורו, וזה מרגש יותר מאשר מימון של משרד ממשלתי או רשות מקומית. האגודה פועלת ותמשיך לפעול לקידום נראות להט״בית, גם בעולם האמנות והתרבות. אנחנו מזמינים את כולם להגיע ולראות את היצירות היפות של אביב ומזמינים אתכם לרכוש עבודות כדי לקשט את הבית, לתמוך באמן מוכשר וגם לתרום לאגודה".
"מתחילת הדרך הציור ליווה אותי, אך הוא החל לתפוס משמעות חדשה לאחר שסיימתי את השירות הצבאי", אומר גרינברג בן ה-24, "להיות מול הדף או הקנווס היווה סוג של התנתקות מן החוץ והכרות ראשונית שלי עם עצמי. השנה האחרונה הייתה עבורי מטלטלת ומרובת שינויים. הציור היווה פורקן שחייב להיעשות על מנת למלא את החסר מחוץ לאזור המוגן שלי. כך הגיעה התערוכה. מזה תקופה שאני עובד בדירה שלי עליה, בסטודיו הפרטי שלי. הציורים יוצאים מהסטודיו פעם הראשונה. לאט לאט משהו התחיל להרגע ולהיות יותר שלם כאשר הציורים התחילו לדבר בעד עצמם ויכלתי לנתח את הדברים מלהביט בהם, כמו מראה לנפש. זה מפחיד ומשתק להרים תערוכה ראשונה מבחינות רבות, אבל אני מרגיש שהגיע הזמן לשחרר ולהפסיק להתנהל מתוך פחד".
גרינברג, סטודנט במחלקה לאמנות רב תחומית בשנקר, מנסה לשקף בעבודותיו את היחסים הבלתי אפשריים שלנו בני האדם עם המדיה. "התערוכה שלי חוקרת את המבט שלנו כצרכני מדיה, בעולם משתנה ללא הרף. גודל עבודותיי נובע מהשפעות הפוסטרים הענקיים ושטף המידע שבאיזה שהוא מקום מפוצץ לנו את המוח, שאבולוציונית אינו יכול להכיל את כל זה. המידע מציף אותנו בכל אמצעי אפשרי ומותיר אותנו המומים, ללא כל יכולת הכלה. גודל הדמויות הבוחנות את הצופה, מעורר את אותה חוסר יכולת הכלה".
"הסדרה שאני מציג מכילה אסופת פורטרטים של דמויות הטעונות ברבדים של פרשנויות. תוצר של התבוננות תרבותית בסביבה היומיומית. פורטרטים עם דגש על גבולות הקו, צבעוניות ומקור האור. אני משמש בקיטש על מנת לדון במוסכמות הציור והשימוש ההיסטורי במדיום, מתעמת בקונבנציות של תולדות הציור. העבודות שלי נובעות ממבט פנימי אל החוץ, מתוך הדמויות עצמן, לכן ישנו טיפול בעור של הדמויות שיכול להפתיע כמו הנחות צבע ושימוש לא קונבנציונלי בצבעים עצמם. לכל דמות יש סימנים תרבותיים חברתיים שונים ולכל אחת יש את ההילה הפנימית שלה שאני מנסה להביא לידי ביטוי דרך שיטת הציור".
אביב גרינברג – תערוכה ראשונה | יום ה׳ 15.10 | 19:00-23:00 | לילינבלום 23 ת״א