>> לקבוצה של mako גאווה בפייסבוק כבר הצטרפתם?
ודאי שמתם לב, ואם לא אז אנחנו כאן כדי לגרום לכם לשים לב, שההומואים כובשים לאט לאט את המסך הקטן. זה התחיל עם שילובה של דמות הומו מחמד בסדרות רבות (בעיקר באופרות סבון), שצצה לה מדי פעם כדי להציג פתיחות ורבגוניות, והמשיך עד דמויות ראשיות שתופסות כיום מקום נכבד בקאסט הקבוע בסדרות דרמה, קומדיה ואפילו אקשן.
אצל חלק מהדמויות הנטיה המינית היא מרכיב מרכזי (ולפעמים גם בלעדי) בדמות - אלו מבוססות לרוב על אחד מהטיפוסים הבולטים בקהילה (לרוב תוך אימוץ סטריאוטיפים) - ואצל חלקן הנטיה המינית היא פשוט עוד איפיון מתוך עשרות תכונות אחרות של הדמות, לפעמים כל כך שולי עד שאנו מגלים על כך רק במקרה או רק בשלבים מאוחרים של היכרות עם הדמות. אבל שאלת רמת ההזדהות שלנו עם הדמויות ההומואיות עדיין פתוחה: לצד השמחה והגאווה על הייצוג הקהילתי על גבי מסך הטלוויזיה, עולה השאלה האם הייצוג הזה אכן מייצג? מה הדמויות הגאות בסדרות אומרות עלינו? כיצד הן משפיעות על התפיסה שלנו את עצמנו, וכיצד הן משפיעות על הדרך בה ההטרוסקסואלים רואים אותנו?
וצריך לדבר גם על חשיפה. הדמויות ההומואיות חושפות נושאים רבים שעד עכשיו היו שמורים לשיחות באטרף, ופתאום פורצים לאוויר העולם, חשופים לעיני כל. הדבר הראשון ששאלו אותי הידידות הסטרייטיות שלי כשראו לראשונה פרק של "הכי גאים שיש", היה - "זה באמת ככה?". אז נכון, גם השפעתן של הדמויות הללו על הצופים ההטרוסקסואלים נתונה לשינויים. מצד אחד אפשר להניח שהצופים ההטרוסקסואלים יעדיפו לצפות בדמויות המתונות יותר כי הן "פחות הומואיות". מצד שני עלולים צופים הטרוסקסואליים להירתע מדמות שנראית כל כך "נורמטיבית" בעיניהם, כזו שהם היו יכולים להזדהות איתה בקלות, אם הם פתאום מגלים שהיא נמשכת לגברים.
לרגל סיומה של הסדרה החדשה "Looking" מבית HBO (רביעי, 22:00, yes Oh HD), שמחזירה את ההומואים לפריים טיים, ביג טיים, mako גאווה מזפזפ לעבר ונזכר בדמויות מהסדרות האמריקאיות שהטביעו את חותמן בהסטוריה הטלוויזיונית, הכירו לעולם את חיי הקהילה דרך המסך הקטן ופרצו את הדרך לפטריק, אגוסטין ודום. אלה הדמויות ב-Looking, אם צריך להסביר לכם.
הידיד הטוב: וויל טרומן, "וויל וגרייס"
"וויל וגרייס" הייתה הסדרה האמריקאית הראשונה ששודרה בפריים טיים בה כיכבה דמות של הומוסקסואל בתפקיד ראשי, ובעיני רבים הייתה זו שפתחה את הדלת לסדרות רבות שבאו אחריה. וויל אמנם התחיל בתור גיי מוצהר אבל בשלב מסויים גילינו על עברו בתור הומו מוכחש, כשיצא עם גרייס על מנת להסוות את נטייתו המינית מהחברה ומעצמו, ובשלב מסוים אף הציע לה נישואים והסכם שלא יקיימו יחסי מין עד אחרי החתונה. בעקבות עימות עם חברו ג'ק, הבין שהוא חי בהכחשה ובסופו של דבר סיפר לגרייס את סודו.
מערכת היחסים של וויל עם גרייס היא הציר המרכזי של הסדרה, והיא זו שגרמה לנו להזדהות עם הדמות של וויל. לכל אחד מאיתנו יש את הצד של ההומו עם הידידה הטובה, זו שאפשר לדבר איתה על הכל, לשתף אותה בכל הבעיות ואפילו לתכנן להביא איתה ילד כשנגיע לגיל מבוגר ויגמרו לנו האופציות. מעין נחמה שבאה לידי ביטוי בעובדה שגם לנו יכולה להיות דמות נשית בחיים, גם אם אנחנו לא נמשכים אליה מינית.
וויל גם הציג בפנינו את האלטרנטיבה לחיי הבדידות - זוגיות ארוכה וגם חתונה וילד בסוף הסדרה הראו לעולם ולנו שאפשר גם אחרת. אך למרות ההתקדמות המטאורית, עבורנו זו הייתה עדיין אמריקה הכל כך רחוקה ושונה. בישראל, עשר שנים בלבד אחרי ביטול החוק האוסר על הומוסקסואליות, הדברים הללו עדיין נראו רחוקים כתמיד.
המסרב להתבגר: בריאן קיני, "הכי גאים שיש"
בריאן קיני ייצג עבורנו את כל מה שרצינו להיות מצד אחד, ואת כל מה שפחדנו ממנו מצד שני: גבר יפה עם קריירה מצליחה, חי חיי דון ג'ואן בלופט מפואר עם נוף עוצר נשימה, בטוח בעצמו ובנטיותיו המיניות ולא מנסה להסתיר אותן. הסטריאוטיפ המושלם של ההומו העירוני העשיר שהשקיע את חייו בקריירה (כי בניגוד לסטרייטים, אנחנו יכולים) וחי את החלום - אך בו בזמן אבוד לגמרי בתוך העולם שלו עצמו. בריאן היה איש פרסום רציני ואחראי שמזיין בלי הכרה ולא מסוגל להתמסד, אבל גם חי את חייו בפחד לאבד את הנעורים ואת המראה החיצוני. ולכן ממשיך להתנהג כמו נער שזה עתה יצא מהארון ורץ אחרי פערים שהוא מרגיש שהוא חייב להשלים. בריאן גם יצא עם בחור צעיר כדי לשמר את הנעורים של עצמו, וקשה להבחין מיהו הבוגר במערכת היחסים המאד לא יציבה שלהם.
ההדרדרות של בריאן פעם אחר פעם לתוך הצד האפל של ההומואיות, כפי שהיא נתפסת על ידי רבים בדרך כלל, חיברה אותנו אליו והזכירה לנו את העתיד ממנו כולנו חוששים, שבא לידי ביטוי במשפטים ששמענו שוב ושוב מההורים שלנו: אתה תגמור את החים שלך לבד, להומואים אין זוגיות, אין ילדים, אין משפחה. ובעצם גם לא שום דבר אחר חוץ מסקס, סמים ומסיבות. שידור הסדרה לפני עידן הגייבי-בום בעולם ובישראל בפרט, העצים את התחושה שזה עלול להיות גורלנו.
המבולבל: דיוויד פישר, "עמוק באדמה"
את דיוויד פישר, האח האמצעי במשפחת פישר, פגשנו לראשונה כהומו בארון - בחור מאופק ומבולבל שמתחבט בינו בין עצמו כל הזמן, איש משפחה שעוזר בעסק המשפחתי, רציני ואחראי ביום אבל בלילה פורק כל עול. דיוויד ניהל מערכת יחסים עם בחור שנמצא מחוץ לארון, שלבקשתו של דיוויד שמר עליה בסוד.
דיוויד, שהיה שונה מאד מדמות ההומו הסטריאוטיפי שהורגלנו לראות עד אז על המסך הקטן, סימל עבורנו את השלב של לפני היציאה מהארון, המתבטא ברצון להכיר, להתנסות ולחוות, תוך כדי שמירה על סודיות. הפחד מתגובת המשפחה והסביבה הקרובה עדיין חשוב בתקופה הזו, ואין מספיק בטחון עצמי וכוח נפשי לצאת נגד הזרם, לצאת מהארון ולהתמודד עם התגובות. מאמץ ההסתרה של דיוויד מוכר לכולנו, כמו גם המאבק שלו עם הסוד הנורא שהוא נושא עימו.
כמו במקרה של רבים מאיתנו, גם אמו של דיוויד לא הופתעה כשהוא יוצא מולה מהארון ואולי זה מה שנתן לו, בדיוק כמו לנו, את הכוח לקבל את עצמנו קצת יותר. בהמשך הסדרה דמותו של דיוויד מתפתחת, והוא מתעקש לשמור על הזוגיות שלו, הייתה זו למעשה הפעם הראשונה בה נראה על המסך זוג הומואים שהולך לטיפול בנסיון לפתור את הבעיות בזוגיות, ואט אט נוצרה תחושת "נירמול" היחסים, זוגיות ממש כמו של הסטרייטים עם הקשיים, הבעיות, הפרידות והחזרות, וגם היעוץ הזוגי. עד שהמוות יפריד בינינו.
המשפחתי: מיטשל, "משפחה מודרנית"
מיטשל ובן זוגו קמרון הם המשפחה הגאה האולטימטיבית. אך מעבר להיותם זוג מונוגמי שאימץ ילדה אסייתית והפך למשפחה חדשה, הם חיים בשלום גם עם כל המשפחה המורחבת. סצנות הקרבה בין מיטשל לאביו, שמשתדל מאד להראות אהדה ולהתחבר אל בן זוגו של בנו קמרון, כאילו היה חתנו האהוב, לא יכולות שלא לגרום לנו לקנא.
למרות הסטריאוטיפיות, מיטשל מצליח להעביר את המסר הכל כך חשוב שאסור לוותר על המשפחה. במאמץ ונחישות הוא מצליח להמיס את בני המשפחה המורחבת ולקלף מהם שכבה אחר שכבה בדרך לקבלה אמיתית שלו, של בן זוגו, של אורח החיים שלהם ושל התא המשפחתי שבנו.
הסטרייט: מקס בלום, "הכל לטובה"
מקס בלום הופיע על המסך לראשונה בשנת 2011 ב-"Happy Endings", הציג לעולם את ההומו הכי לא סטריאוטיפי שנראה בפריים טיים, והוכיח לכל העולם שיש גייז אחר. הבחור העצלן והמובטל, שרגיש מאוד למשקל שלו, הוא דמות נוחה לעיכול, גם עבור הצופים ההטרוסקסואלים וגם עבור הצופים ההומואים שמאסו קצת בדמויות הסטריאוטיפיות. כמו המשפט שנשמע תמיד מפיהם של הטרוסקסואלים שמקבלים את ההומואים, רק לא מבינים למה אנחנו לא יכולים להיות כמו כולם, מקס הוא הכי כמו כולם שאפשר להיות.
אבל בניגוד לדמויות אחרות, הוא לא עשה את עצמו או ניסה להתחבא ולהסתיר את עצמו. הוא היה עצמו הטבעי, וזה מה שגרם לנו להזדהות איתו. מקס מסמל את המעבר של הטלוויזיה לעידן בו גייז כבר לא נתפסים כדמויות צבעוניות שחייבים להחצין - אלא פשוט עוד חלק מהקאסט.
האבא'ז: דיוויד ובריאן, "הנורמלי החדש"
הנורמלים החדשים הגיעה כדי להתעלות על "משפחה מודרנית", ולהציג את המשפחה המודרנית החדשה - זוג גייז ואם פונדקאית, הנושאת את ילדם ברחמה. גם כאן שתי דמויות הגייז הראשיות נפלו ישר לתוך הסטריאוטיפים הבסיסיים ביותר: בריאן הסטייליסט העליז, חובב מחזות הזמר, הבגדים והטראש (מה שנקרא אוחצ'ה קשה) ודיוויד, הרופא הסטרייט אקטינג, שלא ממש מכיר את הסלנג ההומואי ומעדיף לשחק כדורסל עם החבר'ה.
הסדרה הזו חשובה כי היא סבבה לראשונה סביב נושא הפונדקאות והבאת ילד לעולם, אבל כנהוג בדרך כלל בסדרות קומיות, השאלות הקיומיות והבעיות היומיומיות בהן נתקלו בני הזוג הסתיימו תמיד בהאפי אנדינג, בדרך כלל במיטה עם קרם פנים וספר, או באיזה חיבוק משפחתי במטבח המעוצב. להומואים הישראלים, שנאבקים עם טיפת דמם האחרונה ועד השקל האחרון של ההורים להביא ילד לעולם, קצת קשה להזדהות עם זוג שמחליט להביא ילד ותוך 10 דקות מסתדר עם פונדקאית נחמדה להפליא שגם מסכימה לעבור לגור איתם. חוסר הריאליות של הסיפורים והדמויות הפכו את הסדרה לקלילה ונעימה לצפיה, אבל קצת הקשו על הצופים להתחבר לדמויות.
הארוניסט: אלחנדרו, "עוזרות בית נחושות"
אלחנדרו רוביו, הזמר הלטיני המסוקס והשרמנטי, מעלה אצלנו את התהייה האם זה לגיטימי לנסות ולהתחבא בארון גם כשאתה, ואנשים אחרים, יודעים עליך. נושא האאוטינג מופיע בפרקים האחרונים של העונה הראשונה, כשצלמי הפפראצי מנסים להוציא אותו מהארון, וכדי לסגור את העובדה הזו ולהסתיר את עובדת היותו גיי, הוא מציע לכרמן להתחתן.
אלחנדרו, שחושש שיציאה מהארון תפגע בקריירה שלו, בוחר לשמור את הסוד לעצמו, לשים את הקריירה לפני החיים האישיים ולשלם את מחיר הבדידות כדי ליהנות ממחיר התהילה. כך שמצד אחד אנו מזדהים עם הפחד של אלחנדרו להסתיר את נטייתו המינית על מנת לא לפגוע בקרייה, אבל מצד שני, אחרי כל מה שהדמויות האהובות עלינו בסדרות עברו, קצת קשה לנו לקבל את בחירתו הלא כל כך אמיצה. אנחנו אוהבים את הוהמואים שלנו בטוחים בעצמם ובמיניות שלהם, סקסיים וחצופים, או לחילופין ביישנים ותמימים, אבל כבר קצת קשה לנו לקבל את ההומו שגם בטוח בעצמו וגם בוחר להסתיר את מיניותו.
המתבגר: קורט האמל, "glee"
קורט האמל הוא אחת הדמויות המורכבות ביותר שנראו על מסך הטלוויזיה. מצד אחד הוא דמות סטריאוטיפית עטופת קלישאות, ומצד שני מצליח פעם אחר פעם להיכנס לנו ללב. ההזדהות הגדולה שלנו עם קורט מגיעה מימי בית הספר, בהם חווינו את התחושות הקשות הנלוות להסתרה של מרכיב חשוב בזהות שלנו. גם אם היינו בארון וגם אם כבר יצאנו ממנו, סביבת הילדים היא סביבה קשה ומכאיבה, ולעיתים גם אכזרית, ונפשו הרכה של ילד לא תמיד מצליחה להתמודד עם סביבה שכזו.
השירים, הנאמברים והבדיחות מטשטשים מעט את הכאב, אבל דמותו של קורט עטופה בו - מות אמו, יחסיו עם אביו, מקומו בבית הספר, ההשפלות שהוא סופג מחבריו לספסל הלימודים. כל אלו צובטים לנו בלב ומחזירים אותנו אחורה. גם הזוגיות של קורט עם בליין, כמו כל אהבת נעורים, בנויה על ירידות ועליות, אבל בגלל שהיא הייתה כל כך קשה להשגה, כל ירידה בה מורידה לנו את הלב.
הוויאז'ה: דום, "Looking"
אנו מתקרבים לסיום הרשימה עם אחד מכוכבי הסדרה החדשה Looking - דום, המבוגר מבין שלושת חבריו, שחוגג את יום הולדתו ה-40 אבל עדיין חי כמו ילד. בניגוד לבריאן קיני שפתח את הרשימה, דום לא מתכחש לעובדה שהוא מתבגר, ואף מכין את עצמו לכל ההשלכות העלולות להגיע עם הגיל.
מה שעוד מקשה על דום לקבל את הגעתו לגיל 40 היא העובדה שהוא, שוב בניגוד לקיני, ממש לא טיפוס מצליחן. הוא עדיין חי עם שותפה ועדיין ממלצר באותה מסעדה בה מילצר לפני עשר שנים. גיל 40 תופס אותו בדיוק במקום בו הוא היה בגיל 30, ולמרות שכולם אומרים שארבעים הוא העשרים החדש, קשה לשכנע את הצעירים בגריינדר שאכן כך הדבר.
אנחנו עוד לא יודעים לאן תתפתח דמותו של דום, אבל כבר עכשיו אפשר לראות בו את עצמנו בעוד כמה שנים. ואם לא בחרנו להיות הורים כמו הנורמלים החדשים, או בנינו לעצמנו קריירה מצליחה כמו בריאן, או דאגנו לשמור על המעטפת המשפחתית שלנו כמו מיץ', העתיד הזה מתחיל להדאיג.
דור העתיד: סטואי, "איש משפחה"
אנחנו נועלים את הרשימה עם הנציג של דור העתיד - סטואי גריפין, התינוק הכי מפחיד בטלוויזיה. הוא עדיין לובש חיתול ותלוי לחלוטין באמו, אך כבר יש לו שאיפות גדולות כמו להשתלט על העולם. למרות שסטואי הוא עדיין לא הומו מוצהר, יש מספיק עדויות לכך שזה הקטן גדול יהיה: