כבר בתחילת השיחה מודה הראפרית עדן דרסו שהיא "שונאת שסטרייטים שרים שירי גאווה", אבל שיר הגאווה הראשון שלה עם "המגפונים", שהושק מוקדם יותר השבוע עם ליין המסיבות שכבש את ת"א "עופרה בלי עופרה" ונבחר על ידי mako לשיר הגאווה הטוב ביותר לשנת 2023, הרגיש לה מאוד טבעי ומגרה כשהאזינה לו לראשונה. בגלל שהיא עצמה לא משתייכת לקהילה הגאה, היא נכנסה לתהליך בידיעה שהיא לא מתכוונת לשנות יותר מדי את המילים של "בורחת בזריחה".
"לא התיימרתי לדעת את השפה ולהיכנס למילים יותר מדי", מספרת דרסו בת ה-25 ל-mako אחרי שקיבלה את הבשורה על המקום הראשון על תהליך היצירה. "הסתקרנתי ללמוד מהם על תהליך הכתיבה והמשמעות של השיר. תמכתי ואתמוך תמיד בקהילה הגאה, לא משנה כמה התנגדות תהיה. חשוב גם לאחד את המאבקים של הקהילה הגאה והשחורה. כולנו לא בחרנו בזה, זה בחר בנו, זה לא משהו שהוא בשליטתי, ותמיד היה את המכנה המשותף הזה בין הקהילות".
"בורחת בזריחה" הוא שיר רגאטון עם השפעות היפ-הופ, ראפ ופופ חזקות, שכתבו המגפונים עם דרסו והפיק אסי טל, ואת הקליפ המלווה ביים אדם אקשטיין. ההפקה עשירה והווידאו מטריף, אבל מסתבר שהיצירה כולה נכתבה, הולחנה, הופקה, צולמה ונערכה בהליך מקוצר וזריז שארך חודש אחד בלבד. "הכל היה כל כך מהיר, התחלנו לדבר במאי, אבל שידרנו על אותו תדר", היא נזכרת ומוסיפה שהאמון שלה בצוות ובפרויקט היה כל כך גדול, שהיא החליטה לוותר על צוות משלה ליתר ביטחון. "היה לי כיף ברמות. המגפונים ודנה מעופרה בלי עופרה היו וואו. הגעתי לקליפ בלי הצוות שלי כי סמכתי עליהם כבר מהמפגש הראשון".
מעבר לערבוב בין הז'אנרים, דרסו מפגינה כישורי ראפ משוננים כהרגלה, ומסתבר שהיא מצליחה לעשות זאת מצוין גם בפזמון המשעשע בספרדית. "לשיר בספרדית מאוד דיבר אליי. התרגשתי", היא מספרת ומסבירה בחצי צחוק שאת כישורי השפה המרשימים שלה היא בכלל רכשה מטלנובלות בהן צפתה כשהייתה צעירה. "אם תזרוק אותי במקסיקו יחשבו שאני מקומית. את כל השפה למדתי מ'כמעט מלאכים'".
"בורחת בזריחה" הוא לא שיר טיפוסי שתשמעו מדרסו, אבל לא רק בגלל הספרדית, אלא גם בגלל שהראפרית לא נוהגת לבצע באלבומים שלה שירי רגאטון או פופ. "אבל רציתי למתוח קצת את הגבולות של עצמי", הוא מסבירה, אך מציינת שהסינגל לא ישתלב באלבום העתידי שלה שעתיד להגיע בקרוב. "את הפרויקטים שלי אני רוצה לשמור בגבולות גזרה של היפ-הופ וראפ".
דרסו מסבירה כי מבחינתה, "בורחת בזריחה" מתאר סיפור של "לילה מלא בטעויות". "זה שיר של 'בא לי ערב כיפי', את פשוט יוצאת ונהנית. לאורך כל השיר אני אומרת משפטים בסגנון 'אופס, עשיתי ככה' וזה מתגלגל ומסלים עד שאת לוקחת שליטה ויוצאת מהסיטואציה", היא מסבירה.
"אני בעד לאחד מאבקים, אבל הכל מגיע באיחור במדינה הזאת"
"קו 826 מנתניה הגיע אל היעד – גני תערוכה תל אביב. עופרה עוד לא עלתה", קוראים המגפונים בתחילתו של השיר, רגע לפני שדרסו דורסת את הביט ומתחילה לשיר על כך שהיא מנסה לגרוף תייר ספרדי. למרות שלא ברור אם התייר נגרף או לא, דרסו והמגפונים מצליחים להראות לנו שגם "לילה מלא טעויות" יכול להישמע כל כך נכון.
עושה רושם שבדומה לכל ההמנונים של דרסו ("אוטובוסים" או "פונאני", שהיא מספרת שגילתה לאחרונה שהפך ללהיט אצל לסביות), גם ל"בורחת בזריחה" יש סיכוי מאוד גדול לזרוח לגדולת ההמנונים הללו. מכיוון שלמרות ששיר הגאווה שלהם נשמע כמו להיט מועדונים קלאסי שמדבר על מציאת המאהב ללילה, הוא מצליח על הדרך לתת חתיכת ביקורת על חודש הגאווה, אחרי שמבינים שדרסו שואגת בפזמון בתרגום חופשי: "מטורפת על תיירים, רוקדת בבוקר, רוכבת על תייר, היעד הוא נתניה".
מעבר לדאחקה על תרבות "גריפת התיירים" בקהילה ההומואית בכל פרייד, השיר מספר את הסיפור של חודש הגאווה עצמו. ה"עופרה עוד לא עלתה" בתחילת השיר מסמל את תחילת חודש הגאווה – רגע לפני שעופרה עולה ו"נדמה שהכל קורה". אחר כך מגיע האסקפיזם של חברי הקהילה - הפרייד והאופוריה שהחודש נותן לחברי הקהילה, כאילו הכל מדהים וחוגגים את מי שאנחנו. אבל בסוף השיר, כמו בכל סוף חודש גאווה כולנו חוזרות לשגרה שכולנו מכירות, לצרות שיש לנו באמת, או במילים אחרות - לנתניה.
בכל שנה מחדש רבים בתוך הקהילה הגאה משמיעים את אותה הביקורת כלפי שירי גאווה - זה או שהם נכנסים עמוק מדי למילים ארוכות, ואין לנו ראש למילים ארוכות, או שהם אומרים "יאחתי תרימי תקברי עופרה פאטוץ וודג'" שוב ושוב עד שזה מרגיש שעושים עלינו מסחרה. "בורחת בזריחה" מצליח לשלב את השיח הקהילתי שהיה כל כך נחוץ בשירי גאווה מבלי לאבד מפוטנציאל הלהיט שבו. תוך כדי כל זה הוא גם מצליח למתוח ביקורת, גם אם סמויה. השיר האחרון שהצליח לעשות את זה היה "טרילילי טרללה" של נועה קירל ואילן פלד.
דרסו מעידה על עצמה שתמיד הייתה בת ברית של הקהילה הגאה "לא משנה כמה התנגדות וקבלה תהיה". מבחינתה של עדן, מעבר לכך שהיא אוהבת אדם באשר הוא, היא מצליחה לראות קשר הדוק בין חוסר הקבלה והדיכוי שהקהילה הגאה חווה לבין החוויות שהיא חווה כאישה שחורה. "זה דיכוי שמגיע מעניין מולד. לא בחרנו בזה, זה בחר בנו. זה לא משהו בשליטתנו, ותמיד שם היה המכנה המשותף הזה, שמאוד דומה בין הקהילה הגאה לקהילה השחורה. אני לא אגיד שזה מהפכני, אבל אני בעד לאחד את המאבקים האלה", היא קובעת ומדגישה שמדובר בחיבור שכבר קרה בעולם (ראו ערך: דגל הגאווה הפרוגרסיבי). "תמיד אנחנו באיחור במדינה הזאת, איכשהו תמיד מדברים על הכל מאוחר".
הראפרית סיכמה את הראיון בקריאה להמשיך להיאבק ולהמשיך לרקוד, ולא לתת לאף אחד להמטיר על המצעד שלנו ומחכה לראות אותנו על בימת מצעדי הגאווה בתל אביב ובבאר שבע. "אני רק רוצה שנחגוג את החודש הזה ואת כל החודשים באותה העוצמה, שנשמור על הראש למעלה. לא משנה כמה מנסים לדכא אותנו, אנחנו נמשיך לרקוד, כי יפה לנו לרקוד".