יולנד זאוברמן כבר ביימה לאורך השנים כמה סרטים תיעודיים מוערכים, אבל גם היא לא תיארה שברקע המלחמה בעזה סרטה החדש, "היפהפייה מעזה" (The Belle from Gaza), יהפוך לאחד הסרטים הכי מדוברים בפסטיבל קאן. הסרט, שהוקרן מחוץ לתחרות בהקרנה מיוחדת, הפך לשיחת היום בעיקר בגלל האופן שבו הוא מציג את הקהילה הטרנסית הערבית בישראל, כולל טרנסיות מהשטחים שהגיעו לעבוד בזנות בדרום תל אביב.
היצירה מנסה להתחקות אחר עקבותיה של טרנסית מסתורית, שנמלטת ממשפחתה ומגיעה מעזה לתל אביב ברגל, ומוצאת את עצמה בזנות. הסרט מתמקד בחיפוש אחר אותה בחורה וכולל מספר ראיונות עם טרנסיות, שרובן עובדות בזנות בדרום תל אביב, ומספרות על איך זה להיות טרנסיות ערביות בלב ישראל - מנודות על ידי משפחותיהן ונרדפות על ידי הצבא והמשטרה.
"אחת הדאגות העיקריות בצילום הסרט היו של המרואיינות, שפחדו שהסרט יוקרן והמשפחות שלהן יזהו אותן וינסו להרוג אותן", מספרת במאית הסרט, יולנד זאוברמן, בשיחה עם mako. "אלו בנות שכל הזמן חיות על הקצה והיה לי מאוד קשה לשכנע אותן להתראיין. בסוף הרוב הסכימו". במהלך הסרט נפגשת זאוברמן גם עם טרנסית ערבייה שמספרת כי בעברה הייתה נשואה לרב בבני ברק. "לקח לו שלוש שנים וחצי להבין מי זו אשתו", מספרת זאוברמן. "דמות אשת הרב כל כך כובשת שבעקבות הקרנת הסרט כאן, פנו אליה בהצעה לגלם גנגסטרית במשפחה פשע יהודית".
מי שמתבלטת כאחת מכוכבות הסרט היא תאלין אבו חנא, זוכת מיס טרנס של ישראל ב-2016 מנצרת ובוגרת "האח הגדול", שכבר עבדה עם זאוברמן באחד מסרטיה הקודמים. "פגשתי שוב את תאלין והאישיות שלה נשארה חזקה וכובשת. היא הפכה בעצם לליבו של הסרט", מספרת הבמאית. זאוברמן נמשכת שוב ושוב לסיפורה של תאלין, שברחה ממשפחתה מנצרת ומציגה דמות מרתקת על גבול הבלתי אפשרית.
תוך כדי חיפוש אחר אותה יפהפייה מעזה, התברר לזאוברמן שכנראה בכלל אין אישה כזו, למרות שחלק מהטרנסיות שמופיעות בסרט הגיעו מהרשות הפלסטינית לישראל. זאוברמן ממשיכה לחפש וחושפת עוד ועוד סיפורים על טרנסיות מהמגזר, כולל על בדואית שחוששת לחייה וצעירה שמספרת שאולצה על ידי פלסטינים לרוץ למחסום הצה"לי כדי שהחיילים הישראלים יחשבו שהיא מחבלת וירו עליה, והיא ניצלה בנס.
"מה שמצאתי מרתק אצל המרואיינות שלי הוא שהן מכירות את שני הצדדים בסכסוך - גם את הצד הפלסטיני שממנו הן באו וגם את הצד הישראלי, שכן הן חיות כרגע בישראל ורוב הלקוחות שלהן יהודים. הן יכולות לשמש יופי של מגשרות של העמים במאמץ להשיג שלום", אומרת זאוברמן.
על תשומת הלב שלה זכה הסרט בפסטיבל בגלל המלחמה אומרת זאוברמן: "למרות שבכלל לא התכוונתי שהסרט יהיה פוליטי, המצב הפך אותו לכזה", מסבירה זאוברמן. "בעיני עזה היא כלא גדול שרוב האוכלוסייה לא יכולה לצאת ממנו".
ומה היא מקווה שהסרט ישיג? "אני מקווה שהוא יעזור להגביר את המודעות לגבי החיים של טרנסיות ערביות, שכן הן נאלצות להתמודד עם דעות קדומות ואלימות. אולי בעתיד הן יוכלו לחיות בשלום גם בעזה".