רוני כהן סקאלי, זמרת ויוצרת שחיה מעבר לים כבר שלוש שנים והוציאה כבר מספר סינגלים, מרגישה שרק עכשיו, עם השקת הסינגל החמישי שלה, היא מוכנה לדבר בקול רם על האירועים הטראומטיים שמסתתרים מאחורי השירים, בהם ילדות ושנות התבגרות מורכבות, מערכת יחסים אלימה, הגירה ללונדון ויציאה מהארון כביסקסואלית וא-בינארית.
בשנים האחרונות סקאלי (23) חיה בלונדון ומפתחת את קריירת הסולו שלה, ולמרות שהיא מצליחה להשתלב בתעשייה המקומית ומצאה לדבריה את מקומה, היא מבקש עכשיו לחשוף עצמה גם בפני הקהל הישראלי. "אני מאוד רוצה שיכירו אותי גם בארץ ולהופיע בישראל", היא מספרת בשיחה עם mako."אני מגיעה בכל כמה חודשים לבקר את המשפחה, ומקווה מאוד שלמרות שלא הצלחתי להשתלב בארץ בשנות ההתבגרות שלי, אולי כאמנית אוכל להגיע גם לקהל ישראלי".
סקאלי החלה לכתוב שירים ולשיר כבר כשהייתה בת 4. בגיל 17 היא החלה ללמוד בבית הספר למוסיקה "רימון", ושנה לאחר מכן עברה ללונדון, שם השתלבה בבית הספר המוביל למוסיקה BIMM וסיימה את לימודיה בהצטיינות. "החלטתי להמשיך לחיות באנגליה כדי ליצור קשרים בתעשייה המקומית", היא משתפת. "באנגליה יש המון אירועים המאפשרים בדיוק את זה ופגשתי המון אמנים בני גילי וגם מנוסים ממני".
המעבר ללונדון פתח בפני סקאלי עולם חדש שבו היא לא צריכה להסתיר או להתנצל על הנטייה המינית, ההגדרה העצמית או על הנושאים בהם היא עוסקת בשיריה. האחרון שבהם, Snow for the First Time, נשמע ברובו מתוק, אבל מספר למעשה איך מערכת יחסים שנראית אוהבת מבחוץ יכולה להרוס אותך מבפנים. הסינגל החדש, שהקליפ עבורו צולם בלונדון ואיי ברמודה, עוסק בזוגיות שחוותה במשך שנים, לדבריה, והיא מתייחס בשיר בצורה מטאפורית לסיטואציות שחוותה באותו קשר אלים.
"בן הזוג שלי לשעבר פגע בי בדרכים רבות, גם מנטלית וגם פיזית, והשיר נכתב על סיטואציה קשה שחוויתי איתן בהר החרמון", היא נזכרת בכאב. "מלחמת שלג תמימה באמת הפכה מהר מאוד לסיטואציה מאוד כואבת, כי הוא פשוט לא הפסיק, לא משנה כמה ביקשתי. זו רק חוויה אחת מיני רבות והוא היה אלים בהרבה בחינות, גם רגשית ומינית. הוא היה צורח עלי בפומבי. הוא שבר את הביטחון העצמי שלי".
הרגשת כלואה למרות שרצית לעזוב.
"אחרי שנים של תלות פסיכולוגית זה דבר מורכב וקשה, עוד יותר בגיל צעיר. אהבתי אותו ורציתי שהוא יהיה מאושר. הוא הבין חלק מהדברים שהוא עשה ואת השאר הכחיש, ואנחנו לא בקשר כבר שנים. אני מקווה שטוב לו יותר היום ואין בי כעס. אני במקום טוב עם עצמי ואסירת תודה על ההזדמנות לבטא את התהליך הזה דרך היצירה שלי" .
"בן הזוג לשעבר איים להיפרד ואמר שזו מחלת נפש"
סקאלי הייתה בת 16 כשהבינה לראשונה שהיא "לא בת", אבל בימים ההם לא הכירה את המושג א-בינאריות ולא ידעה לתת לתחושה שם. "אחרי מחקר ארוך הבנתי שיש עוד אנשים בעולם שמרגישים כמוני ויצאתי מהארון בפני המשפחה ובן זוגי לשעבר כחסרת מגדר", היא נזכרת.
איך הם הגיבו?
"בן הזוג איים להיפרד ממני ואמר שזאת מחלת נפש. המשפחה לא ידעה איך להתייחס לזה והתגובה שקיבלתי, בעיקר מבן הזוג, גרמה לי להיכנס לארון בחזרה ולשכנע את עצמי שאני פשוט אישה. שנים אחר כך הדחקתי כל התנהגות שנחשבת ללא 'נשית', אבל כמה שלא ניסיתי לא הצלחתי להתקבל לא בחברת נשים ולא בחברת גברים. היום המשפחה שלי הכי תומכת בעולם והם הדבר הכי חשוב לי".
אבל כמה שנים הרחק מהחברה השמרנית בישראל, לצד חברה ליברלית ופתוחה בהרבה בלונדון, סקאלי מרגישה הרבה יותר נוח בעור של עצמה. "בארץ לא האמינו שאני ביסקסואלית עד שהייתי בזוגיות עם אישה", היא נזכרת. "משום מה בישראל, כשמדובר בביסים, לעיתים קרובות אנשים לא מאמינים עד שזה קורה, או לא רוצים להאמין".
הפער ביחס של החברה הישראלית לבריטית בנוגע לא-בינאריות אדיר.
"זו תנועה ענקית באנגליה ומדינות רבות בעולם. בלונדון יש יותר אנשים שמרגישים כמוני ומתישהו הניחו שאני א-בינארית מבלי שהייתי צריכה לומר את זה בקול. הם הבינו מאיך שאני מדברת, מתבטאת, משפת הגוף שלי, מהמראה החיצוני והלבוש. בהמשך התחלתי לדבר על זה גם ברשתות ובהופעות".
בעקבות מספר אירועים טראומטיים שחוותה בילדותה, סובלת סקאלי מפוסט טראומה גם בה היא עוסקת ביצירה שלה. נקודת המבט שלה בנושא זה נובעת מתוך התמודדת עם לקות למידה לא מילולית (NVLD - Non-Verbal Learning Disability), מצב מוחי בו יש לקות בעיבוד ותפיסה של מידע ויזואלי במוח, המשפיע על יכולת ורבלית גבוהה כבר מילדות.
"בסיטואציות חברתיות, אנשים בדרך כלל מדברים גם בצורות לא ורבליות וכך אני מפספסת המון מידע", היא מסבירה. "לפעמים יוצא שאני מחייכת יותר מדי או לא מספיק, לא מחבקת כשאומרים שלום לפעמים או לא שמה לב לדברים כמו לתת כיף או לחיצת יד. אחרי עבודה עצמית עמוקה אני מבינה שכל שונות באה עם קשיים גדולים, לצד יכולות גבוהות ופרספקטיבות שונות מרוב האנשים, שיכולות להשפיע לטובה על דברים אחרים".
למרות שעד כה הפיקה סקאלי אלבום, ספר אודיו באנגלית ושחררה חמישה סינגלים, היא עדיין עובדת קשה כדי להצליח בגדול. לדבריה, בכירי תעשיית המוזיקה הלונדונית מעדיפים חשיפה רחבה ברשתות החברתיות הרבה יותר מאשר קידום אומנות. "חלק מהשירים שלי עברו מאסטרינג באולפן נחשב מאוד בעיר ומי שעבדתי איתו, אלכס מוראי, אפילו קיבל גראמי על העבודה שלו עם הביטלס", היא מספרת. "מדובר בדמות מובילה בתעשייה כאן שעבדה עם פול מקרטני, רדיוהד, קולדפליי ועוד אמנים מאוד מצליחים".
המאמצים והקשרים משתלמים?
"אני זוכה להערכה בתעשייה באנגליה ובעולם. בטיקטוק ואינסטגרם יצרו יותר מ-1,500 סרטונים עם השיר שלי Get Well Soon, שזה מדהים. אני לא מתכוונת לוותר מהר ויוצרת דרך משלי, כזאת שתאפשר לי ליצור את המוזיקה, הקליפים והטקסטים שאני הכי מאמינה בהם. זאת רק תחילת הדרך שלי ואני עובדת קשה בכל יום כדי להגדיל את החשיפה, להגיע לקהלים חדשים - גם דרך הרשתות החברתיות, גם דרך התקשורת וגם ובעיקר בהופעות חיות" .
