יולי 2020 הייתה תקופה לא קלה לתעשיית הקולנוע; מגפת הקורונה הייתה בשיאה, כמעט כל האולמות נאלצו לסגור את שעריהם ולא מעט הפקות נעצרו. בדיוק אז יצא לאקרנים בבריטניה וארה"ב הסרט "סאמרלנד", מה שגרם לו להישאר מתחת לרדאר, גם בארץ - וחבל שכך. למרות זאת, הוא ככל הנראה יגיע לקולנוע בעתיד הקרוב, כפי שסרטים אחרים שיצאו מתקופת המגפה יצאו מחדש באולמות לאחרונה.
"סאמרלנד" הוא לכאורה עוד דרמה תקופתית סטנדרטית שמתרחשת בזמן מלחמת העולם השנייה באנגליה, אבל הוא הרבה מעבר לכך. בגרעין של הסרט עומד סיפור אהבה לסבי שמצליח להעניק טוויסט מרענן לז'אנר הלכאורה שחוק.
העלילה מתרחשת בזמן הבליץ על לונדון. אליס (ג'מה ארטרטון) היא חוקרת פולקלור בריטית שמתגוררת בעיירת חוף באנגליה. היא רווקה, חיה לבדה ומקדישה כמעט את כל זמנה לקריירה שלה. אליס נראית מרוצה מחייה הסוליטריים, אך מתחת לפני השטח היא משתוקקת לחיים אחרים.
יום אחד מגיע לפתח ביתה פרנק (לוקאס בונד), נער שנאלץ לחפש מחסה מחוץ ללונדון בשל ההפצצות על העיר. למורת רוחה של אליס היא נאלצת לקבל אותו לביתה ולארח אותו, עד שיוכל לחזור להוריו. הגעתו של פרנק מציפה בה זיכרונות מהעבר שהיא ניסתה להדחיק, ועכשיו היא נאלצת להתמודד איתם מחדש.
במהלך הסרט נחשף בפנינו לאט לאט סיפור אהבה; דרך הפלאשבקים של אליס אנחנו מגלים שהיא ניהלה בעבר מערכת יחסים זוגית עם ורה (גוגו מבאטה-רו), צעירה תוססת ומלאת חיים, שהייתה למעשה אהבת חייה. דרך שני הסיפורים האלה, זה שבהווה וזה שבעבר, עולות סוגיות שונות ומעניינות שעדיין נדיר לראות על המסך הגדול. הוא עוסק לא מעט בדעות קדומות וביחס של החברה כלפי אנשים (ובמקרה זה נשים), שלא הולכים בתלם, וגם מציג לנו את חייהם והקשיים שאיתם מתמודדים חברי וחברות הקהילה הגאה בתחילת-אמצע המאה ה-20.
"סאמרלנד" הוא לכאורה סיפור קטן ומינימליסטי, אבל הוא מצליח להיות אפקטיבי הרבה בזכות תצוגת המשחק של כל השחקנים הראשיים (המבוגרים והילדים) ובמיוחד של ג'מה ארטרטון שכובשת את המסך ומצליחה לגלם את כל המורכבויות שקיימות בדמותה. הכימיה בינה ובין מבאטה-רו תורמת גם היא לרומן שבבסיס הסרט, ושתיהן מצליחות להעביר לצופה את הקסם שבסיפור האהבה שלהן. השחקנים הצעירים שמגלמים את פרנק ואידי מראים בגרות ומנעד רגשי רחב למרות גילם הצעיר, וכמה מהרגעים החזקים ביותר בסרט הם בין השחקנים הצעירים לארטרטון.
גיבורה ייחודית שלא רואים כמוה
אחד הדברים שמייחדים את "סאמרלנד" היא הגיבורה שעומדת במרכזו: אליס היא אישה עצמאית, קרייריסטית שלא מרגישה צורך להתנצל על כך, רווקה שחיה לבדה - ולסבית שלומדת להתמודד עם זהותה המינית מול עולם שמרני ועוין, ומנגד לא מתפשרת על חיים שלא מתאימים לה. אומנם היא מוצגת תחילה כאישה שנאלצת לחיות בארון כיוון שאינה יכולה לממש את אהבתה, אך בהמשך רואים אישה שסירבה ללכת בדרך הטרונורמטיבית.
מצד אחד אליס לא מימשה את אהבתה, אך מהצד השני היא לא נישאה לגבר - כפי שעשו רבות בתקופה ההיא, ולו רק כדי לא להיות מנודות. ההחלטה של הגיבורה להיות אישה לא נשואה בשנות ה-30 לחייה נחשבת למעשה אמיץ בתקופה שבה רווקות מאוחרת נחשבה בעיני החברה ללא פחות מקללה (ובמידה לא מעטה הדבר נחשב כך גם היום, כאשר המשמעות למילה "מאוחרת" משתנה בהתאם למיקום הגיאוגרפי, התרבות והמגדר).
הסרט דן לא מעט במיתוסים ובדעות הקדומות שעומדות בבסיסן של אגדות הפולקלור, במיוחד אלו העוסקות בנשים, ובהן העובדה שנשים רווקות ומבוגרות נחשבו למכשפות. בסצנה מסוימת אידי, נערה מקומית שמתחברת לפרנק, מספרת לו שאנשי העיירה משוכנעים שאליס היא סוכנת של הנאצים, מכשפה או פשוט "משוגעת".
הסרט גם מציף את הדעות הקדומות על להט"ב, כשהגיבורה עצמה מציינת שהאמונה הרווחת היא שיחסים חד-מיניים הם "חטא", ושאנשים כמוה "צריכים להישרף בגיהינום". באחת מסצנות הפלאשבק, כשוורה מבקרת את אמה בבית החולים, אפשר לראות כיצד אחיה של ורה, אישתו וילדיהם מורשים להיכנס לבקר, ואליס נותרת מחוץ לחדר לבדה. אסור שיידעו שהיא בת הזוג של ורה, אז היא מגלמת בעל כורחה את החברה שנאלצת לחכות במסדרון.
נושא נוסף אליו הסרט מתייחס הוא האימהות. באותה תקופה ללסביות לא הייתה אפשרות להקים משפחה והן ניצבו בפני שתי אופציות עיקריות: להישאר ביחד ללא ילדים, או להיפרד ולהינשא בעל כורחן לגבר כדי שיוכלו לממש את רצונן להיות אימהות.
"סאמרלנד" מספר סיפור שטרם סופר, ומציג גיבורה ייחודית שאין הרבה כמוה על המסך. את הסוגיות שהוא מעלה על קהילת הלהט"ב באותה התקופה, על נשים ונשיות, הוא אורז בתוך סיפור נוגע ללב, וגורם לצופה להתחבר לדמויות, גם לכאלה שאולי הוא לא חשב שיצליחו להתחבר אליהן. אומנם לעיתים הוא נופל לרגשנות-יתר, אך הוא גם מצליח להיות מרגש בלי לעשות זאת באופן מאולץ. "סאמרלנד" הוא לא גאוני או פורץ דרך, אבל הוא מצליח לרענן את הז'אנר ולהכניס בו רוח אופטימית וגאה, וזה אולי הקסם הכי גדול שלו.