סרט הקולנוע "סטונוול", שאמור היה להפוך לאחד מהסרטים החשובים ביותר עבור הקהילה הגאה, הפך למרכזו של ויכוח סוער הכולל קריאות לחרם נגד הסרט, בטענה שהוא מדיר ומוחק טרנסג'נדרים וקווירים בעלי גוון עור שאינו לבן.
יותר מ -18,000 אנשים חתמו על העצומה להחרמת הסרט סטונוול, המספר את סיפורו של המרד הקווירי נגד ההטרדות שביצעה המשטרה בבר ניו יורקי בשנת 1969. המרד הפך לאבן דרך בהיסטוריה הלהט"בית וסימן את תחילתו של עידן מצעדי הגאווה, המתקיימים עד היום ברחבי העולם.
לטענת מפיצי העצומה, הסרט מוחק כליל זהויות שלמות, ומנסה למצוא חן ולעדן את הסיפור על ידי הצגת דמויות סיסג'נדריות לבנות, במקום דמויות המייצגות נאמנה את כלל האנשים שלקחו חלק במאבק והיו דמויות מרכזיות בהיסטוריה של סטונוול.
"פתחתי את העצומה משום שכשסיימתי לצפות בטריילר של הסרט החדש, הרגשתי משהו מוכר כאישה טרנסג'נדרית צבעונית: את תחושת המחיקה", הסבירה פט קורדובה, העומדת מאחוריה: "אמנם הקליפ כולל דמויות של נשים טרנסג'נדריות ואנשים צבעוניים, שהיו מרכזיים בהיסטוריה של סטונוול. אך הם נראים משניים לדמות הגבר הסיסג'נדר הלבן, בשם דני, שהוא כנראה גיבורו של הסרט".
תגובתה והעצומה שפתחה עוררו לא מעט ביקורת נגדית בשל העובדה שהיא מבוססת על שתי דקות של טריילר בלבד. אבל קורדובה מסבירה שהטענות שלה מוצקות: "עדויות רבות של ותיקי סטונוול מתארות את המרד כפעילות שהובלה ונתמכה על ידי אנשים טרנסג'נדרים בשלל צבעי עור, לסביות בוצ'ות, מלכות דראג, קווירים חסרי בית, עובדי תעשיית המין, הומואים, ביסקסואלים ופאנסקסואלים, אך בשום מקרה הדמות הראשית בסיפור הזה לא הייתה גבר סיסג'נדר לבן.
"הנראות היא אכן חיונית עבור המאבק הקווירי, אך התנועה שלנו לא נואשת מספיק על מנת שתסתפק בגרסה המסוידת של הוליווד להיסטוריה שלנו. אם אנחנו הולכים לחגוג את רגע פרשת המים הזה, אנחנו חייבים לעמוד על כך שהאנשים שגרמו לזה לקרות לא נמחקים או הופכים לבלתי נראים".
בתגובה למחאה הסביר הבמאי רולנד אמריך, כי הוא בחר לספר את סיפורם של הלהט"בים האמיצים שהשתתפו במאבק דרך עיניו של צעיר הומו שנזרק מהבית בשל נטייתו המינית, והגיע לרחוב של הכיר את הדמויות השונות.
אך תגובה זו לא מספקת את המוחים, שאינם מבינים מדוע היה צריך להמציא דמות על מנת לספר את סיפורן של דמויות שהיו באמת. ואם כבר להמציא דמות, מדוע להפוך אותה לדמות מרכזית על חשבון שאר הדמויות שלקחו חלק באירועים ההיסטוריים? "הסרט סטונוול מייצג הזדמנות לעורר לחיים את חוויותיהם של אלו שלעתים קרובות מדי נדחקים לשוליים - בקולנוע ובחיים האמיתיים", טוענים המוחים, "בעוד שלא מעט אנשים טרנסג'נדרים וקווירים צבעונים הובילו את המהומות, ביניהם מרשה ג'ונסון, סילביה ריברה, ריי קסטרו וסטורם דלביירה, נראה כי ג'ונסון הוא היחיד המוצג בסרט, והכבוד והתהילה מופנים לגיבור הדמיוני דני".
יוצרי הסרט מבקשים מהמבקרים להמתין ליציאתו לאקרנים לפני שהם שופטים אותו, אך הטרנסג'נדרים והקוווירים טוענים כי נמאס להם להיות סבלניים ולהמתין. "יש כל כך מעט הזדמנויות לראות את החיים וההיסטוריה שלנו על המסך בהוליווד, שאנחנו חייבים להתייחס לכל אחת מהן כרגע שנועד לחנך את עצמנו ואת חברה בצורה מדויקת ככל האפשר. אנו מבינים שהתפקיד של הוליווד הוא לבדר, אבל לסרט כזה יש אחריות גדולה יותר. החרם שלנו דורש הכרה וכבוד לא רק מצד יוצרי הסרט סטונוול, אלא מצד כל היוצרים. חשוב לנו שכל יוצר יידע שהבחירה שלו להעמיד במרכז יצירתו סיסג'נדר לבן, משמרת מציאות של גזענות ,טרנספוביה ודיכוי".
גם היוצרים וגם המוחים ממתינים להקרנת הבכורה של הסרט, שתתקיים ב-25.9, בתקווה שיתגלה כי הטריילר לא הציג נכון את הדברים והסרט אכן מעניק את הכבוד הראוי לדמויות ההיסטוריות. "במקרה כזה", אומרת קורדובה, "אני אתמוך בסרט באותה התלהבות ותשוקה בה השתמשתי כדי לבקר אותו".