ב-20 דקות של הפסקה בין קרב לקרב על שחרור קיבוץ בארי, פתח שגיא גולן ז"ל, קצין לוחם ביחידת לוט"ר, פתק חדש בטלפון הנייד שלו והתחיל לכתוב. באותה שבת, תכננו הוא והארוס שלו, עומר אוחנה, לכתוב את הטקסט שיקריאו אחד לשני בחופה. את מילות האהבה היפות שכתב, המילים האחרונות שלו, הוא לא הספיק להקריא בחתונה שהייתה אמורה להתקיים שבוע אחרי פרוץ המלחמה. כעת הן הפכו לשיר.
האזינו לקטע מהשיר "חלומות שנמחקים":
שגיא ז"ל ועומר בחרו ב"זכיתי לאהוב" של עברי לידר להיות שיר החופה שלהם. אחרי שנהרג שגיא בהיתקלות עם מחבלים, עברי הגיע לבצע את השיר בהלוויתו. "זה היה אירוע שובר לב", נזכר לידר בהלוויתו של שגיא. "מאוד, מאוד קשה. לא הכרתי את שגיא קודם לכן, אבל כשהגעתי לשם, ישבתי שם ושמעתי סיפורים עליו והרגשתי שאני מתחיל להכיר את מי שהוא היה. התרשמתי מכל מה שסיפרו לי עליו. אחר כך היו הזדמנויות נוספות שבהן נפגשתי עם המשפחה ועם עומר. רציתי לתת כל מה שאני יכול. לעזור ולעשות כל מה שאפשר למען הזיכרון של שגיא".
במסגרת הפרויקט "שבעה שירים באוקטובר" שישודר היום (שני) בגלצ ובגלגלצ יחד, יסופרו סיפוריהם של שבעה נופלים ונופלות במלחמה דרך מילותיהם שלהם, אחד מהם הוא שגיא. "קיבלתי מעומר את הפתק שהוא כתב לפני שיצא למבצע שבו הוא נהרג. זה באמת סיפור בלתי אפשרי. מדהים שברגע הזה הוא ישב וחשב מחשבות על אהבה, על האהוב שלו, על החתונה שלהם. אין מין דבר זה. עכשיו אני צריך לקחת את המילים האלה ולכתוב שיר. שיר הוא לא מכתב ולא סיפור, יש לו חיים אחרים. דיברתי עם מכלוף שהוא גם חבר טוב שלי וגם יוצר מוכשר וחשבנו איך נכנסים לזה, איך אנחנו יכולים לכתוב משהו שעוזר להגיד משהו על האהבה הספציפית שלהם".
"כשלוחם נופל, מגיע ארגז בצבע כחול הביתה עם כל החפצים שלו", אומר עומר על מה שאירע שנה קודם לכן. "יצא לי לדבר עליו עם הרבה אלמנות. כולם שונאים את הארגז הזה, נורא קשה לפתוח אותו. הארגז הזה נשאר בבית שלי ושל שגיא למשך תקופה. אחרי חודש פתחתי אותו בפעם הראשונה, הוצאתי ממנו את הטלפון והתחלתי לחקור. סיפרו לנו שהמחבלים צילמו בטלפונים שהם מצאו, כך שהיה חשש גדול. במשך כמה לילות ברציפות חקרתי, אבל לא ראיתי את הפתק הספציפי הזה".
"בטלפון שלו היו רק חמישה פתקים, ארבעה מהם נוגעים לזוגיות שלנו", הוא מתאר. אחרי כמה חודשים, חזר עומר אל הטלפון שוב ושם לב לפתק שנכתב בלילה שבין 7 ל-8 באוקטובר, בזמן הלחימה, זמן קצר לפני ששגיא נהרג. "רואים את שגיאות ההקלדה, את זה שהפתק נרשם במהירות ולא באופן כרונולוגי. רציתי לדעת איך ייתכן שבשעה כזו הוא כותב פתק עם מילים שמספרות על אהבה, על טוב, על תקווה, על משפחה".
"התקשרתי ליובל המפקד של שגיא והקראתי לו את הפתק", הוא מספר. "אחרי שהצליב את השעות עם המיקום של הצוות, הבנו ששגיא כתב אותו בחצר של המשפחה האחרונה שהם חילצו בשכונת הכרם בבארי. היו להם 20 דקות, עד שהם יצאו להציל את אלי, מפקד היחידה, הפעילות שבה הוא נהרג. שגיא הלך הצידה ויובל ראה אותו כותב בטלפון. זה פשוט הזוי, כל כך מנוגד לכל המוות שהיה מסביבם. מצד שני, נעים לי לחשוב שזה מה ששגיא חשב עליו באותם רגעים, כי פחות משעה אחר כך הוא כבר לא היה".
זה מסתדר לך עם מי שהוא היה? דווקא ברגעים האלה - לעצור ולכתוב על אהבה?
"זה הכי שגיא בעולם. הוא היה אופטימיסט חסר תקנה. הוא תמיד הסתכל על הכוס המלאה. זה היה התכנון שלנו לאותה שבת, לשבת ולכתוב את הטקסט לחופה. שיבצנו את המשימה בלוח השנה, יכולתי לדמיין איך קופצת לו את ההתראה".
מה הרגשת כשקראת את המילים שלו?
"בהתחלה נורא כעסתי שזה מה שהוא השאיר. שהוא לא הבין שהוא הולך למות. אחר כך זו הייתה הנחמה הכי גדולה שלי. חודשיים אחר כך התקשרתי לעברי וסיפרתי לו על הפתק. אמרתי לו שאני לא יודע מה לעשות עם זה, אבל שאני מרגיש שאני חייב להפוך את זה לשיר. מצד שני, לא רציתי שאף אחד ייגע לו במילים, היה לי קשה להעביר את זה הלאה".
"זה היה רגע מפחיד לכולנו, אבל התאהבנו מיד"
עומר החליט לשלוח לעברי את המילים ולבקש ממנו לכתוב שיר. עברי הסכים מיד. "הלכנו הלוך וחזור מהמילים שהוא כתב", מספר היוצר על תהליך הכתיבה. "זה היה נורא יפה לקרוא את הפתק. אלה דיבורי אהבה שמוכרים להרבה אנשים. הוא כתב למשל: 'אני יכול לתאר את החיים שלי בלעדיך אבל הם הרבה פחות טובים'. ניסינו לקחת את הדבר הזה ולייצר שיר שאנשים יוכלו לחשוב על עצמם כשהם שומעים אותו. השירים הטובים באמת הם גם מאוד אישיים מצד אחד, אבל גם כל אחד יכול למצוא בו את עצמו".
בשבוע שעבר נפגשו עומר והמשפחה עם עברי, שהשמיע להם את השיר. "עברי הושיט יד ללחוץ על הפליי, היה לו קשה. שמתי לו יד על הכתף. זה היה רגע מפחיד לכולנו, אבל התאהבנו בו מיד". עברי מוסיף על הרגע הזה: "זה היה מעמד מלחיץ, אגיד את האמת. זה כל כך עליהם, כל כך שלהם, זה לא עניין של מה בכך. מאוד שמחתי מהתגובה, שמחתי שזה ריגש אותם".
"זה כן שיר עצוב, אבל לא רק", אומר עומר. "זה שיר שמדבר על אהבה ומדבר אל כולם. השיר האהוב על שגיא היה 'איתו לנצח' של קרח 9. לחשוב שיש שיר גאווה נוסף שרשום על שמו, זה מחמם את הלב. שגיא גם זה שבחר את 'זכיתי לאהוב' של עברי לשיר החופה שלנו. זה מרגיש עגול מכל זווית".