היציאה של השנה: שרית חדד
שנת תשפ"ב הייתה מלאה באנשים ונשים שיצאו לחופשי. החל מהיציאה המתוקשרת מהארון של ניקי גולדשטיין ("זה ניקי!"), דרך האהבה החדשה של אודליה סויסה ועד היציאה של הזמרת אתי ביטון, הקהילה הגאה חיבקה את כל האנשים שסוף סוף הרגישו בנוח עם האמת שלהם.
אבל הייתה דמות בולטת אחת שעשתה את הצעד הגדול: שרית חדד, שאחרי יותר מ-20 שנות קריירה הרגישה סוף סוף בנוח לשתף את הקהל באהבה האמיתית של חייה. חדד שלחה את מוטי הביתה ויצאה מהארון קצת לפני חג הסוכות האחרון בשיר "אהבה כמו שלנו", אותו כתבה והלחינה זוגתה, תמר יהלומי, יחד עם יונתן קלימי.
זה אמנם היה סוד ידוע בתוך הקהילה ושמועות על כך הסתובבו במשך שנים, אבל היציאה הרשמית מהארון עדיין הדהדה בעוצמה בתעשיית המוזיקה, בטח זו המזרחית. מאז, חדד ויהלומי הציגו בפני כל עם ישראל זוגיות פוטוגנית עם מספר תמונות משפחתיות כובשות, הספיקו להודיע שהן מצפות לילד ואפילו ביצעו יחד עם השיר במהלך הופעה בקיסריה לציון שנה לחשיפת הזוגיות. לעוד שנים רבות של אהבה.
"חתונת" השנה: גיא דלאל ומתן וייסמן
ברור שזאת חתונה בכאילו, אבל עם מצב הזכויות של להט"ב בישראל כל חתונה גאה היא סוג של חתונה בכאילו, ובכל זאת זו הייתה היסטוריה בטלוויזיה הישראלית. אי-אז בחודש מאי עלתה לאוויר העונה החמישית של תוכנית הטלוויזיה הכי פופולרית בישראל, ואיכשהו הצליחו להתפלח לשיא השיאים של הפריים טיים זוג הומואים שנפגשו בפעם הראשונה (לכאורה) מתחת לחופה.
האירוע הטלוויזיוני הזה לא היה חף מביקורת, כמובן, והיה מי שטען שליהקו זוג הומואים שהקהל הסטרייטי יצליח לבלוע, אבל הנוכחות של זוג גאה בשעות השיא של הטלוויזיה של ישראל חשפה קהלים שלמים שמעולם לא נחשפו באמת לזוגיות גאה, בעיקר כדי לראות שהיא בדיוק אותו הדבר כמו כל זוגיות אחרת. אז או-קיי, בסוף התברר שמתן וגיא לא היו בדיוק מאץ' משמיים, אבל אין ספק שהזוג הזה הצליח להחליק ימינה ללב שלנו, ואולי לפתוח את הדלת לעוד מערכות יחסים גאות על המסך.
סטייטמנט השנה: אילן פלד
הקומיקאי, האמן, הזמר והאייקון החליט ש-2022 היא השנה שבה הוא מתחיל לדבר בשם עצמו. פלד הוציא לאור ממש לקראת סוף השנה העברית את "אימפורטנט", שיר סאטירי וחתרני שמבקר צדדים רבים בתוך הקהילה ההומואית שרבים פחדו לגעת בהם - תרבות האינסטגרם ומודל הגוף בקהילה, האדרת האני, להט"ב שתומכים בהחלשת מיעוטים אחרים (בין אם בקהילה או ככלל) וגם בנושא הפונדקאות, שהצליח להתסיס ולפתוח מחדש את השיח באשר ללגיטימיות התהליך.
חיטמן יצא נגד פלד, במאית הקליפ תום רנה זואילי יצאה נגד חיטמן והדיון בעד נגד הפך את הסינגל הראשון החקוק על שמו פלד לסקנדל. הבשורות הכי טובות? מדובר בסנונית ראשונה מאלבום בכורה, אז בטוח שיש למה לצפות במהלך השנה הבאה.
פריצת השנה: אטרף דייטינג
זה מדהים שעוד לא עברה שנה מאז הפריצה ההיא לשרתי חברת סייברסרב, שגרמה לקהילה שלמה התקף חרדה קולקטיבי, ואת הריק שנותר עם לכתו של אתר הדייטינג הפופולרי "אטרף דייטינג" לעולם השקופיות הגנריות, אף אפליקציה אחרת לא מילאה (ושלא נתחיל בכלל לדבר על מה שאנחנו חושבים על גריינדר). אבל אולי זה לטובה.
ובכל זאת כדאי להיזכר שהכתובת הייתה על הקיר. הפריצה תפסה את מנהלי האתר במערומיהם, זאת לאחר שנודע שהם קיבלו לא פעם התראות על מחדלי אבטחה חמורים, ובכל זאת המשיכו לשמור מידע רגיש של המשתמשים. ההודעה על הפריצה עוררה בקרב המשתמשים בהלה ופחד שמא מידע פרטי יגיע לידיים הלא נכונות וישמש כדי לפגוע בהם, ואפילו הצליחה לשבש את חיי הלילה לפחות ללילה אחד.
כמה חודשים אחר כך, כשהפרשה כבר דעכה, זכו אלפי חברי וחברות קהילה לקבל סמס המבשר להם "אתה להט"ב ולכן משומד". מאוחר יותר התברר שההודעות נשלחו למספרי טלפון ממסד הנתונים שהודלף, ואולי היום אפשר לצחוק על זה, אבל ההודעה לא שעשעה יותר מדי אנשים בזמנו והזכירה לכולם את המחדל הגדול ההוא פעם נוספת.
מגפת השנה: נו, מה נראה לכם
עוד סוגיה מורכבת שתקפה את הקהילה הגאה השנה הייתה התפשטות נגיף אבעבועות הקוף בקרב גברים המקיימים יחסי עם גברים. לצד הדאגה לבריאות התעורר גם חשש שההתפרצות הזו עוד עלולה להחזיר את הקהילה לימים שבהם להט"ב חטפו את האשמה על משבר האיידס בשנות השמונים.
אם מישהו חשב שתמו ימי הקורונה והשנה זה הולך להיות קיץ מהחלומות, המציאות טפחה על פניו מהר מאוד וסיפקה לו חרדה חדשה. אנחנו אמנם עוד לא לגמרי בסיומה של הסאגה, אבל אחרי חודשים ארוכים של חוסר ודאות נדמה שהמצב בדרך לרגיעה. המודעות, לצד האחריות הקהילתית והתחסנות של אוכלוסיות בסיכון להידבקות, מובילות אותנו בדרך הנכונה בחזרה לשגרה, עד המגפה הבאה.
עליהום השנה בגני הילדים: "אני ג'אז"
מי היה יכול לתאר לעצמו שספר ילדים יעשה כל כך הרבה בלאגן? הספר, שכתבה הסופרת היהודייה ג'סיקה הרת'ל, מגולל את סיפור חייה של ג'אז ג'נינגס בדרך הכי פשוטה ובהירה שיש. הוא הופץ בישראל בעברית בחודש אפריל, הגיע גם למספר גנים ברחבי הארץ ואפילו כוכבת הילדים הנצחית ציפי שביט סיפרה שהקריאה אותו לנכד שלה והמליצה לכל ההורים לעשות זאת גם כן, כדי שיוכלו ללמד על קבלת האחר.
אבל בישראל של 2022 "קבלת האחר" הוא לא ערך פופולרי במיוחד, והורים שמרנים רבים הזדעזעו והביעו את מורת רוחם ברשתות החברתיות. אפילו שביט, שאין מי שלא גדל עליה, זכתה למטר שנאה בגלל תמיכתה בספר ונקראה אף "חולת נפש". אבל למרות זאת, הבאז עשה את שלו והעיסוק האינטנסיבי בספר רק עודד את הצלחתו, אז מסתבר שאין באמת דבר כזה פרסום רע.
הייקו השנה: "יש לי פות, זה נגמר"
חייבים לתת לדוגמנית רומי אברג'יל הרבה כבוד, כי מעטים האנשים שמצליחים להישאר בפה של כולם במשך שנה שלמה ממש בכוחות עצמם. בין אם זה כשהיא צועדת על מסלול שבוע האופנה בשמלת כלה, מדברת בפתיחות על עמוד האונליפאנס שלה, או מנהלת כאסח מתוקשר עם כוכב טיקטוק בעל שיער ירוק וגבה אדומה, רומי מוכיחה פעם אחר פעם שהיא לגמרי אייקון טרנסי.
ומאז ומתמיד אברג'יל שיתפה את העוקבים והתקשורת בכל פרטים על הליך ההתאמה המגדרית שלה, והשנה הגיע שיא השיאים: ניתוח תחתון בתאילנד, בליווי צמוד של האמא התומכת אילנית, ואנחנו כמובן זכינו לראות הכל (ואנחנו מתכוונים - הכל) מהתהליך. דרך לייבים של האמא אילנית מדברת על הקשיים שבניתוח או בתהליך ההחלמה, ועד הציטוט האייקוני של רומי "יש לי פות, זה נגמר", שכתבה מיד לאחר הניתוח, אברג'יל המשיכה להנגיש ולחשוף כמה שיותר מהתהליך כשירות לציבור, גם בזמנים הכי קשים ומורכבים שלה.
מופע השנה: מחווה לדנה אינטרנשיונל
ארגון הנוער הגאה ציין 20 שנים להקמתו עם קונצרט מחווה לדיווה האחת והיחידה, במהלכו עלו זמרות ישראליות אדירות לבצע את הלהיטים הכי גדולים שלה, בליווי תזמורת ירושלים מזרח ומערב. במהלך הערב עלתה לבמה גילה אלמגור כדי לחגוג את השפה הייחודית של דנה אינטרנשיונל, אנה זק הגיעה לפרגן עם גרסה משלה ל"לאב בוי" וקרו עוד לא מעט אירועים מרגשים, אבל הרגע החשוב ביותר היה הביקור ההיסטורי של ראש הממשלה יאיר לפיד, שהפך לרוה"מ הראשון שמגיע לאירוע רשמי של הקהילה הגאה בישראל ואך נואם בו, במה שהיה עשוי להיות נאום השנה, אלמלא מור ממן.
נאום השנה: "חברה של הגיי"
מלכת היופי לשעבר מור ממן ניסתה לבטא את מורת רוחה מהמין הגברי באשר הוא, אבל כל הנאום שפורסם בסטורי באינסטגרם לא בדיוק הראה כמה היא באמת "החברה הכי טובה של הגיי". אמנם דשנו בנושא ומלכת היופי כבר התנצלה על הדברים שאמרה, אם כי גם זה יצא קצת עקום, אבל זה לא מנע מהקטע להפוך לקאלט של ממש בקהילה, ולביטוי "חברה של הגיי" לפופולרי, בעיקר כשזה נוגע לחברות הסטרייטיות של הגייז. זה לא אומר שאין שום בעייתיות באמירות של ממן, זה פשוט אומר שהקטע אייקוני וקורע מצחוק. אוהבים אותך מור.
סקנדל השנה: משולש האהבה להב-ג'ריס-רוסו
אי אפשר לסכם את השנה בלי הפיאסקו המתוקשר על משולש האהבה בין אלה לי, מאיה ג'ריס, סטטיק (ועוד לא מעט מעורבים). לאלו שלא בקיאים, מאיה ג'ריס טענה ששני כוכבי הפופ בילו יחד בדרך שלא אופיינית לגבר נשוי כמו סטטיק, והשמועות מיהרו להתלקח. לצד תהיות על אמינות השמועות התעוררו גם שאלות הנוגעות ליחסים לכאורה של אלה וסטטיק, שנתפסו בעיניי חלק מהאנשים בתור גרומינג (כזכור, סטטיק היה השופט של אלה לי ב"כוכב הבא לאירוויזיון").
מאז, הספיק הצמד "סטטיק ובן אל" להתפרק, כשברקע ההקלטות של בן אל ומשבר ביחסים בין סטטיק לזוגתו שרית פולק, אבל השאלה "האם מאיה ג'ריס צודקת?" לא זכתה למענה. אולי נקבל את התשובות בעתיד ואולי לעולם לא נדע את האמת, אבל אפשר להתנחם שהדרמה הזו הביאה לנו את השיר המושלם הזה, שבו אלה משחירה קצת על מאיה. אולי בפעם הבאה, יהיו אלה מאיה ובן-אל שיקימו בעתיד את צמד השנאה לסטטיק, "בן-אנד-ג'ריס".
יוזמת השנה: הקמת מכללת מרשה
הקמת המכללה הגאה מבית ארגון הנוער הגאה, על שמן של מרשה פ' ג'ונסון ומרשה פרידמן, הוא מסוג ההישגים שלא קיבלו את הבמה הראויה להם בערוצי הבידור או בכלי התקשורת, אבל הם עתידים לשנות את עתידה של הקהילה הגאה ולתת מקפצה ללהט"ב מוכשרים ואוכלוסיות מוחלשות.
המכללה הגאה הראשונה בישראל הוקמה בתמיכת משרד העבודה והרווחה, במטרה לתת מרחב מוגן לצעירים וצעירות להט"ב, עם דגש על הקהילה הטרנסית. במסגרת הלימודים ניתנים לסטודנטים ולסטודנטיות הכשרה מקצועית במגוון רחב של מקצועות, כמו גם כלים ומיומנויות להשתלבות במעגל העבודה והרצאות העשרה. היוזמה הזו היא צעד מתקן, חשוב והכרחי לחברים רבים בקהילה שחולמים ללמוד, וביטוי מוחשי לחוזק של הקהילה הגאה בישראל.
ליפסינק השנה: "סבבה או לא סבבה?"
משפיענים גאים היו ה-דיבור בשנת תשפ"ב, והם הגיעו בכל צבעי הקשת. בין אם אלו שמות מוכרים כמו יוחנן טווינה והתהיות שלו לגבי קיומה של העיר צפת, רומי אברג'יל שהכריזה "יש לנו ציצים", אור סולטאני ששבר את הרשת עם "אמאלה איזה יפה אני", או אוריאן ספיבק, אליה ברטפלד, אדיר מזרחי ועוד ועוד שמות של כוכבי רשת שעשו לנו את השנה מצחיקה הרבה יותר.
אבל אין ספק שזו הייתה השנה של עדן דניאל גבאי, כוכב הרשת שהצליח לשבור אותנו מצחוק עם סרטוני אמא היסטריים ולזכות לתפקיד משחק ראשון בסדרת הלהיט "המפקדת". אבל יותר מכל, הוא הצליח להגיד ללב של הדור הצעיר ורק מעצם הנוכחות שלו הוא מלמד אותם על קבלה והכלה של הקהילה הגאה. אה, והוא כמובן הביא לעולם את אחד הליפסינקים המצחיקים שהעולם הזה ידע.
@edendaniel.gabay לאלאלאללאלאלאללאלאאאא
♬ צליל מקורי - עדן דניאל גבאי
אקט השנה: "קיוט בוי"
כל שנה יש שיר גאווה, אבל וואלה השנה הגזמנו. כמו תמיד, גם הפעם ציפינו לכמה שירים שיגיעו במיוחד לכבוד חודש הגאווה, רק ששום דבר לא הכין אותנו לבוקקה של שירי הגאווה. חלק הרימו, חלק הרגישו כמו הדרך של אמנים ומותגים לטפוח לעצמם על השכם ולומר "זה מספיק אקטיביזם להיום", אבל רק שיר אחד של נונו ושגיא קריב באמת הרגיש כמו חגיגה אמיתית.
עם לא מעט משפטי קאלט ופזמון שאף אחד לא מצליח להוציא מהראש, הזמרת, יחד עם המפיק המוזיקלי וליין המסיבות "פוראבר תל אביב", יצרו את "Cute Boy", שמתכתב עם התנועה הקווירית-תרבותית "הייפר-פופ". חברת פלייטיקה שילמה 150 אלף שקל על הפקת הקליפ, בנק לאומי שילמו 200 אלף שקל כדי לעשות שימוש בשיר בפרסומת שלהם ולא היה כמעט אדם בישראל שלא אמר בשלב זה או אחר "פה לא פה לא פה פה" לפחות פעם אחת בשנה האחרונה. בעזרת הלהיט הזה ובין אם התכוונו לכך או לא, נונו, קריב וה"פוראבר" שמו את אמנות השוליים הקווירית, "הייפר-פופ", בלב המיינסטרים הישראלי, בזמן שהם חוגגים גאווה.
זוג השנה: בר אווסקר וספיר ברמן
זאת הייתה השנה של שופטת הכדורגל ספיר ברמן, אחרי שהיא סיימה את הקודמת עם היציאה מהארון כאישה טרנסג'נדרית. השנה היא הצליחה לשבור את השיאים של עצמה, קיבלה אות אבירות לנשים פורצות דרך, הפכה לפעילה חברתית משמעותית ואפילו הצליחה למצוא אהבה אמיתית - בר אווסקר, מנכ"לית פרויקט גילה להעצמה טרנסית.
רגע השיא הגיע עם הצעת נישואין מרגשת שקיבלה ברמן מבת הזוג אווסקר באצטדיון סמי עופר (וכמובן אמרה כן). שופטית הכדורגל הגיעה למקום וצעדה על שטיח לבן לכיוון חופה מקושטת, בנוכחות משפחה וחברים של הזוג. את הצעת הנישואין ליווה הזמר ישי לוי, ששר לכבוד האירוסין את השיר "בשבילי את השער לגן עדן". כל צעד ברמן על המגרש ובחיים עצמם הוא צעד לטובת כל איש ואישה בקהילה הטרנסית, ובנות הזוג הפכו עם רגע האירוסין לפאוור-קאפל החדש של הקהילה.
WOKE השנה: קריאות נגד להט"ב במגרשים הן עבירה פלילית
לפני שהכנסת הספיקה להתפזר בפעם המי יודע כמה, אושרה בכנסת הצעת החוק של ח"כ איתן גינזבורג נגד אלימות בספורט, במסגרתה נאסרו בין היתר קריאות על רקע מגדרי. אחרי עשרות שנים בהן קריאות להט"בופוביות היו סלוגנים של אוהדי כדורגל, הן הפכו לעבירה פלילית שדינה שנתיים מאסר.
החוק החדש אושר אחרי שבית הדין של ההתאחדות לכדורגל פסק קנס של 3,000 נגד מועדון מכבי ת"א, על קריאות "דני עמוס ההומו" שקראו אוהדיה נגד שוער מכבי נתניה באחד המשחקים. הפסיקה, שיש שיאמרו שהיא מקלה, לא הגיעה בעצמה בקלות, והיא ניתנה רק לאחר סדרת דיונים וערעור. אלה, יחד עם הנוכחות של ספיר ברמן על המגרשים, הקמפיין הממשלתי בכיכובם של ספורטאים להט"ב, הצלחות מועדון הספורט הגאה בעולם, והספורטאים הלהט"ב שעוד יצאו מהארון בעתיד, הפכו את הספורט הישראלי, מאצ'ואיסטי ככל שיהיה, לקצת יותר מכיל ובטוח.
כומתת הקשת של השנה: סמלת נועם שחר
בין 120 מצטייני הנשיא ביום העצמאות האחרון נמנתה הלוחמת הטרנסג'נדרית הראשונה בפיקוד העורף. הלוחמת, שסיפרה גם שצלחה את מסע הכומתה שלה עם דגל גאווה באפוד, הפכה תוך רגע לסמל לסטטוס החדש שצה"ל משתדל לאמץ לעצמו, צבא שמקבל ומכיל את כולם וכולן.
שחר היא אמנם מצטיינת נשיא, אבל היא לא החיילת היחידה שעושה אותנו גאים. כוכב הרשת יוחנן טווינה, שמשתף לא מעט רגעים על מדים (ובועט למאמני קרב מגע בביצים), הפך השנה לפנים החדשות של יחידת "מיטב", זו שאחראית על הגיוס ואותה כל נער ונערה פוגשים רגע לפני הטירונות. האם למערכת הצבאית יש עוד כברת דרך ארוכה לעבור? אין שום ספק, אבל כשיש לוחמות כמו שחר וחיילים כמו טווינה, אנחנו בטוחים שצה"ל בדרך הנכונה.
הידחפות השנה: מיכאל בן-דוד נדחף
נציג ישראל לאירוויזיון 2022, מיכאל בן דוד, עלה להופיע בחצי הגמר הראשון של התחרות עם השיר "I.M.". אמנם ההופעה באמת הייתה מרשימה, אבל מה שתפס את העיניים של כולם היה הרגע שבו מיכאל פרץ (ויש שיגידו נדחף) למנחים באמצע השידור, נופף בדגל ישראל ונישק את אחת השופטות. הקטע, שנהיה ויראלי בן רגע, הפך להיות כנראה אחד הרגעים הכי זכורים ואייקוניים מהאירוויזיון (המשעמם) של השנה, אז מה כל השאר משנה?
״הוא נישק את המנחה?!״ תקרית מביכה לנציג הישראלי באירוויזיון pic.twitter.com/clRzJ9UZwi
— mako (@mako_feed) May 12, 2022
מאבק השנה: המצעד בנתיבות
בכל שנה עוד ועוד ערים בארץ ובעולם מצטרפות לחגיגות חודש הגאווה ומציינות אירועים משל עצמן. בישראל, עיריות רבות מפיקות מצעדים ואירועים משלהן, אך לעיתים אירועי הגאווה הם יוזמה פרטית של פעילים מקומיים, אותם מלווה האגודה למען הלהט"ב. השנה, יזמו לראשונה מספר פעילים מנתיבות על קיום אירוע משלהם, רק כדי להיתקל בהתנגדות מוחלטת מצד תושבים רבים, שהפנו שנאה רבה כלפי הקהילה.
למרות ניסיונות מאומצים של המארגנים להרגעת הרוחות ולהידברות, השנאה גברה והגיעה לשיא באקט ונדליסטי אלים, כאשר נופצה שמשת הרכב המשפחתי של אחד המארגנים, ומאוחר יותר קליע הונח מחוץ למשרדה. זה כבר היה יותר מדי והאגודה למען הלהט"ב החליטה לבטל את האירוע, שלא זכה לתמיכת ראש העיר.
אבל הניסיון לאירוע גאה בנתיבות לא היה כישלון של הקהילה הגאה ופעיליה, והעיד בעיקר על השיח האלים השולט ואוזלת היד של משטרת ישראל. זו הייתה תזכורת מכאיבה שאפילו בשנת 2022 ישנם עדיין מרחבים שעוד לא מוכנים לשיח פתוח והוכחה שלמרות שיש מי שטוען אחרת - המהפכה עוד לא הושלמה.
מהפכת השנה: הקהילה הגאה אומרת "מי טו"
הקהילה הגאה פתחה את תשפ"ב עם שבירת השתיקה סביב הפגיעות המיניות שבתוכה. ארבע שנים אחרי שתנועת "מי טו" התפוצצה בעולם ובישראל עם כמויות בלתי נתפסות של עדויות כואבות, הגיע גם תורה של קהילת הלהט"ב המקומית להתחיל להתעסק בפצעים שלה בדרך לריפוי.
בזכות מספר אנשים אמיצים שחשפו את האירועים המזעזעים שהם חוו, בין אם דרך עמוד האינסטגרם "תורנו" שהקים עומרי פיינשטיין ובין אם ברשתות החברתיות או דרך כלי תקשורת, הסוגיה המושתקת והכואבת סוף סוף צפה על פני השטח. גל אוחובסקי, איתי פנקס-ארד, רונן אור צרפתי וארנון גלעדי היו בין האנשים נגדם עלו טענות קשות, אבל הדבר החשוב ביותר שקרה שהוא שאותם תחקירים עודדו נפגעים רבים להפסיק להתבייש ולהאשים את עצמם - ולדבר.
ההתעוררות הזו הובילה את ארגון הנוער הגאה, איגי, ליזום הקמת ועדה בלתי תלויה שתבחן לעומק את נושא הפגיעות המיניות בקהילה הגאה, ולהביא דין וחשבון על ההתנהגויות הבלתי מוסריות בתוך הקהילה הגאה ובפרט בתוך הארגון עצמו. אמנם יש לפנינו עוד דרך ארוכה ואנחנו רק מסכמים את השנה הראשונה לשינוי התודעה הקהילתי, אבל הנושא בעבע מתחת לפני השטח שנים קודם לכן ואפשר רק לברך שהוא סוף סוף צף מעל פני השטח. רק דרך שיח, תמיכה בנפגעים והוקעת הפוגעים נוכל יום אחד להתגאות בשינוי החברתי שהובלנו כולנו יחד.
פרידה מיונתן דנילוביץ', מחלוצי המאבק הגאה בישראל
את תשפ"ב אנחנו חותמים עם פרידה עצובה מאחד מחלוצי המאבק הגאה בישראל, שהלך לעולמו באוגוסט. דנילוביץ', לשעבר יו"ר האגודה למען הלהט"ב, היה המפיק של הפגנת הקהילה הגאה הראשונה בישראל ומקים ארגון תהל"ב לתמיכה בהורים לילדים להט"ב. דנילוביץ' היה אקטיביסט במלוא מובן המילה. כבר ב-1989 הוא הגיש את אחת העתירות החשובות ביותר במאבק הגאה בישראל, והעתירה שלו הובילה לתיקון ההיסטורי שקבע איסור אפליה על רקע נטייה מינית.
בלי דנילוביץ' ובלי פעילים ופעילות כמותו, לא היה אתר דייטינג לפרוץ אליו ולא הייתה ביקורת למתוח על פונדקאות. לא היו ספרי ילדים על ילדות טרנסיות שיציתו מהומה ולא היו דוגמניות שמפרסמות התנצלות בפני הקהילה הגאה כי כשלו בלשונן. הפעילות של דנילוביץ' לאורך השנים השפיעה באופן ישיר על כל חבר וחברה בקהילה הישראלית, ועל כך נהיה חייבים לו תודה לעד.
