אם יש משהו אחד שלמדנו בפרק פתיחת העונה של "אמא מחליפה" ששודר אמש (ראשון) הוא שהורים סטרייטים והורים גאים יכולים להיות ניג'סים באותה המידה. כשג'קי אזולאי הגיעה לבית משפחת הרוש-חיטמן היא לא הבינה מה נפל עליה, ויותר מזה - מה עתיד ליפול על משפחתה.
היא אמנם ציפתה להתחלף עם אמא, אבל מצאה את עצמה נכנסת לדירה בה חיים באושר אוהד חיטמן ורן הרוש, יחד עם צמד התאומים שהביאו לעולם בהליך פונדקאות, אווה וברי. לא עברה דקה מאז יצאה לסיור בדירה החדשה וכבר החלה לדאוג בנוגע למה שעלול להתרחש בביתה. "לא דיברנו עם הילדים על משפחות חד מיניות, מה הם יעשו? ישראל ישתתק ולא ידע להסביר את זה", אמרה לעצמה ולא הייתה רחוקה מהאמת.
בן זוגה של ג'קי, ישראל, סיפר בעצמו שלא כל כך ידע איך לאכול את הסיטואציה, אבל אי אפשר שלא לציין לטובה שעשה כמיטב יכולתו שלא להעכיר את האווירה המביכה ממילא. "באותו רגע הראש שלי חושב 'רגע, הילדים מחפשים אמא, הם לא מוצאים'", אמר, "ניסיתי לעשות את האווירה ככה שאוהד לא ירגיש פגוע, אבל עדיין, אני לא יכול להבין את זה. בעולם הדתי זה לא מובן".
כך נפלה המשימה המורכבת של לספר לילדים על משפחות גאות בידי חיטמן, אבל בגלל שלא היה לו באותו רגע קסילופון, הוא לא הצליח להלחין את המשפט "כי אמא זאת אישה ואבא זה גבר" והסתבך בעצמו בניסיון ההסברה הכושל. עם כל מאבק ארוך השנים של להט"בים לנראות והכרה בקרב האוכלוסייה הכללית, עדיין נדמה שלעיתים קרובות מדי נדרשים הסברים מצד ההורים (הסטרייטים והגאים), כדי להבטיח לילדים מבט נקי מדעה קדומה וסטיגמה. אז איך באמת כדאי לדבר עם ילדים על משפחות גאות?
אל תעשו עניין - "הומואים" ו"לסביות" אינן מילים גסות
עוד לפני שאנחנו מחפשים כיצד לנרמל משפחות שאינן מורכבות מאבא-אמא, צריך לזכור שהדרך בה אנחנו מעבירים את המידע חשובה לא פחות. בתור התחלה, אפשר לדבר על דמויות להט"ביות שקרובות לחיי הילדים. זה יכול להיות הדוד מתל אביב, קרובי משפחה אחרים, חברים מבית הספר או ההורים שלהם, או אפילו דמויות טלוויזיוניות שהם מכירים ואוהבים. אפשר לספר בדרך אגב ש"אוהד ורן באים לבקר. אתה יודע שהם הומואים?", זה אולי נשמע קצת צורם, אבל הערה אגבית שכזאת תעזור להרגיל את האוזן ותסייע לילד להבין שהם זוג ומשפחה אמיתית, ולא סתם שני חברים ממש ממש טובים.
אל תספרו סיפורים - היצמדו לעובדות
יכול מאוד להיות שלא כל הסיפור יתיישב באופן מושלם ברגע הראשון, ולכן כדאי להיצמד קודם כל לעובדות היבשות. בסופו של דבר, בעיני הילדים סיפור ההיכרות של זוג חד מיני לא יראה אחרת מסיפור ההיכרות של כל זוג אחר, ואת המורכבות החוקית והחברתית של איך מגיעות משפחות גאות לעולם אפשר לשמור בצד לעת עתה.
לאתגר תפיסות מגדריות
גם בעולם נטול הומופוביה, קיומם של אנשים שאינם עונים על התפקידים המגדריים הקלאסיים אותם כולנו מכירים יכול להיות לא מובן ואף מאיים. לכן אולי כדאי להקדים תרופה למכה, ולהסביר לילדים מראש שתפקידים מגדריים לא מוחלטים ופשוטים כפי שניתן לחשוב. אפשר לומר לילדים משפטים כמו "אני בת ואני מאוד אוהבת לשחק כדורגל", או "סבא מאוד אוהב לבשל ולאפות עוגיות".
אל תתעלמו - התייחסו ישירות לאמירות פוגעניות
זה בטח לא יפתיע איש בהתחשב באקלים החברתי בו אנחנו חיים, אבל יכול מאוד להיות שתעלה מצד הילדים הפגנת זלזול, שנאה או התנשאות. העירו את תשומת לבם לאמירות פוגעניות כפי שהייתם עושים עם כל מילה רעה אחרת. כדי לנרמל את השיח צריך להתייחס גם לחלקים הקשים יותר, כמו כל התבטאות אחרת. באופן דומה, במקרה ששניכם עדים להתנהגות להט"בופובית, כדאי להתייחס לאירוע ולהצהיר שבמשפחה שלכם מקבלים את כל האנשים באשר הם, מבלי לשפוט אותם.
ענו לעניין
השיח הציבורי סביב נושאים להט"בים הוא עדין ומורכב, ובהרבה מקומות בחברה הישראלית הוא גם שאלה בעלת מטען פוליטי ורגשי גדול. על השאלות של ילדים בנושא כדאי לענות בצורה ברורה וישירה. אם הם שואלים מדוע לילד בכיתה יש שתי אמהות, לא בטוח שהכוונה היא לשאול על האופן המסוים בו הן התחתנו או הביאו ילדים לעולם. כדאי לענות תשובה קצרה וקולעת - "יש לו שתי אמהות כי הן אוהבות אחת את השניה ובחרו להקים יחד משפחה". שאלות על תפקידים מגדריים כמו "למה יש בנים שמסתובבים עם שיער ארוך ולובשים ורוד?" תמיד ראויות לתשובה פשוטה - "כי ככה הם אוהבים". שאלות רחבות ומורכבות יותר שאין עליהן תשובה פשוטה וברורה כמו "האם בן יכול להפוך לבת?", צריכות להוביל אתכם לברר ביחד עם הילדים מה הם בדיוק מנסים לברר ולכוון את השיחה למקומות יותר ספציפיים.