אגדת הרוק דיוויד בואי הלך לעולמו אתמול (10.1) בגיל 69. בואי נאבק בסרטן כשנה וחצי, ומשפחתו ביקשה שיכבדו את פרטיותם, ויאפשרו להם להתאבל בשקט. רק בשבוע שעבר יצא אלבום האולפן העשרים וחמישה של בואי, Blackstar.
נוסף על פועלו המוזיקלי שהתפרש על פני חמישה עשורים, בואי הפך לסמל לאנדרוגניות, קוויריות וערעור זהויות מגדריות. כבר באלבומיו הראשונים התבלט הזמר בזכות הופעה זוהרת, מתריסה, שחתרה תחת גבולות תרבותיים של ייצוג מגדרי ומיני. בואי היה אחד האמנים הבולטים והאהובים בסצנת הרוק באנגליה שנהג להתאפר ולהתלבש בבגדים שנחשבו אז לנשיים במובהק.
מהעטיפה חיוורת הפנים של Hunky Dory, האלבום שפחות או יותר המציא את הגלאם רוק, עבוֹר ברומן שהיה או לא היה עם מיק ג'אגר ועד להופעות הפרובוקטיביות בסרבלים בעלי מחשוף נדיב ונעלי עקב – דיוויד בואי לא נרתע לרגע מהמחשבה שמישהו יקרא לו נשי. עבורו, נשיות ומעבר מגדרי מעולם לא היו מושגים שליליים. "תמיד הייתי הטרוסקסואל בארון", אמר בואי בראיון ל"רולינג סטון", בשנות השמונים, בהתייחסו לשמועות אודות מעלליו המיניים ולמחוות המיניות המוחצנות שלו כלפי גברים. "לא הפריע לי שידעו שאני ביסקסואל. אבל לא רציתי לייצג אף קהילה", אמר בראיון משנת 2002, "ידעתי מה אני רוצה להיות – יוצר ואמן מופיע – והרגשתי שבמשך זמן רב הביסקסואליות היתה הכותרת שלי".
מותו המפתיע של בואי מאפשר לנו לחלוק מחווה, קטנה ומאוחרת ככל שתהיה, למי שלאורך כל הקריירה שלו התנהל בקוּליות מפתיעה כלפי מגדר ומיניות וסיפק לנו, על הדרך, אינספור מראות חדשניים של אופנה עלית.