מוטי אנקרי, משפיען ויוצר תוכן יהודי-אמריקאי כבר יותר מעשור, שהביא לישראל עשרות מפורסמים שלהם מיליוני עוקבים ברשתות החברתיות, ביניהם גם השחקן וכוכב "דברים מוזרים" נואה שנאפ. כעת האנטישמיות פורצת גבולות חדשים, אך הוא מסרב להוריד את שרשרת מגן דוד מהחזה, ממשיך להילחם על שמה של המדינה - גם אם יש לזה מחיר. "משפיענים חוששים עכשיו לבוא לישראל בגלל התגובות", הוא מספר בשיחה עם mako.
חזית ההסברה הישראלית אולי לנצח תהיה בעייתית, בין אם בגלל אנטישמיות או נוכחות מוסלמית בולטת ברשת. אחד הביטויים לכך הן הפגנות יומיומיות שרבות מהן מביעות תמיכה בארגון הטרור חמאס, ובין המשתתפים אפשר לפגוש אלפי סטודנטים בארה"ב, ומובילי דעת קהל או משפיענים בכל רחבי העולם. ניו יורק, עד לא מזמן אחתת הערים הבטוחות ביותר ליהודים, שינתה ברגע את פניה ויש מי שצופים שבקרוב נרגיש גל עלייה אדיר לישראל.
אנקרי (31) מספר שאל מול אותן הפגנות פרו-פלסטיניות, שללא ספק מעוררות חשש כבד, פעילים פרו-ישראליים רבים כמוהו לא מפספסים הזדמנות להשמיע קול חזק בעד ישראל. הוא עצמו השתתף בעצרות פרו-ישראליות בניו יורק ובוושינגטון, פאנלים באו"ם, צילומי תמונות חטופים ברחבי העיר. "ההפגנות האלו נתנו לי כוח להמשיך את מה שאני עושה, זה ללכת עם האמת שלי גם במחיר של לאבד עוקבים", הוא משתף. "מאז החלה המלחמה איבדתי לא מעט עוקבים בגלל התכנים שפרסמתי, אבל הפעם דווקא זכיתי גם להרבה עוקבים חדשים. כך או כך, התוכן והאמת חשובים יותר".
כאדם שיצר לא מעט קשרים עם משפיעים וכוכבי רשת, אנקרי מספר שיש לא מעט משפיענים וכוכבי הרשת איתם הוא בקשר המביעים תמיכה בישראל ומצדדים בה, אך הם מעדיפים לשמור על שתיקה כדי לא להיכנס לקלחת הרותחת ברשתות החברתיות, מתוך חשש אמיתי לאיבוד קהל אנטי-ישראלי. בינתיים, הוא מספר, הוא לא מתכוון להרפות מהמשך הסברה ישראלית.
"קיבלתי המון הודעות תמיכה מתעשיית האופנה, למשל, אבל ראיתי כמה אנשי יחסי ציבור וחברים שהפסיקו לעקוב אחרי - וזה בסדר", הוא אומר. "הרבה מהחברים הטובים שלי פחות בקשר איתי בגלל המלחמה. ברור לי שתמונות של ילדים פצועים בעזה לא טובות, אבל זה מהה שקורה במלחמה. זה כואב לי כי אני יודע שכל עוד המנהיגים הפלסטינים יבקשו להשמיד את ישראל מעגל הדמים יימשך. הטרור הפלסטיני לא התחיל ב-7 באוקטובר, ובעיניי, מי שתומך בפלסטין תומך גם בהשמדתה של ישראל. 'פרי פלסטיין' זה בדיוק זה".
אנקרי, שגר בניו יורק כל חייו, ממשיך להתגאות בשורשיו, אבל מודה שגם הוא מפחד מהשנאה המתגברת נגד הקהילה היהודית. "ישראל תמיד תהיה הבית שלי, אבל כרגע זה המקום שאני צריך להיות בו. אף מדינה לא מושלמת, ולצערי אנטישמיות ואנטי-ציונות תמיד יהיו", הוא אומר. "תמיכה בישראל גובה מחיר נפשי כבד. אני עצמי חווה את זה על בסיס יומיומי אבל אני לרגע לא מתחרט על מה שאני עושה".
למרות החרפת השיח נגד ישראל, גם ברשתות החברתיות, הוא מאמין כי יש עוד תקווה, ודרכו היא להאיר את ישראל באופן חיובי, במקום לעסוק באופן מתמשך בהגנה על פעולותיה של ישראל או בהסברה של מה שאירע. "כשאני רואה מקום מעניין ומושך באינסטגרם אני ארצה לבקר בו, לכן אני ממליץ לכל מי שפועל ברשתות להתחיל לשתף עובדות וסיפורים אישיים", הוא אומר. "זה בדיוק מה שאני עושה בסרטונים שאני מעלה".
למרות גל האנטישמיות שמתעורר ברחבי העולם, אנקרי מספר כי נתקל באנטישמיות רק ברשתות החברתיות. "לאנשים יש יותר אומץ ברשת, גם אנשים שאני מכיר אישית", הוא אומר. "בתקופת 'שומר החומות' הייתה נגדי המון שנאה ברשת. התנועה הפלסטינית חברה לארגונים כמו BLM, והם ניסו לחבר בין הנרטיב הפלסטיני למאבקים אחרים. איבדתי יותר מ-30 אלף עוקבים בבת אחת, אבל הצלחתי לגייס יותר משפיענים ועוקבים יהודים תומכי ישראל".
כבר אז החליט אנקרי לעשות כל שביכולתו למצוא פתרונות לשנאה המתגברת נגד ישראל. "לפני שנתיים הרגשתי שהנרטיב בארצות הברית היה מלא בדעות קדומות נגד ישראל, אפילו שאנשים מעולם לא ביקרו בארץ", הוא נזכר. "אז החלטתי להתמקד בעידוד משפיענים וסלבס לבקר בישראל ולהציג את הצדדים החיוביים הרבים במדינה".
זו התשובה שלך לבלה חדיד?
"הרגשתי שאנשים סתם אומרים לא להגיע לישראל וזורקים מילים באוויר כמו פינקוושינג, ג'נוסייד. אז כדי להילחם באנשים כמותה צריך להביא משפיענים עם מיליוני עוקבים. בשיתוף ארגונים יהודים ניסיתי להביא כמה שיותר, אבל חלק חששו מהתגובות שיקבלו בעקבות ביקור כזה אז הם ויתרו. אני יכול להבין למה הם מסרבים - הם לא רוצים כאב ראש".
בין האנשים שדווקא קפצו על ההזדמנות לבקר בארץ הקודם היו כוכב סדרת הלהיט של נטפליקס "דברים מוזרים", נואה שנאפ", הדוגמנית הטרנסג'נדרית ניקיטה דרגון וכוכב הרשת אלכס קוסטה המחזיק ביותר מ-3 מיליון מנויים בערוץ היוטיוב הפופולרי שלו. בימים אלה הוא בין מובילו של מיזם חדש, במסגרתו עתידים להגיע לישראל מפורסמים אמריקאים כמו השחקניות ג'ניפר גארנר וקתרינה גרהאם.
"הם יודעים, כמו הרבה אחרים, שישראל היא מדינה מדהימה", הוא אומר על האנשים שסירבו להגיע לישראל. "מעולם לא היה צריך לשכנע מישהו שהאוכל הוא הכי טעים, שהאנשים הכי יפים וכי יש לישראל הרבה להציע בהיסטוריה, בתרבות ובחיי לילה. החלק הכי קשה הוא להודות בפניהם שסביר להניח שהם יחוו שנאה רק כי קפצו לביקור. בזמן המלחמה זה הפך עוד יותר קשה. מה שקורה עכשיו יגרום לאנשים שכבר לי שיגיעו לתהות אם זה בטוח בכלל".
"לקח לי זמן להבין שכדאי לצאת מהארון"
אנקרי נולד בברוקלין שבניו יורק למשפחה אורתודוקסית-מודרנית. כשהיה בן 20 הוא החל לעבוד בתעשיית האופנה, תחילה במגזין GQ, אחד ממגזיני האופנה המובילים בעולם לגברים, ולאחר מכן במגזין "בלומברג אנד גו". אנקרי עבד כמעצב וראיין סלבריטאים כמו רמי מאלק, סופי בוש ורבים אחרים בשבועות האופנה, כשבמקביל הוא פיתח קריירה נאה כיוצר תוכן ומשפיען רשת. במהלך עבודתו הוא הכיר את כריסטיאן בנדק, בן זוגו, וכיום הם מתגוררים ביחד בעיר. אל הרזומה הזה לאחרונה הצטרף סעיף חדש, כאחד מאנשי הצוות סביב כוכבת הפופ הישראלית נועה קירל.
הוא האח הצעיר מבין חמישה אחים ואחיות ועדיין מחשיב את עצמו "יחסית" דתי. "אני מאמין באלוהים, מניח תפילין כל בוקר, משתדל לעשות קידוש וכמובן חוגג את החגים היהודיים לאורך השנה", הוא משתף. "אף פעם לא הרגשתי שאני צריך לצאת מהקהילה הזו. למרות זאת, החיים כנער הומו בקהילה האורתודוקסית היו קשים, כי לא נחשפתי להומואים אחרים ולתרבות גאה".
בגיל 23 הוא עזב את ברוקלין אל ליבה של העיר ניו יורק, ונחשף לתרבות הגאה, אם כי החליט שעדיף לו להישאר בארון. "לקח לי הרבה מאוד זמן להודות ולהבין שכדאי לי לצאת"', הוא משתף. "גם כשהכרתי את בן הזוג שלי, ישר הבנתי שאני לא מתכוון לפרסם 'תוכן זוגי' בסושיאל מדיה. אבל כן, אני גם בחרתי להסתיר את הזוגיות שלי בסוד, אפילו שהעוקבים שעקבו אחרי שנינו ידעו שאנחנו ביחד".
היום המשפחה שלך יודעת שאתה הומו.
"לפני שש שנים אחי התאום והאחיות שלי גילו את זה במקרה, וזה היה קשה להם כי זה לא הגיע ממני. הם הופתעו מאוד. היו לי גם בנות זוג בעבר והם לא נחשפו להומואים בחיים, אבל הם קיבלו את זה בהבנה".
רק לפני מספר חודשים, הוא סוף סוף אזר אומץ וסיפר גם לאמא שלו. "בכיתי הרבה, וכל כך שמחתי אחרי שהיא קיבלה את זה והכילה אותי. היא אמרה לי שהיא גאה בי ואוהבת אותי, שזה לא ישתנה. זה היה אחד הרגעים הכי טובים בחיי".