בשנת 1978 שיחררה להקת "וילג' פיפל" את אחד מלהיטי הדיסקו הגדולים ביותר של כל הזמנים, YMCA, שעד היום גורם לאנשים, במודע או שלא, להניף את הידיים באוויר וליצור לפי הקצה אותיות באנגלית. ששת חברי הלהקה, שהיו מחופשים כל אחד לדמות סקסית מצ'ואיסטית-הומואית אחרת, הקליטו עבור האלבום "קרוזינג" את הלהיט YMCA, ששיבח את המרכזים הקהילתיים של האגודה הנוצרית הצעירה, מקומות שתוארו בשיר בתור מקומות נפלאים לבילוי ולינה.
השיר, שרבים יודעים לדקלם בעל פה גם היום, הפך תוך זמן קצר ללהיט ענק שמחזיק גם 45 שנה אחרי שיצא לראשונה. גם הקהילה הגאה באותם הימים אימצה לעצמה את השיר, אבל לא רק בגלל התחפושות האייקוניות, אל בעיקר בזכות המילים של השיר, הפונות ישירות ל"בחור צעיר" ומבשרות לו שב-YMCA הוא יכול למצוא "כל דבר שגבר יכול להנות ממנו" וגם "הרבה דרכים לבלות יחד עם כל הבנים". כששם האלבום הוא "קרוזינג", קשה שלא לתהות האם מדובר שם בהזמנה מפורשת.
אבל אם תשאלו את סולן הלהקה המיתולוגי, ויקטור ויליס (השוטר), שגם היה אחראי לרוב הלהיטים שלה, התשובה תהיה שאתם חיים באשליות. ויליס, הסטרייט, כתב את הלהיט YMCA יחד צמד המפיקים של הלהקה, בנרי בלולו הסטרייט וז'אק מורלי ההומו. בשנת 2017, סיפר ויליס לכלי תקשורת אוסטרלי שהוא בכלל שאב השראה לשיר מזכרון נעורים, אז נהג לצפות בחברים שלו משחקים כדורסל ב-YMCA בניו יורק. "השיר לא נכתב כשיר הומואי מהסיבה הפשוטה שאני לא הומו", אמר אז. "רציתי לכתוב שיר שמתאים לסגנון החיים של כל אחד".
אבל עד אז השיר הוטמע כל כך עמוק בחברה כשיר הומואי, שכמה שנים לאחר מכן ויליס פרסם בפייסבוק פוסט זועם נורא, בוא הוא מאיים לתבוע כל ארגון או אדם שאפילו יעז לרמוז שהשיר מדבר בדרך כזאת או אחרת על סקס בין גברים. "תוציא את המוח שלכם מהביבים, בבקשה", הוא כתב אז בכעס, אבל לא תבע אף אחד מאז ואף הוסיף "אני שמח שהקהילה הגאה אימצה את השיר כהמנון, בזה אין לי התלבטות".
כשאחד מכותבי השיר אומר דברים כאלה קשה להתווכח, אבל שאר חברי להקת "וילג' פיפל", בעיקר ההומואים שבהם, זוכרים דברים אחרים לחלוטין. בשנת 2008, סיפר רנדי ג'ונס (הקאובוי) למגזין "ספין" שהוא בעצמו עזר בסוף שנות ה-70 למפיק הגיי מורלי לשאוב השראה לשיר, בעזרת מפגש עם כמה כוכבי פורנו הומואים במכון הכושר של YMCA בניו יורק - בניין שאף מופיע בקליפ עצמו.
"מורלי הוקסם ממקום שבו אדם יכול להתאמן, לשחק כדורסל, לשחות, לקחת שיעורים וגם לקבל חדר", סיפר אז. "היו לי הרבה חברים מתעשיית הסרטים למבוגרים וז'אק, שהיה הומו, התרשם מהמפגש עם אנשים שראה רק במגזינים או סרטים. הביקורים האלה נטעו בו רעיון שקיבל חיים ב-YMCA". גם דיוויד הודו (פועל בניין), סיפר כי מקור השיר באורח חיים גאה. "אני מתכוון, תסתכלו עלינו. היינו קבוצת הומואים", היא אומר וציין שהמוזיקה של הלהקה התנגנה בעיקר במועדונים מחתרתיים של הומואים שחורים ולטינים. "האם השיר נכתב כדי לחגוג גברים הומואים ב-YMCA? כן, בהחלט - וההומואים אהבו את זה".
השיר הפך פופולרי לא רק בזכות שהיה קליט מאוד, אלא גם בגלל הריקוד המפורסם שמלווה את השיר, שבוצע לראשונה בתוכנית הטלוויזיה המוזיקלית "אמריקן בנדסטנד" בינואר 1979. במהלך צילום ההופעה, הבחין המנחה דיק קלארק שכמה אנשים בקהל יוצרים עם הידיים את האותיות בזמן הפזמון. הוא הציג את זה בפני ויליס ושאל אותו אם הלהקה מוכנה לשלב את זה בהופעות, ועל פי הדיווח ויליס השיב לו "נדמה לי שאנחנו חייבים". הלהקה התחילה ללמד את הקהל איך לבצע את הריקוד נכון ומאז ועד היום, בכל מקום ובכל זמן שהשיר מתנגן, תמיד יהיה אדם אחד שיבצע את הריקוד (גם אם זה רק אנחנו).
ברגע שהשיר יצא הוא נכנס ישירות אל רשימת 100 הלהיטים של בילבורד, כשהיא הגיע אחרי 13 שבועות אל המקום השני. בזמן שכולם חגגו את הלהיט במועדונים, איגוד צעירי הנוצרים מיהר להגיש תביעה נגד הלהקה. "מעולם לא אישרנו להם להשתמש בסימן המסחרי של YMCA למכירת סחורות או שירותים, והיינו מתנגדים לכל שימוש שעלול לגרום לציבור להסיק אחרת", אמר אז דובר החברה בארצות הברית. אבל הזמנים השתנו, וכשנשאל בכיר בחברה בשנת 2018 איך הארגון מרגיש כיום לגבי הקשר הגאה של השיר, הוא ענה שב-YMCA "חוגגים את השיר. זו הצהרה חיובית על YMCA ועל מה שאנחנו מציעים לאנשים בכל רחבי העולם".
עבור הקהילה הגאה המשמעויות של השיר בולטות וברורות, אבל מבקר התרבות הגאה מייקל מוסטו מאמין שהשיר עבר "סטרייטוושינג", כך אמר למגזין LGBTQNation. "כל הסאבטקסט נעלם", אמר וציין את הפופולריות שלו באירועי ספורט. "זה קורה לפעמים, שיר קריאה למדוכאים הופך לשיר מרים מתישהו בדרך, בעיקר כי סטרייטים אוהבים לגנוב דברים מההומואים, להוציא מהם את כל האדג'יות המפחידה ולהפוך אותו למשהו משלהם".
אבל למרות שהשיר אכן יכול להתפרש כשיר קרוזינג גאה, הדרך בה הוא מסתיים מציעה פרשנות מעט אחרת. "בחור צעיר, פעם הייתי בנעלייך / הרגשתי שלאף אחד לא אכפת אם אני חי / הרגשתי שכל העולם לוחץ / ואז מישהו בא ואמר לי / בחור צעיר צא לרחוב / יש מקום שנקרא YMCA / הם יכולים לעזור לך לשוב למסלול", שר ויליס בבית האחרון ולמעשה מעודד את הקהילה לתמוך בצעירים במצוקה.
45 שנה אחרי שיצא הלהיט על שמו, איגוד צעירי הנוצרים עדיין מציע תוכניות נוער מסובסדות לילדים מעוטי יכולת ותוכניות חינוכיות נגישות לאנשים בכל הגילאים. יותר מזה, האיגוד מגן על זכותם של להט"ב וטרנסג'נדרים להשתמש בכל מתקניו ושירותיו, מה שהופך אותו גם בשנת 2023 למקום שכיף לבלות בו, עם כל הבנים, עם כל הבנות ועם כל מי שביניהם.