אם עד היום לא ראיתם דראג קווינס לבושות תלבושות רוסיות מסורתיות ושרות במרוקאית בלב המדבר, כדאי שתצפו בקליפ החדש של מאמא דה לה סמאללה ועליזה וון ג'ורה, שמציג את הקסם של הפריפריה הישראלית ומשלב בין מרוקאית, רוסית וערבית.
הקליפ, שהופק לכבוד נובי גוד והשנה האזרחית החדשה, מציג גרסה מזרחית לשיר הרוסי המפורסם "קליניקה" שנכתב לפני כ-150 שנה. הרעיון להפקה נולד במוחו של יותם לוין (29), מלכת הדראג עליזה וון ג'ורה, עוד לפני פרוץ הקורונה, במטרה לקדם את ליין המסיבות הגאה בבאר שבע "המעמול", שפרח בתקופה בה היה מותר לרקוד ולחגוג. אבל אז המגפה השתלטה לנו על החיים ועיכבה הכל, עד שלוין החליט שהוא לא יכול להמתין יום אחד נוסף.
"לא יכולתי יותר להירקב בבית ולחכות שהכל יסתיים אז החלטתי להרים את הקליפ", הוא משתף בשיחה עם mako. "בהתחלה האמנתי שיהיה אפשר להפיק ולצלם הכל תוך שלושה חודשים, כי היה לנו קריטי שהקליפ יצא לכבוד נובי גוד. ימי הצילום נדחו כמה פעמים עד שהגענו לחורף. כבר היינו מיואשים. דאגנו שירד גשם דווקא בצילומים, אבל החלטנו לקחת את הסיכון. בסוף ירד גשם פעמיים לזמן קצר, אבל הספקנו לצלם הכל לפני השקיעה וזה לקח כמעט חמש שעות".
הפריפריה זה הבית
לוין הוא סטודנט לתואר שני בהנדסה כימית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב והתחיל לעסוק בדראג, בדמותה של עליזה וון ג'ורה, בזמן שירותו הצבאי. הוא גדל במגדל העמק אצל סבתא שלו, שעלתה מברית המועצות לשעבר. לפני שנתיים הוא הצטרף ל"קהילת עליזה", קבוצה אקטיביסטית הפועלת לפיתוח תרבות קווירית בבאר שבע ובדרום. השותף שלו לקליפ, אלן בסט (22), המוכר כמלכת הדראג מאמא דה לה סמאללה, עובד כמאפר ומתגורר בקומונה של תנועת ההתארגנות הבוגרת של ארגון איגי בעפולה. הם הכירו לראשונה לפני שנה במסיבה של ZE-MA, ליין מסיבות קווירי בעפולה, אז דיברו על הפוטנציאל ביצירת קהילות מקומיות קוויריות בפריפריה, ומאז השאר היסטוריה.
"גדלתי בבית עם אלמנטים רוסיים, בשכונה מעורבת בעדות ובתרבויות שונות", לוין נזכר. "לא היו התנגשויות בין רוסים למזרחים. ספגנו גיוון תרבותי". בסט גדל בדימונה, מספר שכנער הוא לא ידע שיש דבר כזה "אשכנזים". "עד כיתה י' האמנתי שכל אדם לבן שראיתי מחוץ לדימונה היה יוצא ברית המועצות, והאשכנזים הראשונים שהכרתי חיו בקיבוצים מסביב לבאר שבע. בעצם, גדלתי בעיר עם עושר תרבותי ושמעתי מגוון שפות, כולל הודית ואנגלית".
במרכז המגוון הזה פחות מורגש?
בסט: "חלמתי לחיות בתל אביב וגרתי שם שנתיים בזמן השירות הצבאי. זה לא הרגיש לי נוח. הרגשתי שאני חייב להיראות בצורה מסוימת כדי למצוא עבודה או אפילו כדי ללכת ברחוב. החיים במרכז הם אינדיבידואלים. קשה להכיר אנשים חדשים וליצור קשרים חברתיים חזקים. הרגשתי בלתי נראה. קל לי להתחבר לאנשים בפריפריה, יש פחות מירוץ מוגזם סביב כסף ופחות לחץ. אחרי השחרור החלטנו כל החבר'ה לעבור לעפולה. הפריפריה זה הבית שלי, זה מקום שנכון לי להיות בו ואני רוצה להילחם כדי לפתח את הפריפריה שלי".
View this post on Instagram
נדמה שיותר קל לחיות כלהט"ב במרכז הארץ.
לוין: "החיים במרכז באמת יותר מתאימים ללהט"בים. במשך שנים האמנתי שאוכל לחיות כהומו רק בתל אביב, אבל אז הבנתי שזה משהו שצריך לשנות והתחלתי להיות אקטיביסט. אני משקיע המון בקהילת עליזה בבאר שבע, ואחד הדברים הראשונים שעשיתי היה להקים ליין מסיבות, כדי שלהט"בים שגרים כאן לא יסעו עד תל אביב רק כדי לרקוד".
בסט: "בתל אביב תמיד אפשר לפתוח עוד ליין שיתחרה באחרים וגם הוא יעבוד קשה כדי לא לקרוס כלכלית. בפריפריה התחרות נמוכה ויש שיתופי פעולה בין ליינים שמבוססים על עזרה הדדית ולא אינטרסים. אני לא מאחל ללהט"בים לגור רק בתל אביב. המגורים בפריפריה לא מתאימים לכל אחד, אבל גם להט"בים במרכז חייבים להבין שבפריפריה יש הרבה דברים שקורים כל הזמן. אם הם יגיעו לבקר או לגור - הם יצברו חוויות ייחודיות שאין במרכז".
זה אומר שאתם לא ממהרים לעלות לרגל לתל אביב?
בסט: "מאז שעברתי לעפולה החברים שואלים כל הזמן מתי אני בא לתל אביב. זה מייאש ואני מתבייש להזמין אותם לעפולה, למרות שיש לי המון דברים להראות להם כאן. אנשים במרכז בטוחים שאני יכול להגיע עד אליהם, למרות שאצטרך לקחת יום חופש, אבל הם לא יבואו בחיים כי הם עובדים וצריכים כסף. בסופו של דבר הרבה תל אביבים לא זוכים לראות חלקים נהדרים ויפים אחרים של המדינה".
קשה שלא להזדהות, להבין וגם להסכים עם הטענות של לוין ובסט, אבל יחד עם זאת, הם בעצמם מספרים שלפעמים הם מרגישים מוזרים וזרים במרחב הציבורי בפריפריה. "ראש עיריית באר שבע עוזר לקהילה הגאה וזה ראוי לציון לשבח, אבל כל פעם שאנחנו מפרסמים פוסט על הקהילה, אנחנו מקבלים המון תגובות של אנשים שמאחלים לנו דברים רעים", מודה לוין. "זה לא נראה כשאני קורא תגובות בפוסטים של עיריית תל אביב. ההכלה מצד התושבים בבאר שבע ובכלל בפריפריה חסרה. יש מחסור בתקציבים וגם יותר הערות ומקרים להט"בופוביים מאשר במרכז".
View this post on Instagram
"מתגעגע להזיע פודרה"
עליזה וון ג'ורה ומאמא דה לא סמאללה היו בשיא שלהם עד לפני שנה ולוח הזמנים שלהם בתור מלכות דראג היה גדוש בהופעות. ליין "המעמול" של לוין מילא מועדונים במבלים, וגם בסט היה עסוק כחלק מצוות הליין של ה-WERK, ליין דראג שבועי שפעל בתל אביב עד שהגיעה הקורונה. "התחושה היא של קיצוץ כנפיים. נחנקנו כבר", אומר בסט. "אני מתגעגע לקהל ולהזיע פודרה על העיניים. הקליפ הוא היכולת להמשיך לשמח ולהצחיק אנשים כמו שרק מלכות דראג יכולות".
אפרופו מלכות מצחיקות, האם הגיע הזמן לורסיה ישראלית של "המירוץ לדראג של רופול"?
בסט: "אני נגד. עדיף להפיק גרסה מקומית עם מלכי ומלכות דראג ישראלים. למרות שזו מחשבה שמרגשת אותי ואם זה יקרה אז שיקראו לי. הכוח של התוכנית הזאת הרסני, כי מצד אחד היא מעלה שיח על דראג, אבל מצד שני הפאנדום באמריקה נהיה רעיל בצורה שכואב לראות. אני מפחד שהרעל הזה יגלוש לקהל הישראלי וייצור קרע בין אמני הדראג בארץ. האם אנחנו רוצים שהרייטינג יכתיב אילו מלכות ואמני דראג הם מיינסטרים ואילו לא?"
לוין: "הדראג הישראלי שונה בהרבה מובנים. בארץ יש מלכות דראג פי אלף טובות יותר, שלא היו עוברות שם בגלל 'הקווים המנחים' של התוכנית. גם אין במה לדראג קינגס ולצורות פרפורמנס אחרות. אולי כדאי להפיק גרסה ישראלית. תארו לכם את האתגר המוכר Snatch Game עם שרה נתניהו, קרין גורן, אביר ביט, מרגול וסטטיק".
הקהל הישראלי לא שמרן מדי?
"הוא כבר ראה את בנות פסיה, פאות קדושות ועוד רבות וטובות. אני בטוח שזה יצליח וגם מי שלא יתחבר לא יצליח להישאר אדיש. צחוק יכול לשבור הרבה מחסומים בחברה הישראלית. כשאני מאפשר לאנשים לצחוק איתי על נושא מסוים והם רואים שהשד לא כזה נורא, אז משהו מתרכך אצלם. אני מכיר אנשים שהגדירו את עצמם שמרנים שנהנו בהופעות והושפעו מהן לטובה".
עליזה וון ג'ורה: יותם לוין | מאמא דה לה סמאללה: אלן בסט | מילים: יותם לוין ואלן בסט | בימוי: יותם לוין | צילום ועריכה: שחר שוורץ | ע. צלם: גיל אליאס | צילום רחפן: אנדריי אוסדצ'י | תסריט: יותם לוין | הפקה: יותם לוין | הפקה מוזיקלית: "א-ב" ויותם לוין | עיצוב תלבושות: גונן צורן | עיצוב פאה לעליזה: דנה נחמן | תודות: מאיה לויטן, מיטל פלומפ ויובל לוין