עם ישראל עומד לצאת לקלפיות בפעם החמישית עם תחושת מיאוס כבדה. יש ביננו עוד כאלה שמוצאים את הכוח לעשות כל מה שצריך כדי שהמפלגה האהובה עליהם תזכה בכמה שיותר כיסאות בכנסת, אבל אחרים בוחרים לנצל את המצב דווקא למוזיקה טובה, כמו הראפר הגאה תום שנייד, שהשיק הבוקר סינגל חדש: "רשימה".
עד עכשיו, השירים של שנייד, שפתח את הבמה המרכזית במצעד הגאווה האחרון בתל אביב מול עשרות אלפי אנשים, עסקו בעיקר ביחסים שבינו לבינו ("דגל אדום" ו"כפרה די") או בעצמו ("גבר", "מזל טוב"); הסינגל "רשימה" הוא השיר הפוליטי הראשון שלו, ומשירי הפופ הבודדים בשנים האחרונות בישראל שנוגעים בנושא הזה. בקליפ המצוין ששנייד גם ביים, הוא מוצג כמי שמריץ בעצמו רשימה לכנסת - את מפלגת "כפרה די" שבראשותו. "אני מביא את עצמי כמועמד הקווירי המוגזם שהייתי רוצה לראות רץ לכנסת", הוא מספר בשיחה עם mako. "שיעשה רעש ובלאגן, שידרוך על ההומופוביה הממשלתית עם עקבים".
בסינגל, שהושק הבוקר (שלישי), פונה שנייד בצורה ישירה לאיזשהו נמען: "אין מה להגיד / אתה תופס מקום בפיד / והשכירות שם יקרה / כבר לא חושב שיש עתיד", וממשיך ומפציר "אל תבוא לי מימין או שמאל / ואל תקרא לי גוש" ומתגאה בכך שהרשימה שלו "ממרצ ועד הליכוד".
בקליפ שנייד אף מנשק את תמונתו של חבר הכנסת ויו"ר "הציונות הדתית" בצלאל סמוטריץ, ישר על השפתיים, ומתייק את תמונתה של שרת התחבורה מרב מיכאלי תחת שם הקוד "פקקים" ואת שר הביטחון בני גנץ כ"לא זוכר". "אני עובד על השיר הזה כבר כמה שנים. מלפני חמש מערכות בחירות", אומר שנייד. "הוא חיכה למומנטום הנכון".
למה בחרת לנשק את בצלאל סמוטריץ בקליפ?
"הגישה שלי אומרת שמול שנאה צריך להגיב באהבה ובן אדם שמקדיש את האג'נדה שלו לשנאה כנראה בסך הכל צריך חיבוק. יכול להיות שזה מהילדות או ממקום אחר, אבל שם יותר מדי שנאה, אלימות ואובססיה, אז אני בחרתי להפגין אהבה. לא נורא, אנחנו מתרוממים בעזרת השם".
בוא נחזור לרגע שבו באה לך המוזה?
"פוליטיקה ובחירות לא מביאים לי מוזה בדרך כלל, אבל ההתנגחות הפוליטית של מועמדים במשחק הזה מאוד הזכיר לי את העולמות של הדיסים שראפרים עושים אחד על השני. אמני היפ הופ מוציאים שירי דיסים כדי להגחיך את היריבים שלהם ולהרים לעצמם. ברגע שצפיתי בתעמולת בחירות זה התחבר לי במוח. ידעתי כבר תקופה שאני רוצה להוציא דיס על כל מיני ישויות בעולם המוזיקה, אבל השיר הזה דווקא בא ממקום של 'אל תעצבנו אותי'. יש הרבה אנשים שמה שאני עושה לא יורד להם בגרון. הם לא אוהבים את השילוב של קוויריות והיפ הופ".
אתה מוציא דיס טראק, אבל לא רוצה לומר על מי הוא? חבל, לא?
"הרבה פעמים אנשים מרכלים לעצמם, לא רוצה להתחיל להתקטנן על אמנים ספציפיים. אפשר לדבר על דו פרצופיות, על אנשים שמנסים לרצות את הקהל שלהם בלי לנסות להעביר מסר משלהם".
ומה המסר שאתה כן מנסה להעביר?
"הייתי רוצה להעביר מסר א-פוליטי של נראות מגדרית. אני רוצה לבוא כאמן נשי וקווירי בז'אנר מוזיקלי שנתפס כגברי, ושזה לא יהיה ביג דיל. הרבה פעמים הקיום שלי במרחב יכול לעצבן אנשים. זה יכול להתחיל במבטים ברחוב ולהגיע למקומות וערוצים מוזיקליים שבחרו שלא לקבל אותי בגלל השילוב של קוויריות והיפ הופ. לא פעם אמרו לי מנהלי עמודי אינסטגרם, קהילות ומדורי מוזיקה שהשירים שלי בוטים מדי. אני נתקל לא מעט באמירות שמאחוריהן עומד הרעיון 'לא נוח לי איתך'".
למרות שהשיר עוסק בבחירות ונפתח בשורה "הגיע זמן שתסיים את הקדנציה / רד מהבמה וכבר נדאג לך לפנסיה", שנייד עצמו מסרב לומר בקול רם את שם האיש אליו התכוון. "הקונספט של השיר הוא כפל המשמעות שלו", הוא מסביר. "המטרה היא להתייחס לאותם פוליטיקאים זקנים, סטרייטים ולבנים שמאסתי בקדנציה המיושנת שלהם, אבל גם למוזיקאים שמאסתי בניסיון שלהם לרצות ולהעביר משהו שהוא לא אותנטי. יש פה המון אנשים שצריכים לסיים את הקדנציה: גם מוזיקאים ישראלים וחנפנים וגם ממשלות מיושנות שלא יודעות לעכל קוויריות ובטוחות שאנחנו צריכים להישאר במסיבות שלנו בתל אביב".
פוליטיקאים ספציפיים שעולים לך בראש?
"אני חושב שזה די ברור במי מדובר, אבל אני מתעקש להשאיר את האמירה שלי א-פוליטית, בעיקר כי החטא קיים משני הצדדים. קוויריות היא דבר נרחב, לא איזו אג'נדה שמאלנית. אבל אם כבר פוליטיקאים ספציפיים, אני רואה המון צעירים בטיקטוק שחושבים שהדר מוכתר היא הדבר הכי צעיר ואותנטי. הדבר הראשון שעשיתי היה להציץ במצע שלה ולראות שמבחינתה הקהילה הגאה היא נושא למשאל עם. התנערות מוחלטת מכל דאגה לקהילה. אז אני כמו הדר מוכתר, אבל הומו ולא מעצבן".
מצד שני, זה השם היחיד שנקבת בו והיא אפילו לא חברת כנסת. אין מנהיג או מנהיגה שאתה תומך בהם, או כאלה שאתה חושש מהצלחתם?
"אני תומך בכל מי שהצביע לטובתי בעשור האחרון ולא מתחבא מאחורי 'משמעת פרלמנטרית'. אני לא תומך במפלגות ערביות וחרדיות שהדת מעוורת אותן, שמבחינתן להט"ב היא מחלה ונשים הן חפץ. אני תומך במועמדים ומפלגות שהקהילה משמעותית עבורן - אלו החיים שלי ושל מאות אלפים נוספים".
בקליפ אתה גם מציג את כתבת השער "להט"ביסטן" של מגזין "עכשיו 14", אותה כתבה גלי בת חורין.
"ערוץ 14 הוא סכנת חיים יומיומית לכל מי שחי פה. פלטפורמת אלימות שבראשה ריקלין. אני מאמין שהערוץ לא באמת מייצג את כל הצד הימני של המפה. מאוד נוח לצייר שנאת להט"ב כשייכת לצד הימני של המפה הפוליטית, אבל זו מיסקונספציה של הציבור את הימין".
מה היית רוצה שהלהט"ב הממוצע יזכור כשהוא מתקרב לקלפי?
"שזה הזמן שלהם לדאוג לעצמם. הייתי רוצה שכל להט"ב יבדוק אילו רשימות מכילות מועמדים גאים, אילו רשימות הולכות לחתום על הסכמים שיאפשרו להם לחיות את חייהם ואילו רשימות הולכות להילחם באלימות נגד הקהילה הטרנסית".
