"טרנספרנט", הדרמה הקומית עם כמה מהדמויות הכי מעצבנות שנראו על מסך הטלוויזיה, עלתה לפני שנה לשירותי הצפיה של "אמזון". בעשרה פרקים בלבד, הסדרה, שמבוססת על חייה של היוצרת, ג'יל סולווי, הספיקה לייצר הד תקשורתי נרחב. היא זכתה בפרס גלובוס הזהב לסדרה הקומית הטובה ביותר, וג'פרי טמבור זכה בגלובוס הזהב ובפרס אמי על גילומה של מוֹרה, הדמות הראשית.
מאז חלפה שנה, ולא מעט קרה בזירה הלהט"בית: ארצות הברית עיגנה בחוק נישואים חד מיניים, העולם התרגש מקייטלין ג'נר, ועל הקראש על לאברן קוקס מ"כתום זה השחור החדש" בכלל לא צריך לדבר. דמויות טרנסיות משתלבות בחזית התרבות, ומרמזים לנו שהמהפכה בעיצומה ושהעתיד יהיה ורוד יותר.
הפרק הראשון בעונה השנייה של "טרנספרנט" עלה לרשת בשבוע שעבר, כמעין טיזר לשאר העונה, שתעלה כולה בשבוע הבא (ב"אמזון" ב-11 בדצמבר, ב"הוט" וב"סלקום טי וי" ב-13). אני צפיתי, סיכמתי, והרשמים על העונה החדשה לפניכם. ראו הוזהרתם כי יש, מן הסתם, מלא ספוילרים.
כל השינויים שהזכרתי מתבטאים כבר בפתיח, שבמקום להציג הבזקים מחיי המשפחה לצד מוזיקה נוסטלגית, מכיל קטעי וידאו של רגעים היסטוריים בקהילה הלהטבי"ת. האם זה אומר שגם "טרנספרנט" מפסיקה להתעסק במשפחה ומתחילה להתעסק במהפכה שהיא עצמה לוקחת בה חלק?
פתיח הסדרה בעונה הראשונה:
"תחשבו על משהו שמח, תגידו חנוכה!"
הפרק נפתח כמה חודשים אחרי אירועי סוף העונה הקודמת, במעבר יפה משבעה על אחד לחתונה של אחרת, ואמא'לה כמה מורט עצבים זה היה. המשפחה מתארגנת לתמונה קבוצתית לקראת החתונה המסורתית של שרה ובחירת ליבה, תמי, ואף אחד לא נותן לאף אחד לדבר. הצלם זורק מדי פעם ליהודים הנוירוטים, "תחשבו על משהו שמח. הנה, תגידו חנוכה", ולבסוף פונה אל מוֹרה ואומר לה, "אדוני, אם תוכל רק להרים את הראש". פה זה נגמר, וגם לי זה צבט בלב.
תשמחו לגלות שג'וש ורחל הרבנית נשארו יחד, למרות שהוא ג'אנקי של אהבה, סקס ופחות או יותר כל דבר מגניב. השניים אפילו מצפים לילד ראשון! טוב, ילד שני לג'ושי, שגילה בעונה הקודמת שיש לו בן (חתיך) בן שמונה עשרה. את סוד ההיריון הוא מספר לאחותו, אלי, כי לעזאזל, הבן אדם ממש צריך שיגידו לו שהוא בסדר ושהוא מאושר. אך היא לא מצליחה לסתום את הפה ותוך רגע כל המשפחה יודעת וכבר מתכננת את הברית.
שרה אמורה להתחתן, אבל ברור לה שעשתה טעות, ושהדבר האחרון שהיא רוצה זה לחיות לנצח עם כפילת אלן דג'נרס שנפלה עליה. אף פעם לא עמדתי מתחת לחופה, אבל יש לי תחושה שהייתי מרגיש כמו שרה; שמלחיצים אותי, צוחקים עלי, ושהדבר שאני באמת רוצה זה לעלות על המטוס שעובר מעל ועושה רעש לרבנית. איכשהו, שרה עוברת את זה ואז כבר מאוחר מדי להתחרט.
אה, ובכלל לא דיברנו על מוֹרה, שכבר חיה לגמרי בשלמות ובאומץ עם מי שהיא. המשפחה שלה מקבלת אותה והיא אפילו חזרה לגור עם בת זוגה לשעבר, שלי (ג'ודית לייט המרגשת). אך לא כל הנוצץ - זהב, ואחותה של מורה, הכבשה השחורה וההומופובית של המשפחה, מגיעה לחתונה רק בשביל להגיד "תתרחקי ממני, ושלא תחשבי ללכת לראות את אמא כשאת נראית ככה".
שרה יושבת בשירותים ובוכה, אלא מה, לצלילי "הבה נגילה". היא ממש לא רוצה להיות שם ואחיה באים לנחם אותה. "אני שונאת את תמי. אני לא מאמינה שאני אמורה לחיות איתה כל החיים שלי. לפי חוק", היא אומרת. אז כן, מסתבר שיש גם צדדים שליליים לנישואין לסביים כחוק. כך לפחות מסתמן ברגע הכי שמאפיין את הטון הפולני בסדרה, שכולה אכלו לי-שתו לי-אני בחיים לא אהיה מרוצה מכלום. מזל שרחל הרבנית עדיין לא שלחה את המסמכים לרישום, אז טכנית, שרה עוד יכולה להינצל.
צומת דרכים
בסיום הפרק, הדמויות עומדות בפני צומת דרכים. "אל תחפשי בי טעויות כדי שתוכלי להוכיח לעצמך שמערכת היחסים הזו היא כישלון, או שאת לא ראויה לאהבה", אומר ג'וש לרחל, כשהוא מגלה שהיא כועסת עליו כי סיפר לכולם על ההיריון. אז אפילו ג'ושי הצליח להתבגר ולקחת אחריות, וגרם לי גם להתאהב בו על הדרך. רחל נופלת שוב בקסמיו, אפילו שהוא צפוי עוד לפשל הרבה בהמשך הדרך. בחדר אחר, שרה ותמי מדברות. הן מבינות שזה נגמר, אבל מתנחמות בכך שלפחות החתונה היתה מוצלחת. שלי מנחמת את מוֹרה ואומרת לה, "אני מקווה שהרגשת יפה היום, כי את יפהפייה". בסוף מופיעה אלי, עדיין אבודה ובודדה, בוהה אל האופק ותוהה כמה החיים האלה יכולים להיות ממש fucked up.
כך נגמר הפרק הראשון "טרנספרנט", ורק ההמשך יעיד אם היא תמשיך להיות אהודה וטובה, או שתלך בדרכה של "בנות", שמעולם לא התעלתה על עונתה הראשונה. אני אחכה בינתיים לשבוע הבא, ואזכה להתנחם עם המשפחה הכי לא שגרתית ומרגשת שראיתי על המסך.
>> ולקינוח, יוצרת הסדרה, ג'יל סולווי, מדברת עם אלן: