יש מי שיכנו את לורין, נציגת שוודיה לאירוויזיון 2023 וזוכת תחרות הזמר האירופית לשנת 2012, בתואר "המלכה של האירוויזיון", ויש להם כמה סיבות טובות לכך. אחרי שכבשה את היבשת לפני קצת יותר מעשור עם הלהיט Euphoria, שנחשב לאחד הלהיטים הגדולים ביותר שיצאו מהאירוויזיון מאז ומעולם, היא מתכננת כעת לעשות היסטוריה ולהפוך לאישה הראשונה שזוכה פעמיים בתחרות, זאת אומרת, אם נועה קירל שלנו לא תחבל לה בתוכניות.
אם נסתמך על ההימורים נכון לעכשיו לורין (39) כבר בדרך לשם, עם השיר Tattoo שהפך ללהיט בכל רחבי אירופה מאז יצא לראשונה. בהתחשב בציפיות ובפוטנציאל הזכייה, היה אפשר לחשוב שלורין תרגיש את הלחץ, אבל עבור הזמרת המנוסה הלחץ רק יעורר אנרגיה שלילית, ואין לה זמן לזה, כך היא מספרת בראיון למגזין הבריטי PinkNews.
"המטרה שלי היא ליצור משהו שנותן תחושה של תקווה, כוח והעצמה", אמרה למגזין הבריטי והסבירה שלמרות שהתחרות חשובה בעיניה, היא דווקא רוצה להתחבר יותר למעריצים שלה. והיא ללא ספק הצליחה, שכן השיר איתו היא מתחרה באירוויזיון כבר הפך ללהיט ובשוודיה הוא נח במקום הראשון מאז יצא. "אלו אנשים שמביעים אהבה ואני מברכת על זה. אני כל כך שמחה, זה כוח מרפא כזה - להיות מקובלת, מוערכת ואהובה".
מאז זכתה באירוויזיון, לורין הפכה לאהובה במיוחד על הקהילה הגאה, ולא רק בגלל הקריירה המוזיקלית, שכן היא עצמה יצאה מהארון כביסקסואלית בשנת 2017 במהלך ראיון לטלוויזיה השוודית, אז אמרה כי בעיניה "אהבה היא איפה שאתה מוצא אותה" והגדירה את המשיכה המינית שלה פלואידית. לאורך השנים היא הופיעה באירועי גאווה, השירים שלה הפכו לפופולריים בקרב מלכות דראג והיא אף זכתה לשם החיבה "אמא" לו זוכים נשים אייקוניות הנערצות על ידי הקהילה.
לורין ידעה שהמעריצים הגאים התאהבו בה אחרי אירוויזיון 2012, אבל היום היא אומרת שהגייז נתנו לה הרבה יותר מאשר היא העניקה להם. "לפני 'אופוריה' ניסיתי למצוא את המקום שלי. שאלתי את עצמי לאן אני שייכת ואיפה אני יכולה להיות אני עצמי?", סיפרה. "לכל מקום אליו הגעתי היה 'לא', אבל פתאום התדפקתי על הדלת הזאת של קהילת הלהט"ב והם אמרו לי להיכנס".
"העניין עם הקהילה הגאה, שאני רוצה לקרוא לה הקהילה שלי, הוא שאנחנו מקבלים אנשים", הסבירה הזמרת את החיבור שהיא מרגישה. "אנחנו יודעים איך זה להיאבק בניסיון למצוא את עצמך, וזה היופי של מאבק: אנחנו מרגישים אמפתיה, אנחנו מבינים. בלי הקהילה הזאת לא הייתי יושבת כאן, וכל פעם שאני בקהילה שלי אני מרגישה שלווה מאוד. מעולם, בכל הקריירה שלי, לא הייתי במועדון הומואים שהרגשתי בו אנרגיה שלילית".
View this post on Instagram
ואם המילים האלה לא הופכות את לורין לגיי אייקון אמיתי, אז ההשתתפות שלה בגרסה השוודית לתוכנית הריאליטי הפופולרית "המרוץ לדראג של רופול", שם היא הפיצה לא מעט אור וחיוביות, ללא ספק עשתה את זה. "חוויתי את כל האנרגיה המדהימה הזאת מכל מלכות הדראג והרגשתי כמו בבית", סיפרה והסבירה מדוע אמנות הדראג מעוררת בה השראה. "לא רציתי שזה יגמר למען האמת. זה כל כך יפה והם כל כך יצירתיים. יש אושר, כאב והבטחה. אני אוהבת את זה".
בניגוד לאמנים אחרים, לורין לא מפחדת להביע עמדה פוליטית. בעבר היא תמכה באוקראינה בעקבות הפלישה הרוסית, בשנה בה זכתה באירוויזיון היא התבטאה נגד המדינה המארחת על מצב חירויות האזרח, וכעת היא מביעה דעה נחרצת נגד החקיקה האמריקאית האחרונה סביב מופעי דראג. "איך אפשר לרצות לעמוד בדרך של דבר כזה?", היא שאלה בתמיהה. "זה לא יעבוד, אי אפשר לשלוט ברוח. אל תבזבזו את הזמן שלכם בניסיון לשנות משהו שאף פעם לא ישתנה. פשוט תחיו את החיים שלכם, תנו לאנשים להיות מי שהם רוצים להיות. אתם לא רואים שזו רק אהבה?"