רק אחרי הליך גירושין מהיר שרמס אותה רגשית, כשהיא בעיצומו של תהליך גמילה מסמים, החליטה היוצרת והזמרת דניאלה חגאי שהיא פותחת דף חדש בחיים, משאירה מאחור את ההתעללות מאביה והאונס שחוותה בגיל 4, והופכת את כל הלימונים שלה ללימונדה מתוקה. כאקט סימבולי, היא הטביעה על גבה קעקוע ענק של עוף החול, ויצאה בפעם הראשונה לחיות את חייה כפי שהיא באמת רוצה, ללא שום עכבות.
"אמרתי לעצמי שהגיע הזמן לפרוש כנפיים ולהתחיל את החיים מחדש", היא מספרת בזהירות בשיחה עם mako, שכן זו הפעם הראשונה בה היא חושפת את סיפור חייה המטלטל. "תמיד רציתי לצאת ממערכת היחסים עם בעלי לשעבר, אבל לא ידעתי איך. הגרוש שלי עשה את במקומי משמיים, למרות שזה יצא בצורה הכי מגעילה שיש. חזרתי בשאלה, הצגתי את עצמי בתור גרושה והתחלתי לחפש את האחת שלי".
היציאה של חגאי (33) מהארון לא עברה חלק בגרון בקרב תושבי הישוב הדתי בו גרה כל חייה הבוגרים, אבל לשמחתה היא זכתה לחיבוק חם ממי שחששה מתגובתם הכי הרבה - ארבעת ילדיה, להם היא מקדישה את כל חייה. "הם אמרו לי שאני האמא הכי טובה בעולם, שזה לא משנה להם אם אני עם בן או עם בת, לסבית או לא לסבית, שהעיקר שאהיה שמחה", היא מספרת בהתרגשות. "אלו תגובות שריגשו אותי ברמות מטורפות. הם מאוד בוגרים ומחוברים אלי".
עם השנים מאז הגירושין, בזמן שהיא מנסה להתמודד עם האירועים המטלטלים של חייה במקביל לחיי נישואין שהיא מעולם לא רצתה, חגאי גילתה את התשוקה האמיתית שלה - המוזיקה. העולם הזה לא היה זר לה לגמרי, ואפילו קרץ לה כבר מגיל צעיר. "אני מנגנת על גיטרה עוד מגיל 11 ויש לי שמיעה מוזיקלית, אבל רק בשנת 2016 כתבתי והלחנתי את השיר הראשון שלי", היא נזכרת. "הבנתי שאני יודעת ליצור שיר, אז המשכתי לכתוב כמה שירים. זה היה הרגע שאמרתי לעצמי שאני חייבת לעשות עם זה משהו".
הזמרת הטרייה החליטה ללכת על כל הקופה, ללמוד פיתוח קול והתחילה מאז לספר את הסיפור שלה דרך המוזיקה. "מי שיצפה בכל הקליפים שלי וישמע את השירים לפי הסדר הכרונולוגי, ייחשף לסיפור בהמשכים, כמו סדרה בנטפליקס", היא מסבירה ומעידה שהכתיבה הפכה למקום המפלט שלה בה היא משתפת את אשר על ליבה. "מרגעים שלא יכולתי להסתכל על עצמי במראה, דרך ניסיון להטביע את עצמי במים עד שכמעט ראיתי את הסוף, ועד ההבנה שאני נמשכת לנשים. כל אחד מהשירים זה חלק מהסיפור שעברתי".
את המוזיקה, אותה היא משחררת לאוויר העולם עוד מ-2017, היא מתארת לא רק כאמנות שלה, אלא גם כתרופה. "כל מי ששומע את השירים שלי וחווה משהו בחיים שלו מתחבר למילים", היא אומרת. "לכל שיר יש מסר מעצים שפותח לך דלתות בתוך תוכך. זה מאפשר לאנשים להתבונן פנימה ולהכיר את עצמם קצת יותר טוב".
למרות המורכבות הטמונה ביצירה שלה, חגאי עוד לא חוותה את "רגע הפריצה הגדול". למרות זאת, היא מבהירה ומדגישה שהיא יוצרת מוזיקה בראש ובראשונה בשביל עצמה. "בעזרת השם אני מקווה שעוד אנשים יתחברו וזה יעשה להם טוב", היא אומרת. "אני לא אפסיק ליצור את המוזיקה שלי".
התדמית של חגאי לא תמיד ברורה ומעלה כמה שאלות, שכן מצד אחד ניתן לראות אותה עם שביס, אך מהצד השני מתגלה דמות אישה עם קעקועים ושיער קצר, כמו בקליפ לשיר "תפאורה" אותו השיקה לפני כחודש. גם בשיר הזה, כמו בכל השאר, היא נותנת לעצמה רגע להתבונן לתוך עצמה, לפגוש את דמותה מהעבר ולתת לעצמה "זמן למחילה". גם בפני הסובבים אותה, אבל בראש ובראשונה בפני עצמה.
"בימים אלה אני עובדת על האלבום השני שלי", היא משתפת על התוכניות לעתיד. "באלבום הראשון יש את השיר שבו יצאתי מהארון ואת המעבר שלי מהתקופה שהייתי דתייה. האלבום החדש יגיע ממקום יותר שלם וידבר על הילדים שלי, הדברים שעושים אותי מאושרת". באלבום החדש יופיע גם הסינגל החדש, "עושה לי את זה", בו היא מרשה לעצמה להכריז בגאווה על המשיכה שלה לנשים. "זה שיר שמדבר על אהבה נשית, וזה המקום שאני הכי גאה בו. לומר שאישה 'עושה לי את זה' ולאהוב את הנשיות".
"נכנסתי לגמילה וחודש אחר כך כבר קיבלתי גט"
"זה הזמן להשתחרר, לבטוח בעצמי", צועקת חגאי בתחילת הסינגל החדש שלה "תפאורה". אבל מה שעשוי להישמע כמשפט רגיל וקליט בשיר פופ כיפי ומקפיץ, הוא בעצם משפט ניצחון, שכן הדרך אליו הייתה קשה מנשוא.
היא נולדה בקריית גת וגדלה בבית מורכב וקשה, שבו היא וששת אחיה ואחיותיה התמודדו עם אב אלים שנכנס ויצא מהכלא פעם אחר פעם. למרבה הצער זו לא הייתה החוויה הכי טראומטית בחייה, שהתרחשה כשהיא הייתה רק בת 4. "נאנסתי על ידי קרוב משפחה", היא מספרת בכאב ומתארת איך חייה הפכו מאז ל"גיהנום". "חוויתי פוסט טראומה כתוצאה מכך אובחנתי בהפרעת אישיות גבולית. זה אומר שאני תמיד מוצפת רגשית, מתמודדת עם בעיות עצבים בכל יום".
בילדותה רצופת הכאב, דניאלה התחילה להבין גם את המורכבות שיש בתוכה, כשגילתה את זהותה המינית. "התאהבתי בבת בפעם הראשונה בגיל 8. אף פעם לא התאהבתי בבן, זה תמיד היה בי", היא נזכרת במבט לאחור. למרות ההבנה העמוקה הזו שתמיד הייתה לה, היא הדחיקה את הזהות המינית שלה והתמקדה בהקמת תא משפחתי שהיא תפסה אז כ"נורמלי". "הייתי במלחמה בין מי שאני לבין מה שהעדפתי להיות", היא מסבירה. "בסוף העדפתי להיות בחיק משפחה 'נורמלית'".
הבחירה הזו של חגאי הובילה את חייה מאותה נקודה והלאה, עד לחתונה שהיא לא באמת רצתה. "התחתנתי בגיל 17", היא אומרת אחרי נשימה עמוקה. "שנה אחר כך חזרתי בתשובה ושנה אחר כך, בגיל 19, הבאתי את הבן הבכור שלי לעולם. גרתי בישוב דתי ובניתי בית. כשראיתי את הגרוש שלי ראיתי בן אדם טוב ואמרתי עצמי להתחתן איתו כי יהיו לי חיים רגילים, אבל עמוק בפנים ידעתי שזה לא מה שהייתי רוצה לעצמי. התמקדתי בילדים מאותו הרגע, זה מה שנתן לי אושר".
לדבריי חגאי, ההדחקה של הזהות האמיתית שלה הובילה להידרדרות מהירה במצבה הנפשי. בניסיון לשמור על חייה, היא מביאה עם בעלה עוד שלושה ילדים לעולם. "עם השנים זה הפך יותר ויותר קשה בגלל המשיכה שלי לנשים", היא מתארת. "ניסיתי להתכחש למציאות וזה הפך את זה לקשה יותר. היה לי בית שבניתי בידיים שלי ולא רציתי להרוס אותו".
ההדחקה הייתה כל כך קיצונית, שהיא הובילה את חגאי להתמכר לכדורים. "הם עזרו לי להדחיק את הכאב העצום שחשבתי. לא רציתי להרגיש כלום", היא מספרת ברעד. לאט לאט, ההתמכרות לקחה מחגאי את החיים שלה, ולדבריה היא החלה "לעבוד על אוטומט". "עברתי הידרדרות פיזית ונפשית כתוצאה מהכדורים, עד שכבר לא יכולתי לעבוד או לתפקד במשך שנים".
בשלב הזה, גם חיי המשפחה שלה התחילו להילקח ממנה. "אני והגרוש שלי היינו בטיפול זוגי, במסגרתו הוא ידע שאני נמשכת לנשים וחשב שאני לא אוהבת אותו יותר", היא משתפת. "הוא חשב שאנחנו לא צריכים להישאר ביחד וגם אני כבר אמרתי שזה לא מה שרציתי. גם יחסי המין לא היו טובים. לא רציתי אותם וסבלתי, אבל אנסתי את עצמי לשכב איתו. זאת הייתה תקופה נורא קשה".
מצבה הנפשי והפיזי הלך והחמיר ובשנת 2020 היא נכנסה למכון גמילה, אך שם לא ידעו כיצד להכיל את מצבה. "לא רציתי לחיות במכון הגמילה, אז התחלתי לפגוע בעצמי, חתכתי לעצמי את היד", היא משתפת. "לא רצו לקחת עליי אחריות אז הוציאו אותי משם. הגרוש שלי וחברה שלי אספו אותי ושמו אותי אצל אמא שלי. הייתי בקריז של הגמילה אצלה בבית, וכל זה בזמן הסגר של הקורונה".
החיים בנפרד מבעלה לשעבר והשהות אצל אמא שלה בזמן הגמילה הובילו למשבר הסופי במערכת היחסים עם בעלה לשעבר. "הוא החליט שהוא לא רוצה שנהיה ביחד וזירז את התהליך ברמה מטורפת רק כדי להיפטר ממני כמה שיותר מהר", היא מספרת על הליך הגירושין הדורסני שהיא עברה, לדבריה. "כשנכנסתי לגמילה היינו ביחד, וחודש אחרי זה כבר קיבלתי גט", היא מספרת ומדגישה שכל התהליך התנהל בעוד היא מתגוררת אצל אמה ובעלת חוסר יכולת לתפקד. אבל דווקא מתוך אותו מקום, הנמוך והחשוך ביותר בחייה, היא קמה לתחייה בדיוק כמו עוף החול שעל גבה.