"אני הולכת לתת מכה קצת, אבא שלי נפטר": כך פתח כוכב הרשת יונתן הראל את מופע הסטנדאפ "החטא ועונשו" שהתקיים במרכז הגאה בתל אביב, רגע לפני שדפדף את הידיעה הטרגית היישר לאחד הסיפורים המצחיקים שיצא לנו לשמוע לאחרונה: באחד הערבים לאחר השבעה הוא ניסה להשתמש בכרטיס האשראי של אביו המנוח כדי להזמין אוכל, ובסופו של דבר חטף את העונש האולטימטיבי - מנה עם קשיו, אגוז שאליו הוא אלרגי וגורם לו להקאות קשות.
"אני אומרת 'אבא אני מצטערת, למה עשיתי את זה עכשיו?'", הוא נאנח למיקרופון בזמן שהקהל לא מצליח למצוא רגע לנשום בין בדיחה לבדיחה. הקטע, שאורכו יותר מ-5 דקות וזכה ליותר מ-100 אלף צפיות, מזקק את הכישרון והכריזמה הבימתית של הראל בן ה-29. "שרפת את הבמה", נכתב לו בעשרות תגובות של גולשים.
"אין מה לשקוע בדיכאון", אומר הראל בשיחה עם mako. "אני לא רוצה שזה יעצור לי את החיים. עוצרים, בוכים וממשיכים. לעשות סטנדאפ ולצחוק על זה שניסיתי להשתמש באשראי של אבי המנוח זה מעלף בעיניי". אבל למרות למרות נפנופי השיער והתיזמון הקומי המבריק, הוא מודע לכאב לחלוטין, וההומור משמש אותו כדרך להנציח את אביו המנוח.
הצגת פוסט זה באינסטגרם
"הייתי מאוד אפתי בשבעה", הוא נזכר ברגעים הקשים ביותר. "הוא נפטר מדום לב, בלי שום התראה מוקדמת. כל העצב בא אליי אחרי, האחים שלי היו מרוסקים ואני הייתי מנותק. לא הראיתי רגש ורק כשהייתי לבד בחדר נתתי לרגשות לשטוף אותי. לפעמים הרגשתי עם זה לא בנוח, שאלתי את עצמי אם אני צריך להרגיש רע. בדיעבד אני מבין שאני מעדיף לזכור אותו חיוני ושמח, מאשר להיות עם זיכרון שלו גוסס בבית החולים. הוא לא סבל. גם עיכול האובדן הגיע מאוד מאוחר, הכל אצלי מגיע מאוחר".
"אני סובל מתסמונת המתחזה - מופתע כשאני מצחיק"
רוב התכנים שמפרסם הראל מעוררים הזדהות ויובילו אתכם לשחרר נחירה קטנה של צחוק מדי פעם, אך לדבריו לקח לו המון זמן להבין שהרשתות הן המגרש הביתי שלו. בגיל 23 הוא למד משחק מול מצלמה ולאחר מכן הוא עבד כסטייליסט ב-I24News, אבל החלום תמיד היה להיות בפרונט. "הייתי עומד על סטים ומתגרד. אמרתי לעצמי למה אני מלביש אותך, ולא הם אותי. אני צריך להיות הסטאר", הוא נזכר. "בקורס משחק חברה סיפרה שהיא רוצה להיות שחקנית, כל יום דמות אחרת, אבל אני לא ככה - אני רוצה להיות יוני".
לאחר תקופה בחדרי ההלבשה בעולם החדשות, מצא עצמו הראל דווקא בעולם התוכן ברשת. "מה שאתה רואה באינסטגרם זה מה שאתה מקבל במציאות, בא לי להיות אותנטי", הוא מספר. "התוכן שלי לרוב הוא לא ליפסינק או סצנה, אלא פשוט לומר את דעתי על נושא כלשהו, ואנשים אוהבים לשמוע את זה".
הדעות של הראל לא נוגעות למצב במדינה ולדרמה החדשה המתחוללת בכנסת. הן מחשבות אקראיות שעולות לראשו דווקא על הנושאים האיזוטריים ביותר של החיים. "אני יכול לדבר על מרוקאים, או על סתם איך שאני אוהב את המילה 'לתקתק'", הוא מספר לנו, בזמן שאישה זרה ברחוב קוטעת אותו ומוסרת: "אני חולה על איך שאתה אומר 'כואב לי הכ*ס'", והוא כמובן משיב לה: "כ*ס זאת מילה מעלפת".
הראל התפרנס היטב מיצירת תוכן ברשתות, והוא לא מתנצל על כך. "פעם הייתי אומר את זה בהתנצלות, אבל היום אני לא מתבייש בזה", הוא מסביר. "אני יכול להצחיק ברשתות, אבל גם בלי עריכה על במה יש לי כריזמה ואני יכול לעמוד, להצחיק ולספר סיפור. אני כן סובל מתסמונת המתחזה, יש את זה להרבה יוצרי תוכן ושחקנים. כל פעם יש את הפחד שיגידו שאני לא מצחיק, ואני כל הזמן מפתיע את עצמי בזה שאני כן מצחיק וכריזמטי".
העבודה כיוצר תוכן, אותה החל לפני ארבע שנים, הובילה אותו לשיתופי פעולה עם מותגים וחברות גדולות, כמו עיריית תל אביב-יפו וסופר פארם, ולאפיקים מקצועיים שהוא היה רק יכול לחלום עליהם בעבר - תפקיד בסרט, הנחייה ומופעי סטנדאפ. "ידעתי שהרשת תביא את המלהקים, זה לא הפתיע אותי וזה מאוד מגניב בעיניי", הוא אומר. "לא יודע אם לקרוא לזה קיצור דרך, אבל ליוצרי תוכן היום יש סרטונים עם רייטינג גבוה יותר מטלוויזיה, והבמאי יכול לראות אותך ברשת ולדמיין תפקיד כלשהו עליך".
גם כוכבי רשת ספגו מכה כלכלית כשפרצה המלחמה, והדבר הוביל אותו לחפש עבודה "שגרתית" כמארח במסעדות. "זו תקופה מאתגרת מבחינה כלכלית. צריך להכניס כסף", הוא מסביר. "אני בטוח שיגיע יום בקריירה שלי שאעבוד בתוכן ואאלץ לעזוב את האירוח, אבל זאת הפרנסה העיקרית שלי. זה כאב לי בלב לחזור אחורה. בתחילת המלחמה מישהי אפילו ראתה אותי ואמרה 'מה את עושה פה? את כוכבת'. בגלל שאני 'כוכבת' אז לא אעבוד ואשב בבית? ממש לא, בלעתי את הרוק והתחלתי לעבוד".
הצגת פוסט זה באינסטגרם
למרות האתגרים שמציבה בפניו התקופה, הראל מעולם לא הרגיש כל כך מחובר לישראל. "המלחמה הפכה אותי ליותר פטריוט. ברור שיש ביקורת, אבל אני שרוף על ישראל", הוא מודיע, ולשאלות על רילוקיישן בעתיד הוא ענה "בחיים לא", והוסיף בהומור: "הנימוס באירופה קשה לי. אנשים עומדים בתור ואף אחד לא צועק 'למה לא פותחים עוד קופה?!'. כשאתה בארץ אתה אומר 'איכס, הישראלים הוואחשים האלה, איך הם מתנהגים', ובחו"ל אתה אומר 'איכסה האירופאים האלה, איזה חלביצות'. לא קל בארץ, אבל אני מאוד אוהב".
"אומרים לי 'אתה מצחיק, אבל לא הטעם שלי'"
בעודו לוגם מהקפה, ממשיך הראל להסביר כמה החיים יכולים להיות לא מעלפים כיוצר תוכן. לצד המלחמה והחזרה למשמרות, גם בעולם הרומנטי יש לא מעט מלחמות. "אני בן 29 ומעולם לא הייתי במערכת יחסים. אף פעם לא התאהבתי וזה כן משהו שאני רוצה לחוות", הוא משתף.
"היה לחץ חברתי כזה. שאלתי את עצמי 'מה אני לא בסדר? אני צריך להיות יותר מיני?'", הוא מספר על הקושי במציאת רומנטיקה, וחושף כי הוא מחוזר בעיקר על ידי גברים סטרייטים. "כשגיליתי שאני מושך סטרייטים מאוד נדלקתי על זה, כנראה בגלל שיש בי סממנים יותר נשיים. אני יודע שאין בזה עתיד, אבל הייתה תקופה שיצאתי במטרה לגרוף סטרייטים, ואני לא גאה בזה".
הצגת פוסט זה באינסטגרם
אצל "הסטרייטים" הראל אולי להיט, אבל עם הומואים, כך הוא מסביר, אין לו הרבה הצלחה. "פרסמתי סטורי שאני לא סובל שגברים פונים אליי באפליקציות היכרויות ואומרים שאני קורע אותם מצחוק, ואם אני מנסה להמשיך את השיחה ומפלרטט הם אומרים 'סורי, אתה לא הטעם שלי, רק רציתי להגיד שאתה מצחיק'", הוא מספר ומתעצבן. "מה זה הקטע הזה? מה אני בובספוג? אני רק מצחיק? אין בי שום דבר אחר? אני לא אובייקט שאפשר גם לצאת איתו או לדבר איתו? בא לי זוגיות מונוגמית. אני פרחה מחולון ודי שמרן, קשה לי עם מסיבות סקס וכל זה. כל אחד יעשה מה שהוא אוהב, אבל זה נשגב מבינתי - גבר אחד זה יותר מדי גם ככה, אז פתאום 2? מלחיץ".
וכך, למרות שהוא סופר "תל אביבי", כוכב הרשת חולם לצד פיתוח הקריירה גם, ובעיקר, על היום שבו הוא יקים בית בישראל. "תכל'ס בא לי הכי פשוט - בעל, ילדים, פנטזיה שיציעו לי עם עלי כותרת, שטיח אדום, ושלט של Marry Me. אני לייט בלומר, כנראה שגם זה יגיע בשלב יותר מאוחר בחיים".