אני זוכר את הפעם הראשונה שמצאתי את עצמי בסטוץ. אני זוכר שלא התכוונתי, וזה פשוט קרה. לא היה לי מושג איך להתכונן לאירוע. הייתי בן שש עשרה ודקה בערך, עמוק בארון, עוד בלי אף שיערה על החזה, עם מעט מאוד התנסויות מיניות ברזומה שלי ואלו שכן היו לי, היו מביכות עד מוות, קצרות להחריד ובעיקר רעיונות ששאבתי ממקורות השראה רבים, ביניהם האינטרנט.
בגיל חמש עשרה ניסיתי להיות סטרייט בכל הכוח. לא התפללתי לאלוהים שיציל אותי בכל לילה מהקללה, אלא הייתי עסוק בלשכנע את עצמי שכל מחשבה טמאה שצפה לה בחלל הראש, היא בסך הכל שגעון של גיל ההתבגרות, וכל הנאה קטנה שתבוא איתה, היא רק חוויה מינית שמהווה חלק מתהליך התגבשות זהותית, שבסופו אין שום סיכוי שאהיה שונה מהנורמה המקובלת.
את ליאור הכרתי באחד מיני אתרי ההיכרויות, הוא היה מבוגר בכמה שנים והיה נראה כאיש מיושב ממני ולא רק בשל העובדה שיכולתי מיד לראות את פניו, בעוד הוא יכול היה ליהנות מתמונת הפנים שלי שכללה את האזור שבין מתחת לעיניים ועד לקצה הסנטר. קבענו יום ושעה, נתתי לו את כתובת בית הוריי וציוויתי עליו שלא יתקשר כשהוא בחוץ, אלא שישלח הודעה, כדי שהוריי חלילה לא יתעוררו. נכנסתי למקלחת, בחרתי את התחתונים הכי יפים, שמתי מאה מ"ל של בושם ויצאתי לפגוש את ליאור. דיברנו קצת, ואחרי זמן קצר הוא נישק אותי. אני זוכר שהיה לו ריח וטעם לא טוב, ושעברה לי המחשבה שככל הנראה הוא אכל משהו שכולל בצל לארוחת הערב, אבל העדפתי שלא להגיד כלום, רק בגלל שידעתי שלא משנה כמה אני מאוכזב ממנו, הוא בטוח מאוכזב יותר ממני.
מהתנשקויות באמצע הרחוב עברנו אל מגרש הספורט של בית הספר שברחוב הבית שלי, ליאור הוריד את מכנסיו, פשט את תחתוניו ושאל אותי: "מה אתה רוצה לעשות?". אני אמרתי: "לא יודע, מה אתה רוצה לעשות?". ייתכן והוא הבין שאין לי שום ניסיון ושום אומץ לעשות דבר. הוא עמד מולי, עירום לגמרי, הסתכל לי בעיניים ואונן את עצמו לדעת. כשגמר את המלאכה, לבש את מכנסיו ושאל אותי "מה איתך?". השבתי לו: "אני אחלה וקצת עייף, נראה לי שאלך הביתה". "אתה לא רוצה לגמור?", הוא שאל אותי. "אני רוצה לגמור את הערב", חשבתי לעצמי, בעודי עושה תנועות לא חד משמעיות עם הראש היכולות להתפרש כהתקף אפילפסיה קל. נפרדנו במשהו שהיה ניסיון לנשיקה מבחינתו, ובעיקר ניסיון לבריחה חפוזה ולא אלגנטית מבחינתי.
זה סקס? שאלתי את עצמי
צעדתי את הדרך מהרחוב הראשי אל בית הורי, נכנסתי הביתה בשקט חרישי ועליתי מיד אל חדר המקלחת. ליאור כמעט ולא נגע בי, אבל אני זוכר שכשעמדתי מתחת לזרם המים ונתתי להם לשטוף את כולי, הרגשתי ששום כמות של מים לא יכולה לגרום לי להרגיש פחות מזוהם ומחולל. זה סקס? שאלתי את עצמי. בשביל מפגשים מהסוג הזה אני צריך להתחבט, להתלבט, להסתיר ולהתייסר? למה לא נולדתי סטרייט?
עברו כמה חודשים מאז שאזרתי את האומץ למפגש נוסף מהסוג הזה. ואז הגיע דילן, שמהרגע הראשון לא האמנתי ששמו הוא דילן, אבל לא היה לי אפילו את האומץ להגיד דבר. הוא אסף אותי מבית הוריי אל ביתו שלו וזו הייתה הפעם הראשונה בה מצאתי את עצמי בסיטואציה שכזו מחוץ לשטח הסטרילי והמוכר לי. דילן סגר מאחוריו את הדלת, ולפני שהספקתי לשקר ולהגיד "איזה בית יפה", כבר עמד מאחורי בתחתונים בלבד.
הוא החל ללטף אותי לאורכי ולרוחבי, ואני עשיתי כל שביכולתי כדי להיראות שאיני מבוהל. זמן קצר לאחר מכן, מצאתי את עצמי חווה מין אוראלי בפעם הראשונה. דילן לא מצא חן בעיניי, אבל הסיטואציה כל כך ריגשה אותי, שתוך אולי דקה, הרגישה כמו הנצח. מצאתי את עצמי מתנצל, ומנסה להסביר למה לא החזקתי את עצמי עוד קצת, או לפחות למה לא שאלתי את אישורו לפני שהתפרקתי. אני זוכר שדילן התאכזב והתבאס מהמקרה והתאמץ שלא להסתיר זאת, בעוד אני רק חיפשתי את התחתונים שלי ואת הדרך החוצה מהדירה שלו.
הבא אחריו היה יעקב, שהיה מבוגר ממני בשש או שמונה שנים לפחות. איתו ניסיתי להרחיק לכת ולהצליח לנהל שיחה לפני שינסה להוריד לי את התחתונים. אני זוכר שיעקב נראה טוב ואולי בפעם הראשונה מצאתי את עצמי עם מישהו שהמראה החיצוני שלו מצא חן בעייני. "לא זיינתי כבר חמישה ימים", הוא אמר לי, ואני כתגובה שתקתי. ייתכן והוא חשב שבלעתי את הלשון, או שהבין שאני נבוך עד מוות. "אתה רוצה זין?", שאל אותי יעקב כאילו שהוא מציע לי מיץ פטל. אני זוכר שניסיתי להגיב בצורה שתואמת את הסיטואציה, הבנתי שכנראה כך נהוג לנהוג ולדבר, זה לא מצא חן בעיניי, אבל לא רציתי להרוס או לצאת מעפן בעיניו. הוא שאל אותי אם אני פסיבי או אקטיבי, ואני שלא הייתי סגור על מה זה מה, עניתי לו: "אני אקטיבי. אבל גם פסיבי... לפעמים... כן". אני זוכר שיעקב ציין בפניי שיש לו "זין ענק" ושאל אותי אם אני רעב, רק אחרי שעניתי לו שאכלתי בבית, הבנתי שהכוונה של יעקב למונח "רעב" הייתה אחרת לגמריי ממה שאני מכיר או יודע.
מה זה רימינג לעזאזל?
"אתה אוהב רימינג?", הוא שאל. "בטח", עניתי מבלי לדעת מה המילה שהוא אמר עכשיו ומה בדיוק היא אומרת, אבל עם תקווה גדולה שמדובר בסך הכל באיזו צורה של נשיקה שלא הכרתי. יעקב מיהר להוריד את מכנסי ואז את תחתוניי, וכשהתחיל להסביר לי באופן פיזי מה המשמעות של רימינג, הדפתי אותו מעלי ודחפתי אותו מהמיטה אל הרצפה. "מה נסגר איתך, מה אתה דפוק?!", שאל יעקב בעודו מצא עצמו זרוק על הריצפה, עירום, חבול, חרמן ומבוהל. הבטתי בו בפרצוף המום, ועניתי תשובה מגומגמת שמורכבת בעיקר מצלילים שונים של אותיות שונות. אחריה מיהרתי להתלבש, אמרתי חמשת אלפים פעמים סליחה, ניסיתי לשקר שיש לי כאב ראש וחום, אולי גם כאב בטן ואפילו ניסיתי להשמיע כמה שיעולים. יעקב פתח לי את הדלת ושאל אם אסתדר מפה. "כן כן, בטח", אמרתי לו, למרות שידעתי שאין לי מושג איפה אני, איך אגיע הביתה ובאיזו מאה אנחנו חיים.
כשפגשתי את תומר, שהיה בן זוגי במשך שנה, השארתי את חוסר הידע, המבוכה, הביישנות וההססנות מאחור. ואולי זה לא שהשארתי אותן מאחור, כמו שלראשונה היה מי שייתן לי להבין מי אני, מה אני, מה אני אוהב, מה אני לא אוהב ומה זה לעזאזל רימינג. תומר ואני נפרדנו בסופו של דבר, אחרי שנה שבה נפרדנו לפחות עשרים וחמש פעמים לפני כן. אני הייתי בן שמונה עשרה, והוא סיים את השנה העשרים ושבע להולדתו. שתינו המון אלכוהול, עשינו מלא סמים ודרך התקשורת העיקרית שלנו הייתה סקס. הוא לימד אותי כל מה שלא ידעתי על סטוצים, מיניות, או על עצמי לפני כן, אבל גם השאיר אותי מצולק ואחוז טראומה לכמה שנים שבאו אחרי.
אחרי תומר שיניתי את תפיסתי לגביי מה שנקרא "סטוצים". מה גם שמצאתי את עצמי כבר בן שמונה עשרה, פחדן פחות מלהגיד "לא", ובעל הקשבה עצמית לרצונות של עצמי. חדלתי מלאפשר לגברים לנהוג בי כרצונם, הפסקתי לתת להם לבוא לפגוש אותי בשתיים בלילה באמצע הרחוב, והבהרתי שפגישה ראשונה מבחינתי, גם אם היא למטרת סטוץ, תתרחש כשיש ביננו שולחן מפריד וציוויליזציה. לפעמים הייתי "זורם" כשזה הרגיש נכון, אבל לרוב הרגשתי שיש לי את כל הזכות שבעולם להגיד "מצטער, אבל לא מתאים לי", לקום וללכת. אף פעם לא התביישתי לעצור באמצע, לא משנה מה ואיפה היינו ומה ואיך הפרטנר שמולי התנהל, כשלא התאים לי מכל סיבה שהיא, דאגתי להישאר נאמן לעצמי.
>> בחנו את עצמכם: איזה גיי אייקון אתם?
>> למה הקהילה תוקפת את הטרנסג'נדר הזה?
סטוצים הם חלק בלתי נפרד מהקהילה ההומוסקסואלית, ומי שאומר שלא עשה סטוץ בחייו, ככל הנראה משקר לסביבה או לעצמו. הם יכולים להיות טובים ונהדרים אם יודעים איך לנהוג בהם, מה להפיק מהם ובעיקר איך להיזהר ולשמור על עצמך. אני בן עשרים ושבע כמעט, ונמצא במערכת היחסים השלישית ובתקווה האחרונה בחיי. הכרתי את בן זוגי בגריינדר, נפגשנו במה שהוגדר כסטוץ ומאותו הלילה הראשון בו נפגשנו לא נפרדנו כבר יותר משנה וחצי. אין חוקים, יש אינטואיציות, אחריהן באות הרגשות וכשהן באות, אין דבר מדהים מזה.