שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, יצחק וסרלאוף ("עוצמה יהודית"), השווה השבוע בין אהבה של זוג גאים לאהבה של אח ואחות ושאל מה ההבדל ביניהם. האם נאפשר מצב שבו אם אח ואחות יכריזו על אהבתם ויבקשו להיות מוכרים כזוג, להינשא ולבקש זכויות? בציניות הוא תהה: "מה רע בכך?". לכאורה, אהבה היא אהבה. והאמת היא שהשר צודק - אהבה היא אכן אהבה. אבל בניגוד לאמרת הכנף הידועה לאהבה בהחלט יש גבולות. מוסכמות חברתיות, מטבען, מגבילות את האהבה.

עד לפני 1000 שנה היה מקובל שגברים יכלו לשאת יותר מאשה אחת. כולנו למדנו בגן שושנה כי ליעקב אבינו היו שתי נשים, רחל ולאה, והן אף הציעו ליעקב לקחת שתי נשים נוספות כדי להביא לעולם עוד ילדים. בעולם העתיק איש לא ראה בכך כל פגם - המוסכמה החברתית איפשרה לגברים לשאת כמה נשים יחד. במשך השנים המוסכמה השתנתה ופוליגמיה הפכה לפחות לגיטימית מבחינה חברתית. בסביבות שנת 1000 לספירה תיקן רבנו גרשום מאור את התקנה שלפיה אסור לגבר לשאת שתי נשים, כך שההלכה תשקף את המוסכמה שהתפתחה. 

מוסכמות חברתיות הן התנהגויות שרוב החברה תומכת בהן. מומחים לסוציולוגיה מסבירים כי יש מבנים שונים של חברה, ויתכנו מוסכמות חברתיות שונות בהן. בתוך כך, המוסכמה יכולה להתפתח או להשתנות עם הזמן. המוסכמות הן אבני הבניין של התרבות, המאפיינות ומגדירות חברות. תרבויות יכולות להשתנות לאורך זמן, באופן הדרגתי, וכך גם המוסכמות המאפיינות אותן.

דוגמא נוספת שניתן לבחון דרכה מוסכמה חברתית שהשתנתה היא לבוש חלק עליון בקרב גברים. עיון קל בתמונות שצולמו לפני 40 שנה יראה לנו כי גברים נהגו לכסות את פלג גופם העליון, אפילו בחוף הים, ולבשו בגד ים בעל שני חלקים. במרחב הציבורי, אף גבר לא העלה על דעתו ללכת ללא חולצה. כיום מקובל כי גברים לובשים רק את החלק התחתון של בגד הים, ולא מעט גברים מסתובבים במרחב הציבורי ללא חולצה.

מוסכמות חברתיות הן חלק בלתי נפרד מהחיים שלנו. הן תורמות רבות לתפקוד תקין של החברה וליצירת תחושה של שייכות וביטחון. ישנה חשיבות רבה למוסכמות חברתיות, הן בהיבט של הבניה חברתית והן בהשפעה על הנפש של כל אחד ואחת בחברה בה אנו חיים. מוסכמות אלו מתבססות על אמונות שונות והתפתחות חברתית שנוצרה לאורך ההיסטוריה. כל קבוצה חברתית מביאה את המוסכמות שלה, וכולנו כחברה מייצרים בסיס למוסכמות אשר משמשות כמצע לחיים ליברליים של חברה בריאה. 

יכולת ההכלה היא הבסיס להיווצרותן של מוסכמות, המהוות עוגן למבנה חברתי תקין, כזה המאפשר קבלה של השונה. אבוי לה לחברה בה המוסכמות החברתיות הופכות למקור השמצה ומייצרות מאבק חברתי פנימי. כדי לקיים חברה מטיבה ראוי שנהיה מודעים למוסכמות החברתיות הרלוונטיות, כך שנוכל לכבד גם את אלו שלא תמיד מתאימות לנו, ובוודאי כשאנו באים לעסוק בענייני אהבה. 

השינויים החברתיים-תרבותיים הינם מתמשכים ומושפעים ממגוון גורמים. בעוד שהמודל המשפחתי המסורתי של זוג הטרוסקסואלי היה בעבר דומיננטי, השנים האחרונות הביאו עמן התרחבות של ההגדרות ויצירת מבנים משפחתיים המורכבים, למשל, מאמהות יחידאיות או צמד הורים בני אותו מין. השר וסרלאוף, לעומת זאת, מציג תפיסה מצומצמת של "אהבה" המוגבלת למודל המסורתי. גישה זו מתעלמת ממגוון עשיר של ביטויי אהבה ומערכות יחסים, ומהאתגרים הייחודיים של הקהילה הגאה.

הקהילה הגאה נאבקה במשך שנים רבות על הכרה ושוויון זכויות, מאבק מתמשך ששינה את פני החברה. המאבק הזה נוגע לכל תחומי החיים, החל מיחסים אישיים ועד למעמד משפטי, חינוך, שירות צבאי, אימוץ ילדים, ואפילו גישה לשירותי בריאות מתאימים. לאורך הדרך נאלצו חברי הקהילה להתמודד עם אפליה עמוקה, הוקעה חברתית, טענות שווא, והתמודדות קשה עם סטריאוטיפים מגדריים ומייצגים שגויים. לצד האתגרים, חברי הקהילה הגאה הפגינו אומץ לב, נחישות ועמידה על זכויותיהם הבסיסיות. הם יצרו קהילות תומכות, ארגונים לקידום זכויות ומובילי דעה שהשמיעו את קולם בקול רם וברור. המאבק הזה, שהחל כמאבק של מיעוט, הפך לתנועה חברתית רחבה שהשפיעה על תפיסות חברתיות, חוקים ומדיניות ברחבי העולם.

לשמחתי, רוב הציבור, ואפילו רוב בציבור הדתי לאומי, תומך באהבה של זוג גאים ומקבל אותה כאהבה לגיטימית. אהבה היא צורך פיזי ונפשי שכל ניסיון למנוע אותו, יחשב כהתאכזרות. אם לצטט את דוסטוייבסקי: "אדם שאינו אוהב או מסוגל לאהוב, חי בגיהנום". האם למישהו קיימת הזכות למנוע אהבה שאינה חורגת מהמוסכמות החברתיות המקובלות?

זהורית שורק (צילום: אלעד גוטמן, באדיבות המצולמת)
צילום: אלעד גוטמן, באדיבות המצולמת

כיום, אנו עדים לשינוי חיובי. יותר ויותר אנשים תומכים בזוגיות גאה ומתקבלת ההבנה כי זוגיות גאה היא חלק מהחברה הישראלית. עם זאת, עדיין ישנן קבוצות בחברה הישראלית המתנגדות לקהילה הגאה ומבקשות להגביל את זכויותיה. גם בחברה, שהשר וסרלאוף משתייך אליה ומהווה בה גורם השפעה, חיים זוגות גאים המממשים את אהבתם. אם השר בוחר לא לקבל את זה, להוקיע ולנדות את הזוגות הללו, אזי ההשלכות המיידיות תהיינה בדידות, ניתוק משפחתי ואפילו עזיבת הדת. 

התבטאויותיו הקשות של השר וסרלאוף מהוות איום ממשי על הקהילה הגאה. מעבר לפגיעה ברגשות, הן יוצרות אווירה של פחד ואי-ביטחון ומעודדות התנהגויות אלימות ואפליה. דבריו משקפים אג'נדה פוליטית צרה ומקבעים סטריאוטיפים מזיקים שחוזרים על עצמם כבר שנים. על מנת להתמודד עם התופעה הזו, עלינו לפעול במספר חזיתות: גינוי ציבורי חד משמעי, חינוך לשוויון וסובלנות, וקידום חקיקה מגינה. רק כך נוכל לבנות חברה שבה כל אדם יוכל ליות את חייו בכבוד ובשוויון, ללא קשר לזהות המגדרית או המינית שלו.

זהורית שורק, לסבית דתיה, ממייסדי הקהילה הדתית הגאה, משיאה זוגות גאים ופועלת למען זכויות לקהילה הגאה.