אני לא יכול להיאנס. גם אם יסממו אותי, גם אם יחטפו אותי ויקשרו אותי למיטה. גם אם אצרח בכל הכוח שאני לא רוצה. פשוט אי אפשר לאנוס אותי. כי בשביל שיאנסו אותי, אני צריך פות. כן כן, על פי החוק אונס הוא להחדיר למישהי איבר או חפץ לאיבר המין, לכן לא משנה מי המשתתפים ומה בדיוק קרה שם, אם פות לא היה מעורב בסיפור - זה לא אונס. להרבה אנשים נשמע קטנוני או ילדותי שאני מדבר על אונס במונחים כאלה של פות, אבל זה בדיוק החוק, וחלק מהעיסוק בכל משפט אונס הוא לברר מה בדיוק נכנס לאן ומתי. את הטירוף הזה באה חברת הכנסת מירב מיכאלי לתקן עם הצעה לניסוח מחודש לכל דיני האונס במדינה.
המדינה קוראת לאינטימיות שלי עם בן זוגי "מעשה סדום"
ואיך ישפיע החוק המחודש, אם יעבור, על כל ההומואים האלה שמסתובבים ונאנסים להם בלי פות? אחד הדברים הטובים שהוא מציע זה להעיף מדיני העונשין את ההגדרה המבישה, ״מעשה סדום״. גבר, אם עקבתם בזהירות אחרי הפיסקה הראשונה, לא יכול להיאנס. מה שכן יכולים לעשות לו זה מעשה סדום, כלומר לדחוף לו זין לתחת. אמנם העונש על מעשה סדום הוא ״כדין אינוס״ כך שכביכול אין פה שום אפליה, אבל עוד לפני שמדברים בכלל על העונש, אני משתגע מזה שלדבר הנהדר והקסום הזה, לרגע האינטימי ביותר ביני לבין בן הזוג שלי למשל, המדינה קוראת ״מעשה סדום״.
אולי אלה רק מילים, אבל אלה מילים מעליבות מאוד. מילים משפיעות על הרבה מאוד דברים, וכל עוד המדינה מסרבת להכיר במה שגברים עושים במיטה (או בכל מקום אחר, אני לא שופט) כיחסי מין, איך אנחנו מצפים ממנה להכיר בגברים האלה גם כמשפחה, כהורים? בספר החוקים כתוב שחור על גבי לבן: גברים יכולים לעשות מה שהם רוצים, אבל זה עדיין מגעיל אותנו. זה עדיין מעשה סדום. הדבר שאלפי גברים עושים בכל רחבי הארץ נקרא על שם עיר מלאה חוטאים, שנחרבה באש וגופרית. מידתי, סך הכל.
ומילא זה שמעשה סדום מכוון לכל מין אנאלי שהוא, ברצון או לא, החוק מפרש את המונח הזה תמיד כמין אנאלי בכפייה. כלומר, לצורך העניין לזיין מישהו בתחת, בכפייה או לא, זה משהו שצריך להיענש עליו. אה, כאילו ברור שבחלק 3 פיסקה ב׳ סעיף קטן ז׳ מצוין שזה בכפייה, אבל הכותרת היא תמיד מעשה סדום. כולנו יודעים (או מניחים שאנחנו יודעים) מה זה, וזה גרוע כמו אונס.
אבל למרות שהחוק העתידי ישנה את הנושא הזה, ויטפל באופן חשוב בעיוותים רבים הקשורים לאונס בין גבר לאישה, נראה שישנן עדיין כמה בעיות הקשורות ביחסי המין בכפייה בין גבר וגבר שיש לתת עליהן את הדעת. החוק הנוכחי עדיין מצריך בדיקה טכנית, מטופשת, מיותרת ופוגענית של מי בדיוק זיין את מי. הוא משקף קיבעון ארכאי לפיו הגבר האקטיבי לא יכול להיות הצד הנאנס. תפיסה כזאת של "החדרת וגם ירשת?"; גם נתת לו בתחת וגם אתה רוצה להאשים אותו באונס? הגזמת!
הערה חשובה: מספיק ששיקרת בקשר לדת שלך, מצב נישואיך או היכולת שלך לעזור למישהו בתמורה ליחסי מין ואתה עלול להיות מואשם בקיום מעשה סדום (בין גבר ואישה מכונה אירוע כזה אינוס במרמה, ותתפלאו כמה מקרים כאלה אתם מכירים), אבל שוב - רק אם חדרת. אם אתה מעדיף להיות בצד הנחדר, אז אתה מוגן. רמזת לעובד שלך שעדיף לו לזיין אותך אם הוא רוצה להמשיך לעבוד גם אחרי פסח? אתה בוס למופת! הבטחת למישהו תרופה שהוא צריך (למרות שאין לך) אם ייתן לך למצוץ לו? אז אולי הוא לא יקבל תרופה אבל לפחות קיבל מציצה טובה! מישהו קשר אותך למיטה ונתן לך ויאגרה כדי לחגוג עליך? אז הוא עשה לך את היום! איזה מעשה סדום בדיוק הוא עשה? אונס?! אל תהיה מצחיק, אונס זה לנשים בלבד.
או שנשכב, או שתקבל מכות
ועכשיו אתם אולי חושבים שאף אחד לא יכול ״לאנוס״ מישהו לחדור אליו, כנראה כי זה בדיוק מה שהחוק אומר לכם לחשוב. אז בואו ואספר לכם סיפור על מישהו שדיבר עם מישהו אחר בשעת לילה מאוחרת, ואז נסע לבית שלו במושבה הגרמנית. הבחור הצעיר פגש בחור אמריקאי גדול באופן מוגזם שהוביל אותו לתוך בית גדול באופן מוגזם. אחרי פחות מדקה הבחור הצעיר הבין שכל העסק לא זורם לו, אמר בנימוס שהוא מצטער ופנה ללכת. האמריקאי התעצבן ואחרי נסיון קצר לשכנע את הצעיר בדרכי נועם, הוא הצמיד את הצעיר המבוהל למיטה. הוא סיפר לצעיר כמה הוא מרוויח וכמה הוא דוחק בחדר כושר. הוא הסביר לצעיר כמה אין לו זכות לבזבז לו את הזמן ככה, ומצד שני הוא פירט כמה הוא אוהב ללכת מכות וכמה הוא ישמח "to beat the shit out of him", כלומר לדפוק לו מכות, בכל רגע. בסוף, הכל מתנקז לאולטימטום אחד: "you're gonna fuck me, or fight me". תזיין אותי או תילחם בי.
אני אחתוך לסוף הטוב בו הצעיר יצא מהבית בלי לזיין את האמריקאי ובלי לקבל מכות, ואחזור לנקודה שלי שגם גבר אקטיבי יכול להיאנס. אולי הכל היה עומד ועובד עם מספיק שפשופים ומספיק שיכנוע עצמי בכך שבעצם מדובר פה באיזה קטע לוהט מפנטזיה אפלה, ואולי הצעיר היה משכנע את עצמו שלא היה שם שום אונס. כי הוא בכלל זיין מישהו. לא יכול להיות שהוא נאנס.
החוק החדש אמנם לא נכנס לבחינה הטכנית מי זיין את מי, אבל עדיין מחלק את יחסי המין ל״משתמש״ בגופו של האחר, וזה ש״משתמשים״ בו. פעיל וסביל. אקטיבי ופסיבי. האפשרות לפיה גם מי שזיין הוא זה שנאנס אולי לא נשללת על ספר החוקים, אבל נראה שהיא לא קיימת לאף אחד בראש בכלל, וצריך לציין את זה במפורש.
עוד בגאווה:
- איך הם עושים את זה? זוגות גאים מרחפים באוויר
- "אני הסטרייט היחיד בסביבה"
- למה אין סטנד אפ הומואי בארץ?
הייתי יכול לטעון שהחוק בעייתי גם לגברים שנאנסים על ידי נשים. אבל דברו איתי כשתוכלו לומר בכנות שהבעיה הגדולה של החוק הישראלי הוא שהוא לא הוגן כלפי גברים שנאנסו. המצב בין אישה וגבר שונה מהמצב בין שני גברים. אולי לא נעים להודות, אבל סביר יותר שאונס, ניצול וכפייה מינית יקרו להומו אקטיבי מאשר לגבר הטרוסקסואל. ההעתקה של החוק הסטרייטי לחוק ההומוסקסואלי פשוט לא מספיקה במקרה הזה, כי היא מכילה בתוכה את ההנחה שהצד המזיין הוא תמיד הצד האונס. הייתי רוצה לראות התייחסות מפורשת למושג "שימוש בגופו של האחר", שמופיע בהצעת החוק.
כן, אין מה לעשות, אנחנו מתעסקים פה בדברים אפלים אז ראוי להיכנס לפרטים האפלים. שייכתב בפירוש שגם הכפיה להחדיר את איבר מינך לגופו של אחר היא כפיה מינית. שיובהר שכל סיטואציה בה סקס נכפה עלי היא כפיה מינית, בין אם הייתי אקטיבי או פסיבי. כי עד אז אני ארגיש שאף אחד לא מבין למה הצעיר ההוא שהוצמד בכח למיטה חושב שאולי הוא נאנס. ויש לי חיבה מסויימת לצעיר הזה. שלוש שנים מאותו רגע הוא יהפוך להיות אני.