בשבועיים האחרונים מדינת ישראל גועשת עקב עמדתו החריפה של ראש ממשלת ישראל בנוגע לתיקון חוק הפונדקאות, חוק המרחיב את הזכאות לאימהות יחידניות, אך מנגד מונע מזוגות מאותו המין להביא ילד בישראל. הרשתות החברתיות מוצפות בעמדות המתנגדות לתיקון החוק ואף התרחשה הפגנה כנגד עמדתו של ראש הממשלה אשר זכתה לסיקור תקשורתי רחב, שייתכן ומרמז על השינוי הגדול לו כולנו מייחלים.
לצד האופטימיות, אנו נחשפים לאמירות חורצות גורל של חלק מתושבי ישראל בכלל ושל חברי כנסת בפרט, שטוענים כי הקהילה הלהט"בית איננה ראויה להביא ילדים לעולם, היות והנזק שיגרם לילדיהם הינו חמור יותר מן התועלת. האמנם?
מספר המשפחות החד מיניות החל לעלות בעשור האחרון באופן משמעותי. בישראל, הפונדקאות מוסדרת בחוק אך מוגבלת לזוגות הטרוסקסואלים ואימהות יחידניות, ולכן אבות גאים הפונים לביצוע הליכי פונדקאות בחו"ל, מתמודדים עם הליך מורכב מבחינה אישית, משפחתית ומוסרית לצד הוצאות כלכליות גבוהות. נוסף על האפליה הממסדית עמה מתמודדים האבות הגאים בישראל סביב סוגיית הפונדקאות, הם מקיימים את חיי המשפחה שלהם בסביבה הטרו-נורמטיבית ולעיתים הומופובית, הנוטה להטיל ספק בכישורי ההורות שלהם.
אמנם נראה כי הנושא צף רק בשבועות האחרונים, אך כאב גאה לעתיד וכעובד סוציאלי, נחשפתי בשנים האחרונות ללא מעט חוויות של אבות גאים שעברו תהליך פונדקאות בחו"ל. ישנן סיטואציות בהן האבות הגאים מרגישים כי כישוריהם ההוריים מוטלים בספק על ידי סביבתם החברתית. כך למשל, אביתר (כל השמות בכתבה בדויים) מתאר סיטואציות שבהן חש ביקורת חברתית המפקפקת בזהותו כאב וכדמות טיפולית עיקרית: "אם אני הולך עם אחותי, יש איזה התייחסות גם שהיא, מצד אחד נורא מפרגנת של כאילו איזה יופי אתה נותן לאשתך לנוח, עוזר עם הילדים, ומצד שני גם 'טוב אני צריכה להגיד לך שצריך לשים לו כובע כי נורא קר, ואתה לא יודע כי אתה גבר'. זה קורה, לא תמיד אתה מרגיש שאומרים לך, לפעמים אתה מרגיש את זה במבט, בתנועה, זה לגמרי נוכח. אני חושב שזה גם קשור לתפיסות עתיקות של תפקידי המגדר השונים".
גם תמיר מתאר סיטואציות בהן חווה הן מסרים סמויים והן מסרים גלויים: "בחופשת לידה כשהיינו ביחד אז אתה רואה גם אנשים מסתכלים על זה שאתה גבר בבוקר יוצא עם עגלה, כאילו תוהים, ואז יש את החוצפנים במירכאות שבאים ושואלים אותך 'מה זה אשתך נתנה לך פס היום ואפשרה לך להיות עם הילדים קצת והיא תלך לעשות קצת פאן?', ואז ברור שאתה מתקן את זה ישר 'ולמה לא הבן זוג שלי נתן לי חופש?', ואז הם נהיים ישר לבנים. זה קרה לי הרבה בחיים".
מסע אינטנסיבי שדורש מוכנות ובשלות
לצד הקשיים היום יומיים אותם עשויים לחוות האבות הגאים, הם נדרשים לעבור מסע מפרך בדרך אל ההורות; מסע אינטנסיבי שדורש מהם מוכנות ובשלות לחיי ההורות. החוויה האישית והמקצועית שלי משקפת מציאות שעשויה להפתיע את אלו המחזיקים בדעה כי להט"בים הינם בעלי כישורי הורות לקויים.
אלי משתף בהתרגשות על החלום להיות אבא, "אני רציתי ילדים מאז שאני מכיר את עצמי", אך לא תיאר לעצמו כי התהליך ידרוש ממנו כל כך הרבה כוחות נפש, "אתה לא יודע אם בסוף התהליך יהיה ילד, כל כישלון של הפריה זה ככה. זה לא כמו אצל נשים בהיריון שהן עוברות בדיקות והן יודעים פחות או יותר מה קורה. אצלנו כל טלפון הקפיץ. זה מאמץ רגשי וכלכלי שאתה אף לא יודע מתי זה ייגמר".
בדומה לו, אביתר מתאר חוויה מורכבת גם כן: "אני חושב שההורות שלנו היא בעוצמה מאוד גבוהה. בגדול החוויה ההורית שלנו יש בה משהו מאוד תובעני ומאוד מעסיק גם בדברים של ההישרדות הפיזית של הילדים. זאת אומרת הם היו מונשמים תקופה, הם היו חודשיים כמעט בפגייה, הם היו אחרי זה בארץ בכל מיני בדיקות, אשפוזים, מחלות, אבל יש בזה משהו גם שעשה את ההורות שלנו למאוד מלאת תודה".
"כשהם נולדו, הם היו מונשמים והם לא היו יכולים לבכות, כי כשאתה בקושי יכול לנשום אין לך ריאות, אתה לא יכול לבכות", מסביר אביתר, "וככה כשהם היו קטנים בני כמה חודשים, לילות שלמים בוכים, שאתה כבר אתה יודע אתה לא ישן לילה ולא ישנת לילה שעבר. הייתי תופס את עצמי אומר כאילו תודה לאל שהם בוכים כאילו שהם, יש להם את הכוח. אז לי לפחות החוויה של להיות הורה היא גם מלאה בהכרת תודה".
איך מתווכים את המהומה שמתרחשת לילד בן 6?
השבועות האחרונים היו משמעותיים מאוד לקהילת הלהט"ב בישראל, כיוון שרוחות של מלחמה נושבות כאן. אביתר מתאר את הימים האחרונים: "מצד אחד, נורא קשה להתעלם מהתחושה האופטימית שאופפת את כולנו ומצד שני כשאתה צריך לתווך את המהומה שמתרחשת לילד בן 6, אתה מבין כמה ההתמודדות היום יומית מורכבת כאן".
תומר מחזק את האמירות הללו: "מבחינתי זו טלטלה כי כל הפצעים נפתחים מההתחלה.. זה מחזיר אותנו כמה שלבים אחורה. אני מלא בתקווה כי יכול להיות שבעתיד הקרוב נוכל להביא ילדים בארץ. כן חשוב לי להגיד שמעבר לזה, המלחמה הזו נותנת את התחושה שאנחנו רוצים להילחם על זוגות שלא עברו את מה שעברנו גם מבחינה כלכלית וגם מבחינה אמוציונאלית. אנחנו רוצים להרגיש אזרחים סוג א' ולא סוג ב', כי זו התחושה כרגע".
>> "אל תתנו לנו להיות הורים, תתנו ליגאל עמיר"
>> יום היסטורי: "ניצחנו בענק, המחאה רק החלה"
>> חוק הפונדקאות הוא רק הגפרור שהצית את השריפה
>> כך הפכנו אחת המדינות עם הכי הרבה משפחות גאות
בחצי השנה האחרונה, אני עורך מחקר העוסק בסוגיית הפונדקאות של אבות גאים במסגרת עבודת התזה ללימודי התואר השני בעבודה סוציאלית. כאב גאה לעתיד וכעובד סוציאלי, חשוב לי לומר כי מדינת ישראל חייבת להתעורר ולהבין כי אין כל הצדקה לחוסר השוויון הנוכחי. כל ניסיון להטיל ספק בכישורי ההורות של קהילת הלהט"ב הינו אבסורדי ולא רלוונטי לשנת 2018. התרת הפונדקאות היא רק נקודה המציינת את תחילתו של התהליך, כי כפי שאתם מבינים התהליך ממשיך עוד הרבה לאחר מכן.
הכותב הוא עובד סוציאלי בארגון ח.צ שיקום בקהילה וסטודנט לתואר שני בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית בירושלים.