כשבנו את משכן בית המשפט העליון על הגבעה בירושלים, תוכנן "מעבר הכנסת" - שביל ישר המקשר בין הכנסת, הרשות המחוקקת, דרך גן הוורדים לכיוון בית המשפט העליון, הרשות השופטת. השביל הזה מסמל את הקשר בין שני המוסדות הללו, שממש קשורים זה בזה בעבודתם השוטפת ומשפיעים זה על זה בכל יום מחדש. אחרי שבחודשים האחרונים ראינו איך בתי המשפט שוב ושוב מפנים אותנו לכנסת בסוגיות מרכזיות כמו רישום הורות, נישואים ופונדקאות, עכשיו הגיעה שעתה של הכנסת לנסות להשפיע על מה שקורה בבתי המשפט.
בימים אלה מקדמת הכנסת את הצעת חוק יסוד: ישראל מדינת הלאום היהודי (חוק הלאום). בין שלל סעיפי החוק שמסדרים את ההמנון, השפה ובירת המדינה, מסתתר לו בשקט סעיף 12 – המשפט העברי. הסעיף הזה מבקש לשנות את הדרך שבה השופטים והשופטות קובעות תקדימים משפטיים ולקבוע שבהעדר חוק, פסיקה או היקש השופטים יפנו לעקרונות המשפט העברי. מיותר לציין שהמשפט העברי לא מכיר בזוגות בני אותו המין, זכויות הפרט של טרנסג'נדרים או משפחות גאות.
חוק הלאום, חוק ההמלצות והלהט"ב שביניהם
חוק הלאום הוא חוק חשוב לליכוד, וראש הממשלה בעצמו הודיע מספר פעמים שהחוק יקודם במושב הכנסת הנוכחי אבל השבוע הודיע יו"ר הקואליציה ח"כ דוד ביטן (הליכוד) שהוא דוחה את ההצבעות על החוק למושב הבא בשל מחלוקות בקואליציה. יוזם החוק המקורי ח"כ אבי דיכטר (הליכוד) לא אהב לשמוע בתקשורת שמישהו אחר הטיל את העוגן ותוקע את ספינת הדגל שלו, ויצא למתקפה תקשורתית בגיבוי ח"כ אמיר אוחנה (הליכוד) - יו"ר הוועדה המיוחדת לחוק הלאום. הדיונים ממשיכים בלי הצבעות באופק, ובשבועות הקרובים גם סעיף 12 יעלה לדיון בוועדה.
למקרה שסעיף 12 בחוק הלאום לא יעבור, ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי) מקדם הצעה נוספת, זהה לחלוטין, כתיקון לחוק יסודות המשפט. אותו רעיון, רק בחוק אחר ועם הבדל אחד חשוב - קרדיט לסלומינסקי ולמפלגתו. סלומינסקי מתעלם מהצעות הייעוץ המשפטי וכבר ביום שלישי הקרוב יקיים, בוועדה שהוא עצמו עומד בראשה, דיון נוסף על החוק שלו.
אין מה לומר, זה לוח זמנים שאנחנו רק יכולים לחלום עליו בתיקון סעיף 3 לחוק האימוץ, שאמור להבטיח שגם זוגות מאותו המין יוכלו לאמץ בישראל. המדינה אמנם התחייבה לזה בבג"צ, אבל ביקשה 9 חודשים לשם כך וקיבלה עד יוני 2018. עניין של סדר עדיפויות.
>> "בזכות ה-PrEP אני מרגיש אחראי על עצמי"
>> "הקונדום נקרע והוא גמר בפנים - ואז זה קרה"
ככה זה בפוליטיקה. חקיקה, העלאת נושאים לסדר היום ותקציבים. אף פעם אין מספיק וזה תמיד עניין של סדר עדיפויות. בדיוק בגלל זה אנחנו שם, כל שבוע, נאבקים על המקום שלנו בסדר העדיפויות הלאומי. לכן המאבק לשוויון זכויות של הקהילה הגאה בישראל חייב להתנהל בזירה הפוליטית במקביל לזירה המשפטית. מסדרונות הכנסת הם הזירה שבה הכי חשוב שנשפיע. בואו, כאן קובעים מדיניות, כאן משנים את המציאות.
