לא הייתי צריך לראות את "היורשת" כדי להבין איך עובדת תעשיית המוזיקה, כי את הזוועות שמתרחשות מאחורי הקלעים חוויתי על בשרי, ועכשיו, בזכות עשרות בחורים מעוררי השראה ברשתות החברתיות, גם אני צברתי אומץ לדבר על מה שאני עברתי. אני מתפרנס ממוזיקה כבר 16 שנים, אבל תמיד חלמתי להוציא לאור את המוזיקה המקורית שלי. אני לא צריך לגלות לכם שהפקת סינגל היא לא עסק זול במיוחד, אבל התמזל מזלי ושני מלאכים שמאמינים בי ובדרך שלי נחשפו לחומרים שלי והחליטו לממן מכיסם הפרטי את הפקת סינגל הבכורה שלי, כולל יחסי ציבור, למרות שהם אפילו לא עוסקים בתחום המוזיקה.
בעזרת הסיוע שלהם, סגרתי עסקה עם מפיק לסינגל שכתבתי והלחנתי, וכמו שנהוג שילמתי לו מקדמה בסך 50 אחוזים מהסכום הכולל של הפרויקט. בהתרגשות רבה יצאנו לדרך, אבל בכל פעם שהתקרב מועד ההקלטות, הוא היה דוחה את הפגישה בתירוצים כאלה ואחרים. רציתי נורא לעבוד איתו והפכתי את העולם כדי להשיג את הכסף, אז ניסיתי לשמור על קור רוח, אבל נחשו מה? הוא דחה את פגישות העבודה פעם אחר פעם אחר פעם, במשך שבועות ארוכים.
אחרי תקופה ארוכה של דחיות, התחלתי לאבד את הסבלנות והתקשרתי אליו כדי להבין אחת ולתמיד מה באמת עומד מאחורי הסיפור. שמו הרי הולך לפניו והייתי בטוח שיש סיבה הגיונית לדבר, אבל שיחת הבירור הקטנה הפכה מהר מאוד לשיחה המגעילה ביותר שחוויתי בחיי. אותו מפיק מוכר החל לפתע לדבר איתי בצורה מאוד מינית וכל איבר בגוף שלי נע בחוסר נוחות. כבוד ומקצועיות היו הדברים האחרונים על סדר היום, ואיזה כבוד בכלל יכול להישאר לבן אדם שאומר לך "שמעתי מה יש לך בין הרגליים ואני בשוק שלא נתת לי להרגיש אף פעם. אולי תצרף את בן הזוג שלך גם?". והגרוע מכל - להטרדה המתמשכת הזאת נחשף גם בן זוגי, ששמע את השיחה כולה בספיקר. היינו בהלם מוחלט.
ואז הגיע הווידוי ואותו מפיק גילה לי שאדם מסוים איים עליו שאם הוא יעז לעבוד איתי, הוא לעולם לא ידבר איתו שוב. באותו הרגע, הלב שלי צנח, נשימתי נעתקה והרגשתי מבוכה וגועל כמו שלא הרגשתי מימיי, כי הסתבר לי איש מוכר בתעשייה שם לי מקלות בגלגלים. וזאת לא הייתה הפעם הראשונה ששמעתי שהוא מוציא את שמי לרעה, וזאת למרות שמעולם לא לא עשיתי לו שום דבר רע. למעשה, האינטרקציה היחידה שלי עם אותו אדם הייתה כשפנה אלי עם הצעה מכוערת ושפלה במיוחד: 4,000 שקלים ללילה אחד. הוא כנראה לא ציפה לתשובה החריפה שלי, כי מבחינתי, זה בכלל לא משנה מי הוא האדם - לי מגיע כבוד.
מוזיקה לא שייכת לבני האדם, היא שייכת לאלוהים. אולי יש אנשים שמרגישים אלוהים, שהם יכולים לבנות עולמות ולהרוס אותם לפי החלטתם, אבל האמת היא שהם לא יותר טובים מאף אדם אחר. ואותו אחד, שכנראה מאמין שהוא כזה, החליט להרוס את שלי כי לא נעניתי לחיזוריו המשפילים.
ברגע אחד, החלום שלי התנפץ. אחרי אותה שיחה דוחה, הרגשתי את כל הכוחות נשאבים ממני. שקעתי בדיכאון וחשבתי שזה הרגע שאני מוותר, כי אם ככה עובד עולם המוזיקה, אז אני לא רוצה להיות חלק ממנו. התמלאתי כעס כלפי אותם שני אנשים וכל כך רציתי לצעוק, אבל פחדתי. מי אני, הקטן, מול אותם שיכורי כוח וממון?
אני כמעט ויתרתי, אבל בן הזוג שלי לא ויתר לי, ובזכות תמיכה גדולה ממנו וטיפול נפשי, היום אני מצליח לעמוד שוב על הרגליים ואפילו מצאתי מפיק חדש שהצליח להחזיר לי את התשוקה לדבר עבורו אני חי - מוזיקה.
אולי יגיע יום שבו אהיה מוכן מספיק בשביל לומר את שמם בקול רם, ויכול להיות שחלק מכם חושבים שדווקא באווירה של השבוע האחרון זה הרגע הנכון לחשוף אותם. אבל תבינו, לקח לי כל כך הרבה זמן לעבד את מה שעבר עלי ולהגיע לנקודה שבה אני מספיק שלם כדי לחשוף רק את האירועים עצמם, שאני בטח אצטרך עוד זמן עד שאהיה מסוגל לעשות את זה. ובכל מקרה, זה יהיה בדרך שלי ובתנאים שלי.
את הסיפור הזה, שלא רבים בסביבתי היו מודעים אליו, בחרתי לחשוף ולהקדיש לכל האמנים הצעירים שמגיעים לעיר הגדולה ועלולים לחשוב בטעות שזאת הדרך שצריך לעבור כדי להגיע לפסגה. תעשו מוזיקה טובה, תאמינו בכישרון ובדרך שלכם, ואל תתנו גם לא לגדולים ביותר לשבור את רוחכם. בזכות חומות השתיקה שנשברות בימים אלה, גם את הסודות האפלים של תעשיית המוזיקה נחשוף ונמגר. אל תחשבו פעמיים - ואל תפחדו מאף אחד.