"אין דברים כאלה אצלנו". "אין דבר כזה אתיופי הומו או אתיופית לסבית", "זאת רק השפעה של החברה הישראלית עלינו" - כך טוענים רבים בעדה האתיופית. אני לסבית, ומבחינתם- לא אתיופית אמיתית. זה כאילו שמישהו כתב, או העביר בעל פה, את ההגדרה לאתיופי כשזה ממש לא כולל נטייה מינית או מגדרית. וכשיש התייחסות כלשהי אליי, על כל זהויותיי,  היא מציגה אותי כבושה למשפחתי.

החברה האתיופית הסגורה הכתיבה לנו דרך מסוימת שצריך לחיות לפיה, בלי ההזדמנות לבחון את הדברים שאנחנו באמת רוצים בכל הקשור לזהויות. המחשבה על מה שיגידו הסובבים הינה עדיין קריטית, ולחלק מבני העדה לא אכפת שהתוצאה יכולה להוביל לאסון.

בעקבות הכתבה ב-mako גאווה, קיבלנו תגובות שליליות (בלשון המעטה) כמו: "תופעה פסולה. יש להיאבק בה כמו רצח ואונס", "איזה דור מבולבל י'אלוהים", "המחלה הזו נמצאת רק במדינות מערביות. לא תראו באתיופיה או מדינות ערב. זה אסור פסול", "היטלר היה נאלץ למצוא שיטות חדשות להרג המונים", "הלוואי תמותו" ועוד. תגובות אלו אולי נובעות מבורות וחוסר ידע, אך רק בן אדם חזק מספיק ושלם עם עצמו יוכל להתמודד עמן. צעיר שבוחן את הזהות המינית שלו עלול להפוך לשבר כלי בעקבות קריאה של תגובות כאלה, וגרוע מזה. קשה לי להאמין שמישהו שלא מכיר אותי מאחל לי את הדברים הנ"ל. כואב ופוגע לדעת שזה מה שאנשים חושבים עלייך רק כי אני רוצה לחיות עם האמת שלי- אני אתיופית לסבית ואין בזה שום דבר רע או פסול.

אני לא סתם אתיופית, אני אתיופית גאה! אני אוהבת את העדה שאני משתייכת אליה, אוהבת את ערך העזרה ההדדית שכל כך משמעותי אצלנו. אני מוקסמת בכל פעם מחדש לראות ולשמוע איך הקסים (כהני העדה) מתפללים באירועים שונים. אני אף יותר גאה כשאני רואה, מהצד השני, תגובות חיוביות מצד בני העדה לנושא שהיה מושתק וללא מודעות כלל: "אני שמחה שהם חלק מהעדה שלי",  "כל הכבוד על האומץ, מדהימים", "שתזכו לאהבה וזוגיות טובה. הכי מפרגנת".

אלה הן תגובות שמחזקות וגורמות לי להאמין שגם אם אין ידע בנושא וגם אם התחנכנו בדרך מסוימת, מסורתית ושמרנית, יש לנו אפשרות לשנות את מה שאנחנו חושבים עכשיו. משמח אותי לשמוע שהצלחנו לשנות, מבפנים, דעות של אנשים לגבי הקהילה הגאה, קהילה שהחשיפה אליה הייתה, לרוב, דרך אמצעי התקשורת השונים, חשיפה מרוחקת, סטראוטיפית ולא תמיד חיובית.

העדה האתיופית לא שונה משום קהילה שמרנית שאני מכירה, אך לעתים היא מעדיפה להדחיק דברים ולא להתמודד איתם. אבל אני כאן- אתיופית לסבית, שיש לה שתי סיבות להתגאות, קיבלתי חינוך דתי ואני מקיימת חלק מהמצוות. כל אלה מרכיבים את הזהות שלי. שום דבר לא מתנגש. אני מקווה שבעקבות הקמת קל"א (קהילה להט"בית אתיופית) נישאר רק עם התגובות החיוביות.

* הטור נכתב לאור התגובות הרבות לכתבה שחשפה את "קהילה להט"בית אתיופית"