במרץ 2012 התגייסתי לתותחנים. עשיתי טירונות, אימון מתקדם, קורס מפקדים, לאחר מכן 8 חודשים של פיקוד על חיילי סדיר בפלוגה מבצעית' ולבסוף מפקד ומש"ק הדרכה בקורס מפקדים עד השחרור. לאורך כל הדרך שתקתי. תחילת השירות שלי הייתה קשה ומתישה מבחינה נפשית. הסביבה שלי לא אפשרה לי לדבר על הנטייה המינית שלי, אז נאצלתי להסתיר אותה ולהיאבק עם עצמי בכל פעם ששמעתי את המילים "הומו" או "קוקסינל", שהיו ונשארו קללות נפוצות.
נאלצתי להיות חלק ממספר דיונים בהם ניסו לשכנע אחד את השני שלהיות הומו זאת מחלת נפש מגעילה. באחד המסדרים באימון המתקדם, אחד החיילים אמר משהו "הומואי", בצחוק, והמ"מ שלנו אמר מול כל הפלוגה: "תיזהר! שאני לא אשמע דברים כאלה! שאני לא אחשוב אפילו בצחוק שאתה כזה!". באותו רגע הבטן שלי התהפכה. לא ידעתי מה לעשות. רציתי פשוט להעלם.
לא קל לקום בכל בוקר לסביבה מאצ'ואיסטית, לשמוע הערות להט"בפוביות ולפחד שאולי יום אחד יגלו מי אני באמת ומה ההשלכות של זה. זה מתיש, מפחיד ובעיקר מתסכל. אני לא יכול להיות אני. כשהייתי מפקד על חיילי סדיר, הסתרתי את הנטייה המינית שלי, כי פחדתי שזה עלול לפגוע לי בסמכות או לעורר מהומות. אך גם מהסגל נאלצתי לשמוע בכל יום קללות וגינויים "אל תהיה ילדה" או "די כבר, יא הומו".
"אני הומו ואלוהים שונא הומואים!"
עד היום אני זוכר מקרה בו מפקד מעקם למפקד אחר את היד, מכות של "צחוקים" בין בבונים, ומכריח אותו לצעוק: "אני הומו ואלוהים שונא הומואים!", זה לא משנה שאותו בחור לא גיי, אני כן. ואני נאלצתי לשמוע את הזוועות, להזדעזע ולכעוס על עצמי ששתקתי.
איך שרדתי את זה? הצלחתי להסתיר היטב את הנטייה המינית שלי, ולכן לא חוויתי אלימות מילולית או פיזית שהרבה חיילים אחרים נאצלים לחוות במהלך שירותם הצבאי, בעיות במקלחות או אפליה כזו או אחרת. אבל היה לי קשה מבחינה נפשית, התישו אותי, גרמו לי לפחד מעצמי. זה נורא שאין חינוך בנושא, לפחות לסגל המפקדים. יש להם אחריות עצומה בידיים ויכולת השפעה מאוד גדולה. למילים שלהם יש יכולת לשנות לאנשים את השירות לטוב או לרע.
הייתי חסין ולכן שרדתי את זה, אבל לא כולם כאלה, יש הרבה אנשים פגיעים שיכולים לקחת את הדברים עמוק ללב, מה שמוביל לדיכאונות, עזיבה מהצבא מסיבות נפשיות, חזרה לארון או הסתרת הזהות המינית שלהם. לא סתם יש פחות אנשים מהקהילה בקרבי, ובכללי בצבא. לצערי, תופעת ההשתמטות נפוצה ולא רק מסיבות אישיות או חוסר אכפתיות, אלא גם כי הרבה להט"בים צעירים יודעים שהצבא יעשה להם לא טוב, שהם לא יוכלו להיות בו מי שהם.
מישהו חייב לעצור את זה, צה"ל הוא צבא ההגנה לישראל, מדינה יהודית ודמוקרטית. אלפי חיילים מהקהילה הגאה סובלים וחווים הטרדות פיזיות ומילוליות רבות במהלך שירותם בגלל נטייתם המינית. מפקדים רבים מתעלמים ומזניחים מצבים חמורים אלו, וזה לא הגיוני.
צה"ל חייב לגלות סובלנות כלפי הקהילה הלהט"בית ולנקוט בפעולות על מנת לשלב את הקהילה הגאה בצה"ל ולא להתעלם מזהותם המינית. על חיל החינוך ללמד את מפקדי צה"ל להעניק לחיילים בני הקהילה הגאה תחושת שייכות וקבלה. להעניק טיפול וליווי ממרכז ההתמודדות והתמיכה, להעביר סדנאות והרצאות למפקדים וחיילים בסדיר לשם מיגור הסטיגמות השונות, ההומופוביה והמאצ'ואיזם בצבא.
>> "לא ככה דמיינו את הרגע המרגש בחיינו"
>> "אם היו מגלים שהלכתי עם גבר, חיי היו נגמרים"
>> כל השקרים שראיתם בפורנו, לפי אנשי התעשייה
עלינו להפוך את הצבא למרחב בטוח ומקבל עבור מתגייסים צעירים מהקהילה הגאה שחוששים, ועבור חיילי סדיר שחווים מציאות יום יומית לא קלה בשל זהותם המינית. התגייסתי לצה"ל, התחייבתי להגן על מדינת ישראל כמו כל חייל אחר ואני גאה בזה.
הטור מתפרסם במסגרת קמפיין "מצדיעים בגאווה" של עמותת חוש"ן לשיפור היחס לחיילים מקהילת הלהט"ב בסביבה הצבאית.