ב-26 ביולי 2019 קרה מקרה ונער ערבי נדקר על רקע הומופובי בת"א על ידי אח שלו. ב-15ביולי 2018 - הפעילה הטרנסית מאיה חדד נדקרת בביתה על ידי גבר. ואלו רק שתי דוגמאות מתוך אינספור של תקיפות על רקע הומפובי נגד הקהילה הגאה הערבית בארץ, ולאוזלת היד המשטרתית, חברתית וממשלתית בכל מה שקשור ללהט"בים ערבים. הלהט"בים הערבים הם ילדים חורגים לאלוהי הגאווה בארץ, מעכבי תהליכים, לא משתלבים טוב בנוף ההומואים יוצאי הצבא, שרק רוצים להיות כמו כולם. בזמן שהמאבק המרכזי כיום בקהילה הוא על הקמת משפחה ישראלית כשרה למהדרין, הקהילה הערבית נמצאת בסרט אחר לגמרי.
הקהילה הערבית נמצאת בניינטיז מבחינת הזכויות שמגיעות לה בארץ. ושלא תבינו אותי לא נכון, אני לא מפנה אצבע כנגד המאבק למשפחה, להיפך. כמה מחברי הטובים בדיוק התארסו, הביאו ילדים וזה מאבק שהוא מותק ושאני בטוח שהוא יועיל מאוד גם לקהילה הערבית יום אחד. זה פשוט לא המאבק שלי, שלנו.
לאחרונה אני שם לב יותר ויותר להתבטאויות של חברי כנסת ערבים בכל למה שקשור לזכויות בסיסיות שמגיעות לאדם באשר הוא אדם, ברשימה המשותפת מרבים לדבר בפומבי על אותם זכויות, אבל אף אחד לא רוצה לקחת אחריות עלינו, "הקהילה הערבית". עאידה תומא סולימאן מרבה לדבר על "זכויות האישה" וזכויות היסוד של האדם בישראל, אבל האם היא תצא במוצהר מתישהו בקרוב ותדבר על זכויות הלהט"בים הערבים? בקול ברור ובראש מורם תיתן לגיטימציה לקיום של אחיי ואחיותיי הלסביות, הטרנסיות, הטרנסים הביסקסואלים וההומואים?
כבר ראינו את איימן עודה מתחמק לא פעם ולא פעמיים משאלות הקשורות אלינו בטלוויזיה, והכל מתוך פחד מהמצביעים היותר שמרנים. הוא יזרוק הערה כללית כזו על "זכויות אדם באשר הוא אדם", ואנחנו חברים מה שנקרא אכלנו אותה. חברי הרשימה המשותפת, מתי תבואו לדבר איתנו? מתי תכנסו אותנו תפנו אלינו באופן ישיר ותזכירו לנו שאנחנו חלק מהחברה שלנו, שאנחנו לא לבד?
"הסתיימו הימים שבהם אנחנו שותקים"
עכשיו בואו נדבר קצת פוליטיקה. אם אתה הומו או לסבית או טרנס או טרנסית ערבי, וגם אתה מרגיש שחוץ מהארגונים הגאים כולם נטשו אותך, כולם שכחו שאתה גם בן ואח ודוד לאחיינים או אחיין לדודים, כדי שתדע או תדעי שאתם לא לבד, הסתיימו הימים שבהם אנחנו שותקים, ויש מפלגות שכבר עכשיו מפנות מקום למי שאנחנו ומה שאנחנו מקום.
אני יודע שזו תקופת בחירות, וכולם יגידו הכל כדי להשיג קולות, ואני יודע שהבטחות לחוד ומציאות לחוד - אבל שנים אחרי שאת חלקנו העיפו מהבית, פצעו רגשית מנטלית, אחרי שנים שחלקנו הרגישו לא אהובים דחויים ולא רצויים, הגיע הזמן שנבין שאנחנו משפחה. הקהילה הלהט"בית הערבית היא משפחה, כי כל קהילה מוחלשת החלה ככה ורק אז שגשגה.
>> "בכל מקום הייתי 'עומר ההומו'"
>> 12 סיפורי אהבה גאים שעשו היסטוריה טלוויזיונית
>> "לא רצינו שהאבא יהיה מעורב יותר מדי בגידול הילד"
בבחירות הנוכחיות, ראיתי פעם ראשונה דבר שגרם לי להתרגש: בקמפיין הנוכחי של מרצ, ראיתי שהם המפלגה היחידה שהעזה לצאת בקמפיין ספציפי שאומר לקהילה הגאה הערבית - "אתם לא לבד, אנחנו פה בשבילכם" - וזה כבר יותר ממה שכל מפלגה אחרת אי פעם אמרה כלפינו בגלוי. בעבור המעשה הזה הם הרוויחו את הקול שלי, ואני מקווה שגם של להט"בים ערבים נוספים.
אז אם אתם יושבים איפשהו כרגע ומרגישים בודדים או לא רצויים, דעו לכם שאתם לא. אתם אף פעם לא לבד, אנחנו משפחה. במאבק הזה, אנחנו השוליים של החברה, הילד החורג הזה, שיבוא יום והוא יתברג וישתלב, וישנה את המציאות שלו בעזרת השותפים הנכונים.