שלום לכם מכובדי איימן עודה ואחמד טיבי.
נער ערבי נדקר בסוף השבוע בתל אביב על ידי בן משפחה. נסיון הרצח הזה התרחש בפתח של בית דרור, מקום המקלט לנערים ונערות שנזרקים מהבית או גרוע יותר, בורחים מהבית, אחרי שהתגלה שהם להט״בים.
הקהילה שלנו נכנסה למצב של הלם רגעי. בשבועות האחרונים אנחנו נמצאים תחת מתקפה של רבנים דתיים קיצוניים, שיצאו למלחמה חסרת תקדים בנסיון לסובב את הגלגל אחורה, ולהציג אותנו כסוטים שניתן לרפא אותם. בשבוע האחרון גם נשמעו קולות שאמרו, שהקמפיין הזה ייגמר באלימות.
בשבוע הבא נציין עשור לרצח המתועב בבר נוער, פשע השנאה הקשה מכולם שחוותה קהילת הלהט״ב בישראל. ובאופן טיבעי בשעות הראשונות הוטחה ביקורת בתנועות הימין בישראל, ובמיוחד בשר החינוך הרב רפי פרץ, שדבריו על ״טיפולי המרה״ הדליקו את הסיבוב הנוכחי.
אבל לאט לאט, ככל שעברו השעות והתברר שנסיון הרצח בתל אביב, מצטרף לפשעי שנאה אנטי להט״ביים בחברה הערבית, החלה להתפתח ציפיה מצידי ומצד חברי וחברותי, לשמוע גם את הקול שלכם. ואני מודה שאתם מאכזבים מאוד.
עברתי עכשיו על עמודי הטוויטר של הדמויות המרכזיות ברשימה המשותפת לכנסת. אצלך אחמד טיבי, אין מילה. אצלך איימן אודה יש ציוץ רך מאוד שאין בו את המילים: הומו או להט״ב. זה ציוץ מכובס ולא נעים לאוזן. עברתי על רבים אחרים. שקט מוחלט. צדיקה יחידה בסדום היא חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, שיוצאת נגד הרצח. אבל היא מכלילה אותו כ״פשע שנאה בתוך המשפחה״ ומשווה אותו לאלימות נגד נשים.
אחרי מחשבה ארוכה הבנתי שלא רק שזה מרגיז אותי, ומעליב אותי. אלא גם שהגיע הזמן שתצאו מהארון. הגיע הזמן שראשי הציבור הערבי בארץ יקחו אחריות על קהילת הלהט״ב שלהם. אני מכבד אתכם מאוד, את הקושי בלהיות ערבי בישראל, את התחושה הלא נעימה שאתה תמיד חשוד, שאתה סוג של אויב, סוג ב׳. בתור איש שמאל והומו אני מאמין שלערביי ישראל מגיע יותר, הרבה יותר. ואני גם מזדהה עם הקונפליקט שלכם בדיון על מצבם של אחיכם בשטחי הגדה ועזה.
אבל כל זה לא יכול לשחרר אתכם מאחריות על בני הקהילה שלנו. זה לא יתכן שבשנת 2019 אי אפשר להיות הומו, לסבית או טרנס במגזר הערבי. זה לא יתכן שהצעירים שלכם צריכים לברוח מהבתים שלהם, ולחיות בפחד. עם כל הכבוד לכל הבעיות האחרות שלכם, היחס המתעלם מהקהילה שלנו לא יכול לעבוד יותר.
אני לא יכול לבוא בטענות לשר אמיר אוחנה ואפילו לשרה לשעבר אילת שקד, או לכל אנשי מפלגות הימין הקיצוני בישראל, אבל להעלים עין כשלכם לא אכפת מאיתנו. וגרוע מזה לא אכפת לכם מהלהט״בים בקהילה שלכם. זה לא יכול להמשך ככה. לא השתיקות הרועמות בכנסת. לא ההצבעות הרכות על חוקים בעדנו (אף פעם אי אפשר להיות בטוחים שתבואו בסוף להצבעה אם בכלל), ולא חוסר היחס שלכם לנושא.
רק השבוע, בערב התרמה של “החברים של איגי", שמענו בגוף ראשון את סיפורו המרגש והלא יאומן של בחור טרנס ערבי, שחטף כדורים ברגלים מבני משפחתו ונאלץ לברוח ולהתחבא כדי לחיות את חייו כטרנס. הקבוצות באיגי, המיועדות למגזר הערבי נתקלות בקשיים, ובחוסר שיתוף פעולה. האם מישהו מכם מכיר את סאם והב, בחור צעיר שהקים את עמותת הבית השונה להעצמת הקהילה הערבית הלהטבית? עמותה שאין לה כמעט תקציב? האמת, הגיע הזמן שתכירו אותו.
במפגש עם ערבים ישראלים אני מרגיש תמיד צורך להתנצל. על ההשפלות בשדה התעופה, על האופן שבו חלק מהישראלים מדברים אליכם ועליכם, על האופן שבו רבים מידי מאחי היהודים רואים בכם נטע זר, סוכנים שתולים ובעיקר אויבים. אני לא רואה בכם אויב אלא אזרחים שווי זכויות לי, ונדמה לי שכך מרגישים רבים, ואחוז גדול עוד יותר בתוך הקהילה שלי.
השתיקה שלכם היא מרגיזה, מעליבה, משפילה, ובעיקר לא נסבלת יותר. נגמרו הימים שאתם יכולים להתחבא מאחורי המסורת, מאחורי התנועות האיסלמיות. אתם מיצגים רוב ערבי מודרני, שרוצה להתקדם בחיים, לעבוד בהיי טק ולחיות טוב. והרוב הזה חייב גם ללמוד לקבל את הקהילה שלנו. זה שאתם שותקים, לא יוצרים קשר עם ארגוני הקהילה הגאה כדי לראות איך אפשר לשפר דברים במיידי ולטווח ארוך, זה פשוט בזיון. אין לזה שום תירוץ. זה על גבול הפשע.
>> 10 הסלבס הישראלים הגאים הכי מצליחים באינסטגרם
>> 11 אייקונים להט"בים בוחרים את היצירה הגאה של השנה
>> "שנים לא הרגשתי כל כך לא בנוח כלהט"ב במרחב הציבורי"
אבל לא מאוחר. אני קורא לכם להתכנס, לאחר נסיון הרצח הזה, ולצאת לפעולה. אתם לא חייבים את זה לי, אלא לעצמכם, ולילדים ולילדות הלהט״בים שלכם, ובעיקר לנער ששוכב עכשיו באיכילוב מתנדנד בין חיים ומוות בגלל שלא עשיתם עד היום כלום כדי לעזור לו. החיים של הנרצח הבא בידיים שלכם. אתם לא יכולים להמשיך ולהתעלם מאיתנו.