קצת מטריד אותי לחשוב על זה היום ממרום גילי, אבל לאתר ההיכרויות "אטרף" נרשמתי כשהייתי בסך הכל בן 14. האתר אז לא היה דומה בשום צורה לפלטפורמת הדייטינג מבוססת המיקום שאנחנו מכירים היום, אבל כשברקע דרישת הכופר על סך מיליון דולר של ההאקרים האיראנים והדלפת חלק מהמידע שברשותם, נדמה שחוץ מכמה שינויים עיצוביים במהלך השנים לא הרבה השתנה בתחום אבטחת המידע שם.
אני מרגיש כל כך זקן לכתוב את זה, אבל עברו 19 שנים מאז ה"היי" הראשון ששלחתי בפלטפורמה שליוותה אותי יותר ממחצית מחיי. כמעט שני עשורים של דילוג בין פרופילים, של אינספור הכרויות מוצלחות וכושלות, של דייטים, סטוצים, מערכות יחסים וגם של לא מעט טקסטים מיניים בוטים במיוחד, שאם נאחד את כולם ביחד כנראה גם 12 כרכים עבי כרס לא יספיקו להכיל את כמות הטקסט.
קשה לי מאוד לדמיין עולם שבו כל הודעות הזימה ותמונות העירום שאי פעם שלחתי יוצאות לאור. המחשבה שיגיע יום בו כל המידע הכי אינטימי של כל בני האדם מתפרסם ברשת חלף בראשי יותר מפעם אחת, אבל הדחף האנושי הטבעי להדחיק את האפשרות שדבר כזה בכלל יכול לקרות היה חזק יותר. אבל עכשיו יש סיכוי שזה עומד לקרות ויכול להיות שתוך פחות מ-48 שעות, כל העולם ובעלו יהיו חשופים לכל ההודעות שאי פעם כתבתי באטרף, רק אם הם ירצו. ומה אפשר להגיד או לעשות ברגע שכזה חוץ מפאק מי.
לא פשוט למצוא נקודות אור בסיטואציה כזאת, אבל כדאי מאוד לזכור שקיימת אפשרות אמיתית שהמידע הרגיש שנמצא בידי ההאקרים בכלל לא כולל תמונות, וזו כבר סיבה טובה להוריד את הפאניקה. אולי יש מקרים בהם צרת רבים היא אכן חצי נחמה, ואני מרשה לעצמי לחשוב שבמקרה הכי גרוע ההתכתבויות שלי יופיעו יחד עם טקסטים של עוד עשרות אלפי אנשים, אם לא יותר. עוד יש בי אמונה שישראל הולכת להפתיע בקרב הסייבר הנוכחי, אבל גם אם לא, אני משתדל להזכיר לעצמי איזו משימה מורכבת זו תהיה למצוא מידע ספציפי על אדם אחד בתוך כל בליל המידע בן שני העשורים הזה. לא, זה לא מצב אידיאלי וזה לא החלום הגדול של אף אחד מאיתנו - אבל תקשיבו רגע, זה באמת לא סוף העולם.
הפחד מפני "הוצאה מהארון" הוא טבעי ומובן, אבל חשוב לזכור את הזמנים שבהם אנחנו חיים ואת מידת העניין האמיתית של אנשים בנטיות המיניות של אחרים. מי שחי בארון באמת יגלה חופש אמיתי והקלה ענקית מחוצה לו, אבל אם התרחיש הנורא ביותר יקרה וכל המידע אכן ידלוף החוצה, סביר להניח שמי שיטבע בו יהיו המשתמשים עצמם, כי מעטים האנשים עם הכוחות והזמן לנטר מידע ספציפי בין ערימות וערימות של טקסטים. הסודות אולי יהיו בחוץ, אבל עדיין יהיה כמעט בלתי אפשרי למצוא אותם.
החרדה הקולקטיבית מפני דליפת המידע מלמדת אותנו בעיקר שאף אחד מאיתנו הוא לא כזה מיוחד. רבים ורבות דואגים ודואגות שתמונות העירום שלהם יופצו ברשתות, שהתכתבויות מיניות יהיו חשופות לעיני כל, אבל אם דבר כזה אכן יקרה אנחנו נגלה מהר מאוד שאנחנו לא כל כך שונים אחד מהשני - כולנו בני אדם, לכולנו יש איברי מין וכולנו חרמנים. טבע האדם יתגלה במלוא תפארתו, גם אם הוא לא תמיד מחמיא במיוחד, ובמסה כזאת הוא גם לא בדיוק יהיה עסיסי ומרתק.
הפריצה לשרתי סייברסרב מעוררת דאגה אצל רבים. אולי יש כאלה שלא מוטרדים במיוחד מהאפשרות שהמידע האינטימי הזה ידלוף וכמובן שיש כאלה שמרשים לעצמם להתבדח שהאיראנים בייסיקלי יעשו להם טובה - אבל יש גם לא מעט אנשים מקהילות סובלניות פחות ללהט"ב, ביניהם גם בני נוער וקטינים, ש-40 השעות הקרובות והימים שיגיעו אחר כך עלולים להיות לא פשוטים עבורם. אבל זה הזמן להגיד להם, לכל הארוניסטים מכל המגזרים ולכל הגברים והנשים שמסתובבים עם ענן שחור מעליהם - אתם אולי מתהלכים בתחושה שאתם לבד בזה, אבל אני יכול להבטיח לכם שאתם לא לבד בכלל. כולנו בזה יחד, ואנחנו נצא מזה מחוזקים הרבה יותר.
לדעתי, יש נקודה רגישה אחת שבאמת עלולה לגרום לנזק אמיתי. כמו שכתבתי בהתחלה, ל"אטרף" נכנסתי בפעם הראשונה כשהייתי בן 14, ובמשך שנים ארוכות ניהלתי שיחות מיניות עם גברים מבוגרים ממני בהרבה. חלקם ידעו, חלקם לא, אבל אף פעם לא נחסמתי או נבעטתי מהמערכת, כי המערכת לא באמת דאגה לוודא מי עומד מאחורי הפרופיל. עכשיו קיים סיכוי שכל הדבר הזה הולך להישפך החוצה וזה הדבר העיקרי שחייב להדהד בסיפור הזה, כי מבין כל עשרות אלפי הנפגעים בסאגה - יש גם כנראה לא מעט קטינים, ועליהם אנחנו צריכים לשמור יותר מאשר על כל אחד אחר. ומישהו לא שמר עליהם מספיק, והוא יהיה חייב לשלם על הפגיעה הזו.
אבל עם כל תחושת חוסר הוודאות הזאת שמלווה אותנו ביומיים האחרונים ועשויה ללוות אותנו גם בימים הקרובים, אני חושב שיש דבר אחד שעליו תהיה הסכמה כללית - מתקפת טרור הסייבר הזו תסמן את סופה של תקופה בה "אטרף" היה אתר ההיכרויות הישראלי המוביל ללהט"ב. ממש בעודי כותב את השורות האלה, פרסמה הנהלת האתר באיחור לא אופנתי ולא מגניב התייחסות ראשונה לנושא, ועל פי תגובות הגולשים נדמה שסלחנות לא תהיה בהם ביום שאחרי.
גם אם תשוב לאוויר הפלטפורמה עם סיום הסאגה, בין אם ישולמו דמי הכופר ובין אם לא, לצד הבטחה על שדרוג אבטחת המידע באתר, נדמה שהפעם הפגיעה במשתמשים הייתה קשה מדי, כואבת ומדי והוכיחה אחת ולתמיד מה רמת האכפתיות של ההנהלה כשזה מגיע לגולשים שלה. הרי אם פריצה דומה הייתה מתרחשת באחת מפלטפורמות השופינג האהובות עלינו וכל פרטי האשראי של כולנו היו חשופים לעיני כל, היינו חושבים פעמיים אם נחזור אליה שוב.
"החברה פועלת להחזרת השירות רק לאחר אבטחתו המלאה, כולל איפוס סיסמאות לכל המשתמשים", כתבו בחברה והודיעו כי יפעלו על פי הנחיות והמלצות מערך הסייבר הלאומי, אבל המשתמשים לא מיהרו לשלוח לבבות ודרשו תשובה קוהרנטית לשאלה הגדולה מכולן - איך יכול להיות שפלטפורמה בעלת רגישות כל כך גבוהה העזה לשמור מידע כל כך רגיש, ברמת פירוט כל כך מבהילה?
"ביזון של התנהלות! איך אפשר יהיה לסמוך עליכם אחריי דבר כזה?", כתב גולש אחד. "לקח לכם הרבה יותר מדי זמן", ציין גולש אחר את מה שעובר לכולם בראש והיה גם מי שטען שנגד החברה מתארגנת תביעה ייצוגית. לא עושה רושם שמישהו מאשים את "אטרף" בפיגוע הסייבר, אבל נדמה שחברי וחברות הקהילה הגאה מאמינים כעת שמגיע להם הרבה יותר מזה. אטרף אולי שינו את כללי המשחק לפני שני עשורים, אבל הגיע הזמן לקבוע חוקים חדשים שיעניקו לנו מרחב הכרויות בטוח ומוגן באמת, ששם אותנו בראש סדר העדיפויות. ויפה שעה אחת קודם.