>> לקבוצה של mako גאווה בפייסבוק כבר הצטרפתם?

אין תמונה
מבקשת שוויון מהותי. רעות גיא
נדמה כאילו מישהו הכריז על תחרות נושאת פרסים למציע ההצעה הבאה הקוראת לשוויון עבור הקהילה הלהט"בית. עוד ועוד הצעות חוק, תיקונים, פשרות, הצבעות, טריקות דלת, הודעות לתקשורת, פרשנויות, זה ספין או ברווז? זה יוריד את הקואליציה או ישמר?  רק שכחו לקרוא לנו. שכחו לספר לנו מה רוצים מאתנו בתמורה.

המשחק הפוליטי הוא משחק של אינטרסים. של חלוקת כוח ומשאבים. המטבעות והשטרות במשחק הזה לא תמיד נראות כמו שקלים. יש כל מיני צורות של תשלום. כמו בחיים. קאש מאני, קרדיט, שוטף 60, ולפעמים גם צ'ק ללא כיסוי. לפעמים התשלום מגיע בצורת קשרים, הכרה, נראות, קרש קפיצה לג'וב הפוליטי הבא, ושוב, גם זה בסדר, אבל זה צריך להיות לנגד עיננו ועל השולחן כל הזמן. אחרת איך נמצא מהו האינטרס המשותף שלנו כפרטים כל כך שונים ומגוונים?

אין לי בעיה שנשתתף במשחק הפוליטי. נהפוך הוא, מחובתנו להשתתף בו. אבל גם למשחק יש כללים. והכללים צריכים להיות ידועים לכלל השחקנים. אחרת המשחק הופך ניצול.

"ריבוי האינטרסים יכול להיות מרומם"

שבועיים להקמת מטה המאבק הלהט"בי ע"י פעילות לט"ביות פמיניסטיות מכל הקשת הפוליטית. שבועיים סוערים ומלאים בהתרחשות. הסיבה שהוא קם היא העובדה שריבוי האינטרסים הפועלים על הקהילה שלנו יכולים להיות מרוממים, לא רק הרסניים. כדי לוודא את זה לקחנו על עצמנו משימה להנגיש את הידע ולהשמיע כמה שיותר קולות במקום ללכת בצורה עיוורת אחרי מסר אחד ריק מתוכן ע"ע מצעד הגאווה התל אביבי, מסיבה להומואים בחסות העירייה או מאה אלף מפגינים פוטנציאלים, שחקנים אמיתיים ושווים במשחק הפוליטי של המשאבים. 

תמיד היינו קלף חזק במשחק הפוליטי, רק שבעבר, הקלף הזה היה שמור מכל משמר לשמאל האשכנזי הלבן. ובקהילה שלנו אפשר גם בקלות לומר, לשמאל האשכנזי הלבן הגברי. משום שבעיקר גברים שיחקו את המשחק הפוליטי שלנו.

אין תמונה
דף הפייסבוק של מטה המאבק הגאה שהוקם על ידי נשות לט"ביות

מספיק לספור כמה חברי מועצה הומואים יש לעומת לסביות, כמה לסביות לעומת טרנסיות וטרנסים, וכן הלאה, ובהתאמה כמה חברי כנסת, עוזרים פרלמנטרים וכו', כדי להבין שחוקי המגדר נשמרים גם בקהילה שצועקת לעצמה שוויון.

יש מי שקורא להפריד את המאבק הפמינסטי מהמאבק הלהט"בי, או את המאבק המעמדי, ויש מי שבשבילה האפשרות הזו איננה קיימת כי היא אינה יכולה להשיל מעצמה את עצמה כל פעם לצורך מאבק אחר.  ריבוי המסרים משקף את ריבוי האינטרסים, אבל זה לא צריך להפחיד אותנו, אנחנו יודעות לשחק גם משחקי אסטרטגיה מורכבים. אמנם יש לנו הרבה פחות משאבים, אבל משאבים כאמור זה לא רק שקלים.

מכאן גם הקונפליקט של לסביות עם הרבה נשים פמיניסטיות, ממש מאותו שמאל אשכנזי. האם עד כדי כך הן עיוורות לראות שבמאבק הלהט"בי מאז ומתמיד, הצליחו להתברג לזירה הפוליטית המקומית והארצית בעיקר גברים שהם במקרה גם הומואים? הכיצד הן מכרו אותנו תחת הכותרת של "המאבק הלהט"בי" ומחקו אותנו בו בעת.

מאז שאנחנו קלף מנצח גם בידי הימין, אין מה לעשות, התחרות עלינו קשה אבל גם ההזדמנויות גדלו. אנחנו לא עוד סעיף קטן ומוצנע בהסכם קואליציוני של מפלגת בוטיק מהשמאל, הקריאה לזכויות שלנו נשמעת מחברות וחברי כנסת בליכוד, בישראל ביתנו, ביש עתיד, ואפילו בבית היהודי יש מי שטוענות שמגיעות לנו זכויות שוות.

הפגנה למען שוויון הקהילה (צילום: רועי יולדוס רוזנצוייג)
מפגינים למען שוויון בתל אביב | צילום: רועי יולדוס רוזנצוייג


שינוי הוא דבר ספירלי ואינסופי, דרוש זמן וסבלנות. בכל סיבוב כזה אמנם נחשפים עוד ועוד חלקים ערומים שלנו, אבל יחד עם זאת, אנחנו משתנים ומשנות קצת יותר. בד בבד לדרישה הכי בסיסית לשוויון, מטה המאבק הלהט"בי מבקש אותו גם מעצמנו. נתחיל מהקהילות הקטנות שלנו, שבהן יש לנו יכולת השפעה חזקה ביותר.

כבר לא צריך להתאמץ כדי למצוא נשים לט"ביות

יש שיסתפקו בשוויון פורמלי עבור הקהילות שלנו, אבל אנחנו מבקשות שוויון מהותי, אמיתי. כזה שלא מפריד אותנו מעצמנו, אלא מחזק אותנו ומחדד את המסר האחד והברור, לכולנו מגיע שוויון, לא רק לכם. יש לנו חלון הזדמנויות שיכול להמשך בין שלושה חודשים לשלוש שנים, יש אינסוף כלים לייצר שינוי, חברות וחברי הקהילה הטרנסית מובילים תהליך היסטורי מול שרת הבריאות לשינוי הנוהל לשינוי מין ואנחנו כקהילה מחויבים לתמוך במהלך הזה משום שזה מהלך שיביא לתיקון עוול היסטורי רב שנים על זכות הבסיס שלנו לבחור את המגדר שלנו.

חברות קהילה לטב"יות מובילות תהליכים מול משרדי ממשלה וחברות כנסת לשיפור המעמד שלהן כנשים בחברה ואנחנו מחויבים לתמוך בזה משום שנשים לט"ביות מופלות בשכר ובנגישות לעמדות המפתח בחברה שלנו על רקע מגדרי-מעמדי-כלכלי.

חברות וחברי קהילה שנלחמים על זכויות נוספות, כמו על הזכות להיות הורים, להינשא וגם במאבקים אלו אנחנו מחויבים לתמוך. מאבק אחד לא גורע מהשני אלא עוזר להדגיש טוב יותר את מסר השוויון.

לנשים לסביות אמנם יש רחם אבל אם לא יקבלו שכר ראוי על עבודתן הן לא יוכלו לגדל ילדים ממש כפי שהומואים לא יוכלו לגדל ילדים אם לא נשווה את זכותם על פי כל דין להיות הורים במדינת ישראל.  אנחנו עדות לתהליך ארוך שבו גם גברים בקהילות שלנו שעד היום הובילו את המאבק הלהט"בי בעצמם ודי לבדם מבינים שלחוד זה לא ילך, והם מתאמצים יותר מתמיד לעשות את זה יחד, זה לא קל ולא מובן מאליו לא עבורנו ולא עבורם, אבל זה אפשרי.  

הקהילות שלנו מעורבת ומעורבבות בזירות הפוליטיקה, התקשורת, ובמאבקי השטח החיים, יש לנו עשרות ארגוני קהילה והתארגנויות, פעילות ופעילים שמשתפים פעולה, כבר לא צריך להתאמץ ולחפש נשים לטב"יות כדי לרוץ, כדי להתראיין ולאייש תפקיד מפתח. הן כאן.

ביום ראשון, ב- 29.12 בשעה 19:00 נפגש לפגישת מטה המאבק הלהט"בי השניה, על סדר היום עדכון בהתפתחויות של השבוע האחרון והמשך תכנון המאבק שלנו בצורה שקופה, סולידרית ואחראית בזירה הפוליטית, בזירת התקשורת ובזירת השטח. בואו לקחת חלק בבניית השוויון שלנו, בפנים וגם בחוץ.

>> מחאה.קום: איך נראה המאבק הלהט"בי ברשת?